המסמכים חושפים את העינויים בשב"כ

מסמכים ראשונים שנחשפו היום (חמישי) מתיק החקירה בפרשת העינויים, מלמדים כי פרקליטים בכירים בשירות המדינה ונציגי השב"כ הונו את הפוליטיקאים כאשר טענו בפני שרי הבית היהודי, נפתלי בנט ואיילת שקד, כי אין אינדיקציות לעינויים בפרשה.

מהמסמכים עולה תרשומת של ליאנה מגד ממחלק יעוץ וחקיקה (פלילי) בפרקליטות מחוז המרכז שהתלוותה לביקורו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי. השנים ביקורו בנוכחות אנשי שב"כ את העצורים ונמסרו להם בזמן אמת, פרטים קשים על אופי החקירות.

כך לדוגמה אחד הקטינים בפרשה סיפר לנזרי מול עיניהם הבוחנות של אנשי השב"כ כי הוא עונה, והרגיש כאבי תופת. בתרשומת שערכה עורכת הדין מגד, היא כותבת: "בעטו בו בתוך החקירות, הרימו את ראשו אחורה ורק לאחר שהתלונן לשופט זה הפסיק". עוד סיפר הקטין למגד כי חוקרי השב"כ מתעללים בו בצורה של "הרמת ידיים אחורה תשעים מעלות, הרגיש שריפה נפל לרצפה" ורק אז שחרורו החוקרים את ידו מהאזיקים בהם היה כבול. הצעיר המשיך לתאר בפני הפרקליטים כי בעת שעיניו היו מכוסות הוכה בסטירות שגרמו לו הפסקת השמיעה באופן זמני. עוד ציין כי חוקרי השב"כ ביצעו לחיצות בצלעותיו וכן גרמו לכאב עז.

עוד בנושא:
• מדוע הוטל צו איסור פרסום על אופן ביצוע החקירה?
•עו"ד קידר: "התירו לפרסום שיטות החקירה"
• "ביקור ניזרי אצל הנחקרים - חשש לשיבוש החקירה"

צעיר נוסף תיאר כי "טולטל במהלך החקירה, מרימים אותו מהחולצה, ראש אחורה ומנענעים". עוד סיפר כי נאזק במשך ימים רבים, ונקטו נגדו פעולות שגרמו לו לכאב רב. הנאשם עמירם בן אוליאל סיפר כי טרם הודעתו, הוא הושכב אחורה ונעשה ממנו גשר למשך דקות ארוכות. בן אוליאל סיפר כי הוא הודה רק כדי שיעזבו אותו לנפשו ויחדלו מהעינויים.

עו"ד איתמר בן גביר המייצג שני נאשמים בפרשה אומר כי אנשי הפרקליטות לא נהגו ביושר כאשר הסתירו מהפוליטיקאים ומבית המשפט אודות הטענות הקשות ששמעו בזמן אמת והוסיפו חטא על פשע כאשר לא עצרו החקירות גם לאחר שנחשף בהם שחוקרי השב"כ נוהגים משל היינו בארגנטינה.

"מצופה היה מבכיר כמו רז נזרי לפעול נגד העוולות אליהן נחשף אך לצערי הוא החליט לשתוק, ופגע לא רק בצעירים אלא גם במנדט הנרחב שנתן לו כמשנה ליועץ המשפטי האמון על זכויות אזרח. אם בארזים נפלה שלהבת ונזרי שותק, מה נצפה מאחרוני החוקרים בשב"כ שכיסחו את הצורה ללקוחות שלנו", אמר.

עו"ד דוד הלוי המייצג בתיק מטעם ארגון חוננו אומר, כי "במהלך כל החקירות שהתקיימו בפרשה זו חזרנו וטענו פעם אחר פעם כי מרשנו עונו במהלך חקירותיהם על ידי חוקרי השב"כ. עינויים אלו כללו מניעת שינה, מניעת מזון הפעלת לחצים נפשיים חמורים לרבות אלימות פיזית קשה על מרשנו כאשר התכלית היחידה של מעשים אלו הייתה לייצר הודאות ובפועל מה שהושג הן הודאות שווא".

"לטענות אלו אין זכר בחומרי החקירה שהועברו לידנו וכפי הנראה "הולבנו" או עברו סינון קפדני על ידי גורמי השב"כ. דווקא אותם תרשומות שנערכו בידי גורמים שניסו להמעיט מחומרתם של המעשים החמורים הללו ולתת להם גושפנקא משפטית, מצביעים כי מדובר בטענות אמת שהושמעו מיד כבר בשלב החקירה ובסמוך לביצוע העינויים הן בבימ"ש והן בפני אותם גורמים. ראוי להדגיש כי התרשומות הללו הם בבחינת קצה הקרחון בלבד שכן נערכו על ידי גורמים בעלי אינטרס ורצון להשתיק את טענותנו".