דיון שהתקיים הבוקר בועדת החוקה של הכנסת בהצעת החוק למניעת הטלת מעצר מנהלי על אזרחי המדינה, ביקשו חברי הכנסת לעצור את השתוללות מערכת הביטחון כנגד מתיישבים חפים מפשע.
הצעת החוק מבקשת להגביל את מתן הצווים המנהליים, כך ש"לא יחולו על אזרחים ישראליים אלא אם לשר ביטחון יש יסוד סביר להניח שאזרח מדינת ישראל הוא חבר בארגון טרור שמנוי בתוספת לחוק. בתוספת יכללו ארגוני טרור הפועל במטרה לפגוע בקיומה של מדינת ישראל או במטרה לבצע מעשי טרור נגד אזרחיה".
יו"ר הוועדה ויוזם החוק, ח"כ שמחה רוטמן, התייחס בדבריו לפיטורי שר הביטחון גלנט: "הנחת הצ"ח היא לאחר ניסיונות רבים שלי לקבל תשובות ופתרונות. פחות או יותר התחננתי שלא אצטרך להביא את החוק וביקשתי מענה למקרים שבהם נסכים כנראה כולנו שיש לטפל בהם. פיטורי שר ביטחון אינם דבר משמח, אבל יש לציין שפר חודש כהונה כשר ביטחון, השר גלנט השתמש בכלי הזה הרבה יותר מהשר גנץ, שימוש מופרז ביותר. איני עוסק בנושא הכללי של פיטורו, אבל ההתנהלות השערורייתית בנושא הצעת החוק, היא לבדה יכולה להצדיק את פיטוריו. בפרק זמן של שנתיים ניתנו יותר צווים מינהליים כנגד אזרחי ישראל יהודים. כשבמקביל כמות הפיגועים בישראל שבוצעו על ידי אזרחי ישראל הערבים עולה בשיעור תלול".
"אף אחד לא יודע למה אדם יושב במעצר מלבד שעשה סרט תיעודי על השב"כ".
"החוק הזה בניגוד לנאמר לא מצמצם ליהודים או לערבים. יהיו סיטואציות בהקשרי ריגול וטרור, שאם אזרח ישראלי יהודי יהיה מעורב בהם ניתן יהיה להחזיק אותו במעצר מינהלי".
"אני לא מכחיש שקיימת תופעה של פשיעה לאומנית בציבור היהודי, אך היא קיימת בהיקפים רחבים בהרבה במדינות העולם ואין מדינה שמשתמשת בכלי הזה לשם טיפול בבעיה, אלא באכיפה ובהעמדה לדין".
"המציאות בישראל חריגה וייחודית של מכת טרור שאין לה אח ורע בעולם, בייחוד באוכלוסייה הערבית ,יהודה ושומרון שיותר מ-80% מתושביה אמרו שהם תומכים בטבח 7.10, אוכלוסיה שקוראת כיכרות על שם המחבלים. לכן, החוק אומר שאם חוששים מחשיפת מקור בארגון טרור שפועל נגד מדינת ישראל, אני מוכן לתת את הכלי הזה של מעצר מינהלי".
"החוק נועד להציב תמרור אדום רציני ביותר אל מול האינפלציה והשימוש לרעה בכלי המעצרים המינהליים. אם ננהל דיון ענייני נצליח למצוא פתרון לא פופוליסטי. בכוונתי לקדם את הצ"ח כדי להפוך את המדינה למדינה ככל המדינות הדמוקרטיות שבה השלטון מתמודד גם עם תופעות קשות וחמורות בכלים ששומרים על זכויות אדם ואזרח".
במהלך הדיון נשאה ח”כ לימור סון הר-מלך נאום, בו הביעה את זעזועה מהשימוש במעצרים מנהליים: “אני עומדת כאן היום מזועזעת. מזועזעת מהקלות הבלתי נסבלת שבה נחתמים צווי מעצר מנהליים נגד מתיישבים. מה שהיה אמור להיות כלי אחרון, קיצוני, שמור למקרים חריגים ביותר, הפך לכלי שגרתי בידי השב”כ ובידי שר הביטחון היוצא יואב גלנט.”
על מהות הצו המנהלי אמרה ח״כ סון הר-מלך: “צו מנהלי הוא צו שמאפשר מעצר של אדם ללא כל הוכחות נגדו. הוא אמור לצאת נגד פצצות מתקתקות, נגד מחבלים שלא ניתן לעצור אותם ללא שריפת מקורות.”
היא הוסיפה על הכפל המוסרי במערכת: “הייתה התנגדות ענקית מצד הייעוץ המשפטי ומצד גורמי המקצוע נגד מעצרים מנהליים לראשי ארגוני פשע שהמשטרה משוכנעת שהם מסוכנים לציבור… אז נגד ראשי ארגוני פשע? חס וחלילה להשתמש במעצר מנהלי. אבל נער גבעות שמיישב גבעה? נגדו הוציאו צו מנהלי וניתן לו להינמק בכלא חצי שנה. כי למה לא?”
