מכת מדינה היא הגדרה עדינה לתופעת תשלום דמי החסות של עסקים וקבלנים ברחבי הארץ, תשלום אותו גובים בעיקר בדואים וערבים.בשנים האחרונות הפכה התופעה לממוסדת, ובמקרים רבים, חברות שמירה מכווינות את מבקשי השמירה ל"שליט האיזור" המבוקש.קבלנים ובעלי עסקים המחפשים שומר יודעים שמומלץ לאתר את הבדואי המקומי ותמורת תשלום מכובד, ניתן לישון בלילה מעט טוב יותר.
אולם למרות שהיה נראה כי ההתיישבות ביהודה ושומרון חסינה יחסית מהתופעה, וזאת בשל האבטחה הקיימת בישובים, מתברר כי גביית דמי החסות בהחלט קיימת לא רק בבאר שבע.
תחקירהקול היהודימגלה כי לא מעט עסקים באיזור התעשייה שער בנימין נאלצים לשלם פרוטקשיין לבדואים. אלו המסרבים לשלם סובלים מפריצות. תופעה דומה קיימת גם במעבר מכמש ובגבעת היקב, כאשר על פי הטענות מדובר בחמולה בדואית מאיזור אדם החולשת על עסקי השמירה באיזור.
לפני כשבועיים פרסמה כתבת 'מקור ראשון' יפעת ארליך ידיעה בנושא, בה הביאה את סיפורו של חזי בינה מחברת "איינסט" אשר סיפר כי לאחר שסירב לשלם פרוטקשיין נפרצו משרדי החברה בשער בנימין ונגנב רכוש בשווי עשרות אלפי ₪.
הכתבה הביאה אותנו לפרסם את התחקיר עליו אנו עמלים חודשים ארוכים. ביום שלישי השבוע אף יתקיים בנושא דיון בועדת הפנים של הכנסת אותו יזמה ח"כ אורית סטרוק מהבית היהודי.
"חנות הנעליים הפכה לבנק ממוגן"
איזור התעשייה שער בנימין הוקם לפני כארבע עשרה שנה ומאז הלך והתפתח בצורה מרשימה. במקום פועלים עסקים רבים שהמפורסם שבהם הוא מתחם הקניות של רמי לוי.איזור התעשייה הוקם במטרה לספק מקומות עבודה לתושבי האיזור היהודים וכן לערבים המתגוררים בסביבה.על האבטחה בכניסה למתחם אחראית חברת 'צוות 5', אולם החנויות עצמן אינן מאובטחות על ידה, וזאת למעט בעלי עסקים שפנו לחברה באופן פרטי וזוכים לשירות איכותי בתשלום נוסף.
בעלי העסקים מצביעים על תחילתה של תופעת גביית דמי החסות, כאשר הוחלפו עובדי הניקיון הערבים, שהתגוררו באחד הכפרים באיזור, בבדואים מחמולה היושבת בסמוך.מאז הגיעו לעבוד במתחם, החלו על פי הטענות, עובדי הנקיון, המועסקים בידי החברה לפיתוח מטה בנימין (החל"פ), להציע לבעלי העסקים אפשרות של שמירה תמורת תשלום חודשי.חלק מבעלי העסקים סירבו בתוקף לשלם, אך חלקם העדיפו לשכור את ה"שומרים" בכדי למנוע גניבות.
מטבע הדברים איש מבעלי העסקים שמשלמים על השמירה לא הסכים להתראיין. חלק מבעלי העסקים טענו כי לא מדובר בפרוטקשיין אלא בשומר אותו הם השיגו, אולם בסופו של דבר כל הנחלים הובילו אל אותה חמולה בדואית ואל אותם מנקים.
אחד מבעלי העסקים שהסכימו להיחשף לצורך הכתבה הוא יצחק פרץ, בעליה של החנות 'נעלי שני'.
חנות הנעליים הפופולארית החלה במכולה קטנה בתחנת הדלק מעבר מכמש, ולפני כשבע שנים עבר פרץ לשער בנימין. החנות פועלת בעבודה עברית מלאה. פרץ אף משתדל מאוד שכל הסוכנים יהיו יהודים.בשנים האחרונות סבל פרץ מתופעה של פריצות לאחר שסירב לשלם את דמי החסות.
