גבי נעמן, ראש מועצת שלומי, כתב לתושבי הישוב בעקבות חשיפת היקפי האמל"ח, מנהרות הטרור ותוכניות כיבוש הצפון של חיזבאללה:
"תושבים יקרים אני מבקש לעדכנכם כי נמצאו ממצאים רבים בגבול הלבנון ממש מול הישוב שלומי הכולל מנהרה גדולה מלאה בציוד ותחמושת וחצובה בקרקע. מאוד קרובה לגבול, מעבר להר אמנם בשטח לבנון, אך מאוד קרובה לגבול מדינת ישראל וצופה ליישוב שלומי.
כולנו צדקנו !
התלונות על הרעשים , החפירות והקדיחות .כולנו צדקנו!
העברנו לבדיקת צהל וכל התשובות היו זהות: אין עדות למנהרות!
אין סכנה לתושבי שלומי!
לצערי, כולם טעו! ומסתבר שאנחנו כולנו צדקנו!
מזעזעת אותי המחשבה מה היה עלול לקרות אם חלילה חיזבאללה היה תוקף אותנו ב 7/10/23. כולם שואלים את השאלה מה היה קורה?
לחשוב שהיו ועדיין ישנם אלופים לשעבר ואישי ציבור בכירים שהיו בעלי תפקיד בעבר גם בביטחון ,חתרו להגיע להסדר או הסדרה כלשהי עם לבנון מבלי שצה״ל היה נכנס וסורק את השטח, כשהמציאות הנוראית נוכחת ממש מעבר לגבול!
הצטרפו לעדכונים מהקול היהודי:
בוואטסאפ >>
בטלגרם >>
לעולם לא רציתי להגיד את המילים: ״אמרתי לכם!״
אבל אכן אמרתי ,התרעתי והזהרתי מהיום הראשון בכל ערוץ אפשרי .
אמרתי על החובה להכריע את אירגון החיזבאללה ,לפרק אותו מנשקו ולהרחיקו עד מעבר לליטני ורק באמצעות כניסת כוחות צה״ל לשטח לבנון.
והיום כולנו מבינים את גודל הנס שהתרחש לתושבי גבול הצפון ולתושבי שלומי.
למרות כל מה שנגלה ונחשף לעיני כוחות צה״ל, עדיין ממשיכים אותם בכירים לבקש מצה״ל להפסיק את המלחמה. ממש מבקשים להנציח את המחדל! אין לי ספק - יש לדרוש הקמת וועדת חקירה על מחדל עצימת העיניים והפקרת תושבי הצפון!!!".
המכתב החשוב הזה מגיע בתזמון טוב על רקע התדרוכים של צה"ל על סיום הלחימה. כך למשל הכתב הצבאי יוסי יהושע דיווח ש"בצה"ל מגדירים תנאים ברורים לסיום המלחמה: סימון האזור שסמוך לגדר ככזה שאסור בכניסה לאזרחים לבנונים, מניעת כניסת כוחות רדואן לכפרים והחשוב מכל - אכיפה ישראלית כולל פתיחה באש נגד מחבלים על מדים או בלבוש אזרחי. בכיר מאוד בצה"ל: "כל בניין כוח של האויב יותקף, זה נכון גם לחמאס"."
בפרוייקט הקול היהודי בנושא לבנון, הנחת המוצא היתה שהמלחמה הזאת חייבת להיות הזדמנות לא רק להחזיר את תושבי הגליל העליון אלא גם לעצב אותו מחדש. מי יתן ראשון את מכת הפתיחה? מהם שורשי הקונספציה שישראל תהיה חייבת לשנות מהיסוד? והאם המלחמה תמחוק את הסכם סייקס פיקו ותשנה היסטורית את המרחב והגבולות?
בפרק החמישי של הפרוייקט ראיין יוסף רוסו את עמיעד כהן, שעומד בראש המרכז לחירות ישראל. עם פרוץ המלחמה עזב כהן את עולם ההגות והתכנון ועלה צפונה, הפעם על מדים. "הקרקע בלבנון לא השתנתה, אבל ראיתי בעין מתוך חפ"ק המח"ט את היתרונות האדירים של חיזבאללה בשטח. לשריון הישראלי יהיו מעט מאוד יתרונות במתאר הלבנוני מול מערך הנ"ט המפותח של חיזבאללה. כל מי שמגיע ללבנון מבין שכדי להכריע באזור הזה נצטרך שני דברים מרכזיים: המון פצצות של חיל אוויר והמון חיילי חי"ר שעוברים בשטח מטר אחרי מטר. אבל כל זה לא שווה בלי שמוגדרות מטרות ויעדים ברורים".
"השאלה היא אם אנחנו מעוניינים במלחמת לבנון השלישית או במלחמת לבנון האחרונה", מחדד עמיעד, משפט ממנו לקחנו את הכותרת לסדרת הכתבות על לבנון. "יש משהו מאוד יסודי שאנחנו מנסים לברוח ממנו אף שכולם מבינים עד כמה הוא הכרחי: לישראל אסור לאפשר למציאות הסבבים להימשך בצפון. וכדי שזה יקרה היה צריך כבר מזמן להבהיר ללבנון במעשים שאם היא תפתח במלחמה נוספת, לא חוזרים לנקודת ההתחלה כמו שקרה בלבנון השנייה, אלא הם מפסידים נכס אסטרטגי.
"צריך להעתיק את מה שעשינו ברמת הגולן בששת הימים. כלומר, שקו הגבול יעבור לליטאני. מי שקורא לזה רצועת ביטחון הוא עדין. התוכנית שאני מציע היא לא תוצר אידאולוגי וחזון מופשטים אלא תוצר של העמקה ושל חשיבה אסטרטגית מנומקת ומגובה, וזה מאפשר לי ולאנשים שאני מכשיר במסגרות שלנו לספר על התוכניות שלנו בביטחון ובלי להתחבא".
