בבית הדין הצבאי ביפו התחדש היום (רביעי) משפטו של החייל אלאור אזריה שירה במחבל בחברון. מטעם ההגנה מעיד רבש"צ הישוב היהודי בחברון, יוני בלייכברד, שהיה נוכח בזירה. מחוץ לכותלי בית הדין מוחים עשרות פעילים על כתב האישום שהוגש לחייל.
העד: "כל הזירה היתה בלאגן אחד גדול. משהו שאנחנו לא מורגלים אליו. אני לא רמטכ"ל, לא הייתי קצין, אבל הייתי בכמה זירות.באיזשהו שלב זיהיתי תזוזה של אחד המחבל, זה עם המעיל השחור, אני מתקן את הדיווח שיש מחבל אחד חי. היה ירי ודיווחתי ירי תקין של כוחותינו".
"אם היו מנהלים את הזירה בצורה הנכונה אז שום דבר ממה שקרה לא היה קורה. בצורה חד משמעית. ראיתי אותו זז, אני זוכר שהראש היד זזה, אני לא יכול לזכור במפורט מה היו התזוזות לחלוטין. היה ברור לי שהוא חי".
בהמשך העדות מפרט הרבש"צ על הסכנה שבמחבל שעודו בחיים. העד: "מחבל חי זה דבר מפחיד. זה לא נעים. מחבל שעומד למות יעשה הכל כדי לקחת איתו כמה שיותר אזרחים וחפים מפשע. חודש וחצי לפני השתתפתי באירוע של נטרול מחבל, הריגת מחבל לא ננסה לטייח את זה במילים. מחבל שבא לשחוט חייל. אני הייתי שם והרגתי אותו".
"גם כשאתה יורה בו 5-6 כדורים הוא לא נופל הוא מנסה למקסם את הפעולה שלו. אתה אף פעם לא בטוח עד שאתה רואה שהוא מת. מחבל חי זה דבר מפחיד".
בהמשך העדות אמר: "צעקתי לאחד הנוכחים להעיף את הרכב שלו כי יש חשש ממטען". לגבי המחבל עצמו: "על זיכוי מחבלים בתור כוחות אזרחיים אנחנו לא אחראיים. הצבא הריבון והם אחראים גם על זה. אנחנו הכוחות האזרחיים רק כדי לעזור להם ומופעלים ע"י הצבא. היה שם נס גדול. אם המחבל היה מתפוצץ או המחבלים היו הורגים את החיילים שנמצאים בעמדה המצב היה קטסטרופה. זה היה אירוע בקנה מידה לאומי.
על אלאור אזריה: "ראיתי אותו דורך ויורה ואז דיווחתי וההתנהלות רגילה. הסתובבתי וראיתי שהמחבל השני הרוג. באותו רגע חשבתי שכל חשש מהתפוצצות מטען הסתיים. מבחינתי לא היה כל דבר חריג. בסופו של דבר הצבא מנהל את הזירה. האירוע התנהל רגיל, שקט".
היום צפויה להעיד גם הפתולוגיתד"ר מאיה גיפס, שתנסה להזים את עדותו הדרמטית של פרופ' יהודה היס, שהעיד בחודש שעבר שעל פי הממצאים הפתולוגיים שהוא בחן, המחבל לא מת מהכדור שירה בו אלאור אלא כתוצאה מתסחיף אוויר בלב.
אל-אור י עזור-יה 1 כ"ד תשרי תשע"ז 22:54 ישראל ישראל בטח בהשם