"הם לא באו ואמרו במפורש בוא ותשלם", סיפר פרץ לקול היהודיעל השיטה. "הגיע הבדואי שעובד בנקיון ואמר לי תשמע, אם אני אטפל בשמירה אתה תהיה רגוע יותר, תוכל לישון בלילה ועוד רמזים כאלו. אם אתה מסכים אז הוא אומר לך שהוא אחראי שלא יפרצו. אני סירבתי ופרצו לי שלוש פעמים לעסק".
הנזקים שנגרמו לפרץ מסתכמים בעשרות אלפי שקלים. באחד המקרים אף ניסו לנפץ את השמשה הקדמית של החנות בתעוזה בלתי רגילה.
"בעקבות הפריצות סגרתי את החלונות שיש לי מאחורה בבטון, שמתי מצלמות ואזעקות, וחנות הנעליים נהייתה כמו בנק ממוגן", תיאר פרץ. "עכשיו גם המשטרה פה ממול וברוך ה' יחסית שקט".תחנת משטרת בנימין היתה אמנם גם בעבר באיזור התעשייה, אולם לפני מספר חודשים הועבר מבנה התחנה לתוך מתחם העסקים בו ממוקמת החנות של פרץ.
ד"ר שמעון יזרסקי שלו מרפאת שיניים בסמוך לחנותו של פרץ, מתאר אף הוא התנהלות דומה.
"קיבלתי הצעה, אמנם לא ישירות מהבדואי בגלל שאני אמריקאי ומסתכלים עלי כאילו שאני לא מבין עברית, שהבדואים מוכנים לשמור על המרפאה כמו שיש שומר אצל רמי לוי", סיפר יזרסקי לקול היהודי."ראיתי כבר מה הולך להיות ודאגתי למנעולים על הדלת ואזעקה. בנוסף ביקשתי מאלדד בן זמרה מנכ"ל החל"פ להחליף את המנקים אבל הבקשה נפלה על אזניים לא קשובות".
בתוך זמן לא רב הסתבר כי יזרסקי צדק בהערכתו. "הסיפור שקרה לי היה בחג סוכות. אני יושב בסוכה עם חברים ובא הסייר של כוכב השחר ואומר לי – "חטפו אותך ושבעים חיילים ושוטרים מחפשים את הגופה שלך ליד שער בנימין". אמרתי מה?! אז הוא אמר שפרצו למרפאה והסייר אמר שהוא ראה אותי עשרים דקות לפני הפריצה אז הפעילו קוד חטיפה. כל זה כשאני עם חברים על הסטייק", נזכר יזרסקי.
"מה קרה? הסייר ראה אותי כמה שעות לפני הפריצה אבל הוא חשב שזה היה עשרים דקות לפני הפריצה. ככה זה כשאתה עובד 12 שעות רצוף, אתה לא מבדיל בין יום ללילה".
כשהגיע ד"ר יזרסקי למרפאה חשכו עיניו. "הגנבים חתכו צינורות והלכו עם עגלות הטיפול וציוד בשווי של 200,000 ש"ח. הם ידעו בדיוק מה לקחת, כנראה היתה הזמנה מרמאללה בשביל הדברים".אולם את הציוד השאירו הגנבים בשיחים במרחק של כמה עשרות מטרים מהמרפאה.
"איך הם רצו לקחת את הדברים?", תוהה יזרסקי "בהליקופטר? הרי רכב יכול להיכנס ולצאת רק מהשער ואם אין הליקופטר או רכב שיכול להיכנס דרך השער למה אתה שם את הציוד בשיחים? אלא אם כן יש לך איך לגלגל אותו למקומות קרובים כמו המאהל הבדואי".
"לקח הרבה זמן למרפאה להתאושש כלכלית מהמכה הזאת", מספר יזרסקי. מהביטוח הוא לא קיבל אגורה כיון שהציוד אותר. "אותם לא עניין אובדן עבודה של שבועיים כשהציוד היה אצל המשטרה ועד שהוא חובר חזרה", הוא אומר."מאז המשטרה נכנסה להיות עשרים מטר מדלת המרפאה ולא היו לי עוד פריצות. אני לא חושב שהם מפחדים מהמשטרה אלא שיש מקומות פחות מוארים שיותר פשוט לגנוב מהם".
