כתב האישום שהוגש היום נגד מחמד רדואן דראגמה, הנאשם בחברות בחוליה שרצחה את השוטרים דוד רבינוביץ ויחזקאל רמזרקר הי"ד, מגולל סיפור רצוף בחורים, מגלה טפח ומכסה טפחיים, ויתכן ומעיד על רשלנות של כוחות הביטחון בכל הקשור לטיפול בפשיעה החקלאית בכלל ובבקעת הירדן בפרט.
מכתב האישום עולה כי חברי החוליה ואחרים ביצעו שוב ושוב אירועי שוד כשהם חמושים באקדח, וזאת מבלי להיתפס תקופה ארוכה ביותר.
כשנה לפני ביצוע הרצח, היה דראגמה שותף לשוד של מלגזה מהישוב ארגמן בבקעת הירדן. מכתב האישום עולה כי הוא וחבריו כפתו את השומרים שהוצבו סמוך למלגזה, העלו אותה למשאית שהכינו מבעוד מועד והחלו בבריחה מהמקום, אולם אז נעצרו בידי אנשי כוחות הביטחון.
מכאן מדלג כתב האישום לסעיף הבא, הלא הוא רצח השוטרים כשנה לאחר מכן סמוך למושב משואה בבקעה, אולם מותיר את החור הראשון בסיפור. מדוע שוחרר דראגמה לאחר שנעצר? האם הוא נידון בבית משפט והורשע או שמא שוחרר באותו ערב, ומאיזו סיבה?
גם סיפור הרצח שלכאורה פוענח, נשאר עם חורים רבים. לפי גרסת כתב האישום דראגמה יחד עם נאסר דראע'מה ואדם נוסף שזהותו בלתי ידועה, יצאו לביצוע שוד, וזאת במסגרת נוהל מקובל אצל החבורה, אשר יחד עם נוספים נהגה לבצע שוד מזוין בתחומי בקעת הירדן בשיטה דומה פעם אחר פעם ובאין מפריע.
מחנים את הרכב, מדמים פנצ'ר, ומבקשים ממשאית או רכב חקלאי לעצור לסייע. או אז אחד מחברי החוליה שולף אקדח ומכריח את בעל הרכב לנסוע למקום מבודד, שם נטשו אותו השודדים וגנבו את רכבו.
על פי כתב האישום, ביום הרצח תכננו לעשות זאת חברי החוליה שוב, אך מי שעצר סמוך אליהם היו שני השוטרים שהיו בניידת תנועה בסיור שגרתי. לפי כתב האישום אחד מחברי החוליה ניגש לשוחח איתם ובשלב מסוים ירה בשניים מטווח קצר בראשם.
כתב האישום לא מייחס את הירי לאדם ספציפי, והדבר מעלה תהיות אודות מידת פענוח הרצח כשוד שהסתבך, וזהות האדם השלישי.
אולם יותר מכל לא ברור כיצד פעלו חברי החוליה פעם אחר פעם ללא שנתפסו, וגם כאשר נתפסו, על פי כתב האישום, שוחררו בסופו של דבר.
האירוע מזכיר את רצח אבי בן ציון הי"ד, חקלאי מהבקעה שנרצח בידי שלושה ערבים בצומת אלון גם כן באירוע שהוגדר שוד שהסתבך. גם רצח הרב משה טלבי הי"ד בצומת יקיר, רצח שלא פוענח עד היום, מעלה דפוסי פעולה קרובים. אירוע רצחני נוסף שהתבצע בבקעת הירדן היה רצח שריה עופר, בו נטען כי שני הרוצחים ביקשו תחילה לבצע שוד בביתו בברוש הבקעה, אך לבסוף החליטו לרצוח אותו ממניע לאומני.
אירועים אלו מלמדים יותר מכל על כך שגם מעשי השוד החקלאי נעשים במקרים רבים מתוך מניע לאומני.
הגניבות החקלאיות בבקעת הירדן הן דבר שכיח. רק לפני כשבוע נגנב טרקטור חקלאי ממושב תומר. לפי הערכת החקלאים מהמושב וסריקות שערכו, הטרקטור הובל לכיוון מחצבות כוכב השחר.
ממעלה שלמה שבכוכב השחר, על גבול בנימין והבקעה, נגנב עדר צאן של משפחת בן פזי לפני כחודש. במרדף מוצלח הוחזר העדר והשודדים נמלטו.
כעבור ימים ספורים בלבד הודיעה המשטרה כי סגרה את תלונתו של נריה בן פזי בעילת עבריין לא ידוע, ומספר ימים לאחר סגירת התיק נגנבו סוסים משכונת מצפה כרמים הסמוכה.
כעת נותר רק לקוות כי השודדים הערבים, הנהנים ממה שנראה כרשלנות פושעת של חוקרי המשטרה שאינם מנסים אפילו להראות כי הם משקיעים משאבי חקירה במקרי הפשיעה החקלאית, לא ימשיכו במעשיהם, מעשים שלא אחת עולים בחיי יהודים שנקלעו ל"שוד שהסתבך".
