הרצח המזוויע של שלושת בני משפחת סלומון בנווה צוף על ידי חיית אדם, מעורר פעם נוספת את השאלה כיצד מדינת ישראל צריכה להגיב.
אני סבור שהתגובה חייבת להיגזר מהמטרות האסטרטגיות שהיא אמורה להגשים. לממשלת ישראל יש בהקשר זה שלוש מטרות על, ומהן נובעים שלושה צעדים אופרטיביים.
המטרה הראשונה היא ענישה. לטעמי, על מחבל שרצח יהודים צריך להיגזר עונש מוות. קל וחומר כאשר מדובר במקרה כה אכזרי כדוגמת הרצח בנווה צוף. לא ייתכן שחיית אדם כזו (כפי שכינה, ובצדק, ראש הממשלה את הרוצח) ימשיך לחיות, מה גם שקיים סיכוי סביר שבעתיד ישתחרר במסגרת עסקת שחרור שבויים כזו או אחרת. ראוי לציין שלצורך הטלת עונש מוות על מחבלים אין צורך בחקיקתו של חוק חדש, אלא ביישום החוק הקיים המאפשר זאת (סעיף 21(7) בחוק השיפוט הצבאי). עם זאת, ייתכן שיש לשקול תיקונים מסוימים בחוק הקיים, כדי שהטלת עונש מוות למחבלים תבוצע הלכה למעשה, ולא תיוותר כאות מתה בספר החוקים של מדינת ישראל, כפי שקורה היום.
המטרה השנייה היא הרתעה. ישנה חשיבות רבה בנקיטת צעדים שירתיעו פלשתינים נוספים מלבצע פיגועים, בשל החשש שמעשיהם יפגעו בבני משפחתם ובקרובים להם. הרס ביתו של המחבל הוא צעד בכיוון הנכון, אך אינו מספיק. לטעמי יש צורך לקבוע תג מחיר שייצור הרתעה חמורה ומשמעותית יותר.
כך לדוגמה, ניתן לשקול אפשרות שבמקרה של פיגוע, לא רק ביתו של המחבל ייהרס, אלא גם בתיהם של קרובי משפחתו הגרים בסמוך לו. אפשר לטעון כנגד צעד כזה כי הוא בגדר עונש קולקטיבי פסול, אך יש לזכור – גם הרס ביתו של המחבל הוא עונש קולקטיבי. הרי יש בכך כדי לפגוע גם בבני משפחתו המתגוררים עמו בבית, ובמה הם פשעו? התשובה היא שמדובר בצעד הרתעתי ולא ענישתי, וככזה עליו להיות אפקטיבי.
לטעמי, הרתעה משמעותית יותר כפי שאני מציע, תוביל גם למניעה אפקטיבית יותר של פיגועים עתידיים. כך לדוגמה, סביר להניח ששכן קרוב של מחבל פוטנציאלי, שיודע כי ביתו עלול להיהרס אם וכאשר יבצע שכנו פיגוע, יעשה כל מאמץ כדי למנוע ממנו לבצע את זממו, אם בהפעלת לחץ על המחבל ובני משפחתו ואם באמצעות העברת המידע הרלוונטי לשב"כ. לא מאהבת ישראל, אלא בראש ובראשונה בשל החשש לפגיעה אישית בו, בבני משפחתו ובביתו.
בנוסף לכך, נכון יהיה בעיניי לשקול שוב גם את אופציית הגירוש. משפחתו הקרובה ובני ביתו של מחבל בן בליעל, אין מקומה יותר עמנו ויש לפעול לגירושה משטח מדינת ישראל וארץ ישראל.
המטרה השלישית היא חיזוק ההתיישבות. מחבל שמבצע פיגוע נגד מתיישבים ביהודה ושומרון מבקש, בין היתר, לפגוע בהתיישבות. התשובה המתבקשת היא חיזוק ההתיישבות. גם בעניין זה יש לקבוע תג מחיר – כל פיגוע נגד יישוב ביהודה ושומרון יוביל לבנייה של שכונה חדשה באותו יישוב, אשר ראוי אף לקרוא אותה על שם הנרצחים באותו פיגוע. פרט לכך שהדבר יוביל לחיזוק ההתיישבות, יהיה בכך כדי ליצור הרתעה נוספת של המחבלים, אשר יידעו כי במעשיהם הנפשעים לא רק שהם אינם פוגעים בהתיישבות, אלא הם אף מחזקים אותה.
לסיום, ברצוני למסור את תנחומיי הכנים לבני משפחת סלומון שאיבדו את יקיריהם-יקירינו הי"ד, ולהתפלל, יחד עם עם ישראל כולו שאירועים נוראים מסוג זה לא יישנו עוד במחוזותינו.
צריך הרתעה 1 ד' אב תשע"ז 23:56 כוכי