הפרוטקשיין שולם והמזגנים חזרו
במהלך העבודה על התחקיר פנו לקול היהודימספר חתנים צעירים אשר בדקו את אולם השמחות החדש בשער בנימין. מסתבר כי גם מפעיל האולם, המפרסם כי הוא פועל "בעבודה עברית", משלם דמי חסות לבדואים. "עשיתי סיור עם האחראי על האולם וראיתי בדואים שמסתובבים באולם", סיפר לקול היהודיאחד החתנים. "לשאלתי כיצד הבדואים מסתדרים עם המושג "עבודה עברית", ענה האחראי כי אלו "הבדואים של הפרוטקשיין", וסיפר כי הוא חייב להעסיק אותם אחרת יש לו נזקים".
בשיחה עםהקול היהודיסיפר מפעיל האולם כי תחילה סירב לשלם לבדואים אולם אז "נעלמו" כל המזגנים מהאולם. "למחרת התחלתי לשלם להם וכל המזגנים חזרו מיד למקומם", סיפר.
כל בעלי העסקים והקבלנים איתם שוחחנו חוזרים על אותם דברים. בין עם מדובר בפרוטקשיין קלאסי, פריצה או שמירה – כולם מספרים על עובדי הנקיון הבדואים המועסקים בידי החברה לפיתוח מטה בנימין באיזור התעשייה בשער בנימין, ועל אותו סכום חודשי לתשלום של 3,000 ש"ח, עליו אף סיפר חזי בינה בכתבה ב'מקור ראשון'.
"זאת משפחה של בדואים מאיזור אדם שהחברה לפיתוח הכניסו לפני כארבע שנים לעבודות נקיון", מספר יצחק פרץ. "לפני שהם באו היתה חנות לידי שלא היתה מושכרת והיה שם ציוד בלי אזעקה ובלי כלום, רק היה צריך לפתוח את הדלת ולקחת, אבל אף אחד לא גנב כי לא היה את כל החבר'ה האלה". פרץ מציין כי בני החמולה מועסקים באיזור. "אנשים מעסיקים אותם כי הם יודעים שזה המפתח לשקט".
ד"ר יזרסקי מצדו אומר כי היו אמנם מספר מקרי גניבות לפני שנכנסו הבדואים לעבודה, אבל עזות המצח לשבור דלתות קדמיות לא היתה."לפרוץ מהחלונות האחוריים פעם פעמיים שלוש זה סטייל מסויים", הוא אומר, "אבל לשבור את הדלת הקדמית עם מוט ברזל ולהשאיר אותו במקום זה סטייל של עזות מצח ברמה אחרת שלא הכרנו לפני הבדואים".
החברה לפיתוח יודעת מכל הסיפור הזה?
"הכל ידוע לכולם. החל"פ אמרו לי שהם לא רואים את העובדים הבדואים כחשודים ולא רואים צורך להחליף אותם, וגם אמרו לי בצדק שמי אמר שהערבי הזה פחות גונב מהערבי הזה? ערבי מהכפר יותר נאמן מערבי בדואי?", אומר יזרסקי.
בעל עסק נוסף סיפר לקול היהודיכי אף קיבל דמי השתתפות באבטחה מהחל"פ לאחר שהבדואים פרצו לעסק שבבעלותו, וזאת בכדי להשתיק את תלונותיו.
אולם מסתבר כי התופעה לא נעצרת בשער בנימין. לקול היהודינודע כי קבלנים שעבדו בישוב החדש שהוקם עבור תושבי מגרון שגורשו מבתיהם, שילמו סכומים גדולים עבור שמירה של הבדואים.אחד הקבלנים עמם שוחחנו אמנם סיפר כי הוא זה שחיפש שומר בשל החשש מגניבות, אולם כששאלנו מי הוא השומר וכיצד הגיע אליו, סיפר הקבלן כי מדובר בעובד נקיון בדואי של החל"פ, וכי קיבל עליו המלצה מבעל עסק שמספר גורמים אישרו כי הוא משלם פרוטקשיין…
גם תחנת הדלק הנמצאת במעבר מכמש סבלה לא אחת מפריצות, ולפני מספר חודשים אף התגלו הכנות לפריצה מתוחכמת תוך ניתוק קווי הטלפון ומיסוך הקליטה באיזור.לפני מספר שנים בתעוזה בלתי רגילה, הגיע טרקטור לתחנת הדלק, נכנס עם הכף לתוך קיר התחנה ולקח את הכספומט.אנשי מגרון סבלו אף הם ממספר גניבות רכבים, כאשר לדברי גורמים בישוב האחראים לגניבות הם אותם בדואים מהחמולה החולשת על האיזור.
