לאחר שהורשע בשני מקרים בעבירות של אינוס ומעשים מגונים ונגזרו עליו 6 שנות מאסר, הפרקליטות מערערת על עונשו של מחבל החמאס רמזי געבה. בגזר הדין ובערעור ישנה התעלמות מהאפשרות שהפגיעה נעשתה על רקע לאומני.
לפני כחודש וחצי גזר ביהמ"ש המחוזי בירושלים 6 שנות מאסר, 6 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי של 25,000 ₪ לכל אחת מהמתלוננות, כנגד מחבל החמאס רמזי געבה.
אלא שהחשש שמדובר באירוע לאומני כלל לא עלה לא בחקירה, לא במהלך המשפט, וגם לא בערעור.
הפרקליטות מבקשת להחמיר את עונשו של געבה בגלל "האחריות המוגברת של המשיב כאיש טיפול פרה רפואי". "בית המשפט שגה בגזירת עונשן של המשיב, כאשר לא נתן משקל מספק בגזירת העונש למספר הנפגעות, ולנזקים הקשים שנגרמו להן, וכשלא התייחס בגזירת העונש לשיקול הרתעת הרבים, שכן העבירות בוצעו על ידי איש מקצוע, שמתוקף תפקידו מחויב לכבד את האמון הניתן בו ולהימנע מניצול לרעה של כוחו."
כזכור, געבה שהיה בן כ-25, תושב ראס שחאדה שבמזרח ירושלים, ניצל את תפקידו וביצע מעשים מגונים במטופלת שהגיעה לבדיקה רפואית. בעקבות תלונה של מטופלת הוא נעצר, ובמשטרה פרסמו שהם מחפשים נפגעות נוספות, שאכן הגיעו לאחר מכן.
אלא שלא ברור כיצד מאוחדת וכללית קיבלו את געבה לעבודה מכיון שמדובר במחבל מורשע.
בדיקת הקול היהודי העלתה כי געבה הורשע בזריקת אבנים על שוטרים והתפרעות בהר הבית בראש השנה תשע"ו - התפרעויות שהובילו את "אינתיפאדת הסכינים" וגל פיגועי טרור ערבי.
לפי כתב האישום בו הורשע געבה יחד עם ערבים נוספים, הוא השתתף בהתפרעות במהלכה חסמו מתפרעים את "שער 7" של מסגד אל אקצא באמצעות ברזלים, סולמות וחוטי תיל והוא יידה אבנים על השוטרים כשהוא רעול פנים. ואחד השוטרים נפצע מאבן באירוע.
בית משפט השלום בירושלים גזר עליו שישה חודשי מאסר אולם ביהמ"ש המחוזי קיבל ערעור שהגישה המדינה והחמיר את עונשו לתשעה חודשי מאסר.
לאחר שחרורו, כך התברר, הפך לטכנאי אולטראסאונד והוצב בביתר עלית.
כאשר חשפנו בקול היהודי את העובדה שהוא מחבל חמאס מורשע, פנינו גם לפרקליטות ולמשטרה בשאלה האם נבדק מניע לאומני למעשים. לא היתה תגובה.
אבל מה שמראה את גודל הניתוק והכחשת האפשרות שהאירוע לאומני הוא גזר הדין של ביהמ"ש המחוזי, שם תחת הכותרת "נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה" מזכירים השופטים חגית מאק קלמנוביץ, מרים ליפשיץ פריבס ומרדכי כדורי את עברו של גבעה.
הצטרפו לעדכוני הקול היהודי:
בוואטסאפ >>
בטלגרם >>
דו"ח מחקר שפרסמנו בקול היהודי סוקר את התופעה של פגיעות מיניות על רקע לאומני בישראל מצד ערבים, תופעה שהוסתרה והודחקה בידי הממסד והתקשורת בישראל עד לטבח בשמחת תורה.
הצעה זו זכתה לביקורת רבה של ארגוני הנשים, ושל כלי תקשורת רבים. הכותרות שסיקרו את החוק כללו השמצות כגון "הגזענות והשקר בכפל ענישה על פגיעה מינית על רקע לאומני", או "איגוד הרופאים נגד חוק פשיעה מינית לאומנית: נדהמנו". מאמר מערכת בעיתון "הארץ" הגדיר את החוק "חוק רקוב", משום שהוא "מתאים את הענישה ל'גזעו" של העבריין – עונש אחד לאנס יהודי ועונש אחר לאנס ערבי".
לאחרונה ציינה חברת הכנסת הר מלך כי המצב השתנה: "היתה מורן כצנשטיין מ"בונות אלטרנטיבה" שהודתה בוועדה, קבל עם ועולם ואמרה טעיתי. סיפרה ח"כ לימור. "אני חושבת שהיום יותר ויותר אנשים מתפקחים, וגם אלה שלא אומרים, אתה רואה אותם יושבים שם עם מבט מושפל ומבויש, עמדת הכח שהיתה שם כבר איננה".
הדו"ח נכתב לאחר כמה שנים של סיקור התופעה של פגיעות לאומיניות והיה עתיד להתפרסם ממש לאחר חג הסוכות האחרון, אך הטבח הנורא בשמחת תורה הביא לשינוי בתכניות.
למרות שמדובר ללא ספק בתופעה רחבה, המשטרה העלימה וטאטאה אותה מתחת לשטיח. ארגוני פמיניזם בואכה פמיניזם רדיקאלי הכחישו בתוקף את התופעה ותקפו שוב ושוב את מי שהעלה אותה על דל שפתיו כדוגמת הצעת החוק של לימור סון הר מלך ויוליה מילינובסקי שהוגשה לכנסת חודשים ספורים לפני הטבח ומעשי האונס בעוטף עזה.