הצטרפו לעדכוני הקול היהודי:
בוואטסאפ >>
בטלגרם >>
בהמשך דבריה אמרה ח”כ סון הר-מלך על המציאות בשטח: “ביקרתי עשרות עצורים מנהליים בשנה וחצי האחרונות. התמונה שעולה היא מחרידה. אב לילדים נעקר באישון לילה ממיטתו. למה? כי העז להקים חווה חקלאית בארץ ישראל.”
ח”כ סון הר-מלך התייחסה לפגיעה במשפחות: “ומי סובל הכי הרבה? הילדים. ילדים קטנים, תמימים, ששואלים את אמא שלהם בכל ערב - ‘איפה אבא?’. ואין לאמא תשובה. כי אין כתב אישום, אין ראיות, אין שום דבר - רק צו שרירותי שחתם שר הביטחון. הנה דוגמה - אברהם שפירא, במאי במקצועו, אב לילדים. יושב במעצר מנהלי. למה? כי כך החליט מישהו במערכת הביטחון. בלי משפט, בלי שימוע אמיתי, בלי יכולת להתגונן.”
ח״כ סון הר-מלך פנתה לאופוזיציה בקריאה נוקבת: “אני פונה דווקא לחברי באופוזיציה - אתם שתמיד מדברים על זכויות אדם, איפה אתם עכשיו? למה אתם שותקים כשזכויות אדם בסיסיות נרמסות? האם זכויות אדם הן רק לצד אחד של המפה הפוליטית?”
לסיום דבריה קראה ח”כ סון הר-מלך לשר הביטחון לבטל את הצווים: “ומפה אני פונה גם לשר הביטחון הנכנס, ישראל כץ - יש לך הזדמנות היסטורית. אתה יכול להיות זה שיעצור את ההידרדרות הזו. אני קוראת לך - שחרר את העצורים המנהליים עכשיו. היום.”
עו״ד נתי רום, המייצג עצורים מנהליים מטעם חוננו, אמר בדיון: “כשאני מגיע לדיוני המעצר, ניתנים לנו פרפרזות חסרות, ללא אפשרות להתגונן באמת. יושבים מעריכי מסוכנות מהחטיבה היהודית בשב״כ, בעלי אג׳נדות שמאלניות לגמרי, והם שאמורים לקבל החלטות על אותם עצורים. במדינה מתוקנת יש הבחנה בין אוהב לאויב, בין מי שמשרת את המדינה למי שנלחם בה. גם כאן, מעצר מנהלי חייב להיות כלי ששמור לאויבי המדינה ולא לאזרחיה הנאמנים.”
אריאל דנינו, שנעצר מנהלית, אמר בדיון: “אומרים כל הזמן שצו מעצר מנהלי יוצא נגד אנשים מסוכנים ביותר - ביום שבו האריכו לי את המעצר שחררו עשרות מחבלים ערבים ‘מסוכנים’ כמחווה לרמדאן. בשב”כ הציעו לי להשתחרר רק תמורת התחייבות שאני לא אתעסק בטרור, כל זה בשביל שיוכלו לפרסם בתקשורת שהודיתי שאני מחבל. ככה משחררים מישהו מסוכן כל כך? על סמך הצהרה בעל פה? כל המעצרים האלה הם פוליטיים לגמרי.”
רבקה שפירא, אמו של העצור המנהלי אברהם שפירא, הוסיפה בכאב: “אני מתביישת שאני צריכה להגיע לפה לספר את הסיפור של בני במקום להיות עם חברותי שבניהם נפלו בקרב. אברהם צילם סרט על רועי הצאן ביו”ש וסרט על השב”כ. בשעה שעם ישראל לוחם בעזה ולבנון בוחר השב”כ לכלוא את בני מאחורי סורג ובריח בטענה כי הוא מסוכן. אין בדיחה גדולה מזו. חלק ממערכת הביטחון שלנו תקועה עדיין בשישי באוקטובר ועדיין שבויה בקונספציה שמי שמתסיס את הערבים הם המתנחלים. תושבי חווארה ושכם לא צריכים סיבה כדי לפגוע ביהודים. תושבי יו”ש אינם האויב. הבן שלי לא אויב המדינה, הוא פשוט לא הלך כצאן לטבח כאשר זרקו עלינו אבנים ועושים פיגועים בחווארה. השב”כ מצא שיטה חדשה – מעצר מנהלי, ללא ראיות. מגישים לשופטים קלסרים ריקים שכותרתם - ‘תעזרו לנו להשתיק אותם’.”