השאלה המרכזית היא כיצד משטרת מרחב בנימין, המודעת היטב לתופעות הללו, ויושבת בתוככי איזור התעשייה, אינה מצליחה לעצור את אותם בדואים. גורם בטחוני באיזור טוען כי בין הבדואים ישנם לא מעט כאלו העובדים עם רכזי המודיעין המשטרתיים, והללו מעלימים עין ממעשיהם.בידיהקול היהודיסיפורים חמורים המאשרים את טענת הגורם הבטחוני, אולם מחשש שיבולע להם, הפונים ביקשו שלא לפרסם את פרטי המקרים.
כאמור, ביום שלישי יתקיים דיון בנושא בוועדת הפנים של הכנסת, כאשר הדגש העיקרי צפוי להיות על תפקוד משטרת בנימין.בנתיים הגיעו לקול היהודיעדויות על כך שגם באיזורי תעשייה נוספים ביהודה ושומרון משלמים בעלי העסקים דמי חסות לבדואים.
תגובות:
פנינו לחל"פ בנימין באמצעות דוברת המועצה האיזורית בנימין ושאלנו כך:"ממידע שהגיע אלינו ממספר בעלי עסקים בשער בנימין עולה כי חלקם משלמים דמי חסות לשומרים בדואים בסכומים של אלפי ש"ח בחודש. אחרים שסירבו לשלם דיווחו על מספר פריצות.כולם מצביעים על עובד נקיון בדואי שפנה אליהם והציע שמירה ולדבריהם התופעה החלה לפני כארבע שנים כאשר החל"פ החליף את עובדי הנקיון והכניס בדואים מהאיזור.כמה מהם אף מספרים כי פנו לאלדד בן זמרה ודרשו להחליף את המנקים אך הוא סירב".
בחל"פ סירבו להגיב עניינית לטענות ותגובת אלדד בן זמרה סמנכ"ל החברה לפיתוח בנימין:"במידה וחזי בינה טוען ששילם פרוטקשן מתבקש לסור מיידית לתחנת המשטרה הקרובה ( אגב גם היא נמצאת באזור התעשייה שער בנימין ) והדבר יטופל במלוא החומרה והמרץ על ידי משטרת ישראל.נכון להיום ומזה למעלה משבע שנים משלמת מנהלת אזורי תעשייה בבנימין למעלה ממיליון ₪ בשנה הוצאות שמירה ואבטחה בשער בנימין לחברת צוות 5 שכל עובדיה נימנים על בוגרי צבא אגב מתוך 12 שומרים כמחצית דרוזים מהצפון בוגרי יחידות קרביות ומחציתם יהודים.ככל הידוע לי אין בדואי אחד שמועסק על ידי חברת האבטחה".
תגובת משטרת מחוז ש"י כפי שהתקבלה לפני מספר חודשים (נסיונותינו להשיג תגובה עדכנית לא צלחו):
"בתחנת בנימין לא התקבלה עד כה כל תלונה בגין תקיפת דמי חסות באזור התעשייה שער בנימין.בשנה וחצי האחרונות בעקבות פעילות התחנה יש מיעוט בהתפרצויות לבתי עסק (1), שלושה לכלי רכב שבחלקם נעצרו חשודים בביצוע המעשה.
אזור התעשייה אינו מגודר ברובו ובמקום ישנה חברת אבטחה מטעם החברה לפיתוח שאחראית על האזור, משטרת תחנת בנימין עושה כל מאמץ להקנות תחושת ביטחון בקרב תושבי חבל בנימין, בפעילויות סמויות וגלויות.אנו פונים לתושבים ולבעלי העסקים במידה ואכן נפגעו מתופעה זו להגיע לתחנת המשטרה ולהגיש תלונה".
