יום שישי לפני שבועיים בכפר קדום, 500 מטרים מהישוב קדומים. עשרות מחבלים חמושים מכוחות הרשות הפלסטינית יורים באוויר בהלוויה של איש מנגנונים שנהרג בעימותים של מחבלי הרש"פ עם מחבלי גדוד ג'נין.
באישור צה"ל עברו המחבלים החמושים משכם על הכביש הראשי בו עוברים אלפי יהודים מדי יום, בכדי לקיים מפגן כח במרחק קצר לישוב קדומים.
תהלוכות ועצרות של מחבלים חמושים מכלל הפלגים הפכו בשבועות האחרונים לשגרה מיטא בדרום הר חברון דרך כפרי בנימין והשומרון ועד לאזור ג'נין וטול כרם – לב הקרבות. אחד האירועים התרחש בשבוע שעבר בכפר תל, מרחק קצר מכביש גלעד בשומרון.
הצטרפו עכשיו למועדון הקול היהודי >>
בנשקים שמוצגים – טילי נ"ט, מקלעים שמגיעים לטווח של 1.5 קילומטר עם קצב אש של מאות כדורים בדקה, רובי צלפים ועוד.
גורמי ביטחון אזרחיים נדהמו מהניתוק של קציני הצבא מהמתרחש בשטח. מח"טים שכלל לא היו מודעים לתהלוכות חמושים בכפרים בגזרתם מרחק קצר מישובים יהודים ובכירים בפיקוד מרכז שטענו כי הוכו בתדהמה לגלות כי בג'נין מוחזקים טילי RPG בידי הרשות הפלסטינית ובידי גדוד ג'נין. לטילים עוד נשוב.
ההידרדרות החלה עם כניסתה של הרשות הפלסטינית לפעול בג'נין בתיאום ואישור של צה"ל.
נכון לכתיבת שורות אלו נראה כי ישראל חוזרת על הטעות שבוצעה בזמן בנט ובני גנץ, אז כאשר אלוף הפיקוד היה יהודה פוקס. אז צה"ל נתן לרשות הפלסטינית מנדט של כחצי שנה לפעול בג'נין, מה שהוביל לכך שג'נין הפכה לעזה קטנה. מעבדות המטענים פרחו, גדוד ג'נין המורכב ממחבלים מכלל הפלגים התבסס, ופיגועים קשים יצאו בזה אחר זה. בני ברק, אלעד, תל אביב ועוד.
המבצע הנוכחי של הרשות הפלסטינית מאסיבי יותר והוביל להרוגים מקרב אנשי המנגנונים והרוגים מקרב מחבלי ותושבי מ.פ ג'נין.
הוא משווק כלפי חוץ כמלחמה של הרשות הפלסטינית בטרור, אך זהו מסך עשן שנועד לסמא את עיני הציבור.
למעשה מדובר במאבקי שליטה פנימים ערביים על רקע החשש של הרשות הפלסטינית מהפיכה. הדבר מנוצל בידי ביטחוניסטים, אנשי תקשורת ומדינאים שטרם השתחררו מחזון אוסלו, להלבנת רשות הטרור של אבו מאזן.
הרשות הפלסטינית, נזכיר, מקיימת מנגנון טרור מהגדולים בעולם.
לכו לעיין באתר "מבט לתקשורת פלסטינית" ותוכלו לשבת ימים שלמים בצפייה בדברי ההסתה האנטישמיים של אנשי הרש"פ.
מערכת החינוך הרשמית של הרשות מחנכת מגיל 0 לרצח יהודים והאדרת מחבלים, המסגדים מסיתים לרצח יהודים תחת משרד ממשלתי רשמי, משכורות עתק למחבלים שפוגעים ביהודים עם מנגנון שמתגמל את מי שהצליח לרצוח יהודים, ומעל לכל זה מאות אנשי מנגנונים שמבצעים פיגועים בשנים האחרונות.
אחד מהם, חסן רבאיעה, מחבל משוחרר וקצין בביטחון המסכל (השב"כ של הרשות הפלסטינית), חוסל רק השבוע בצפון השומרון בידי כוחות מיוחדים של צה"ל. בביתו נמצאה מעבדת מטענים.
דובר צה"ל הקפיד גם הפעם, כמו בכל חיסול של מחבל פת"ח, להימנע מאזכור השיוך הארגוני של רבאיעה. עוד דווח ברשתות הערביות הוא שרבאיעה הוא בכיר בגדודי חללי אל אקצא של הפת"ח באזור ג'נין.
אז רגע, הרשות הפלסטינית נלחמת במחבלים או שהיא בעצמה המחבלים?
בשביל להבין מה קורה ביהודה ושומרון צריך להסתכל בתמונת מבט רחבה יותר.
בשנים האחרונות התגברה תופעת "האחדות הלאומית", בעיקר בהובלת מחבלים משוחררים ממובילי האינתיפאדה השניה.
אלו מביניהם שנשפטו בתחילת שנות ה-2000 על עבירות של ניסיונות רצח (לרוב פיגועי ירי ללא הרוגים) שהו בכלא כ-20 שנה ושוחררו כגיבורים מקומיים. הביטוי לכך בשטח היה בהקמת הגדודים בשכם (גוב האריות), בטול כרם, ג'נין ועוד. ילדי אותם מחבלים כיכבו בהנהגת הגדודים.
גדודים אלו ביצעו פיגועים מורכבים יותר ויותר ובנו תשתיות ארגוניות בשיתוף הפלגים השונים – חמאס, ג'יהאד אסלאמי, פת"ח, חזית עממית, וגם תאים מקומיים מזוהי סלפיה ג'יהאדיה סטייל אל קעאידה ודאעש שנראים יותר ויותר בשטח.
זה התחיל בירי על כוחות צה"ל בערים בזמן מבצע שומר חומות לפני כ-3 וחצי שנים, עבר לירי על מחסומים והמשיך בפיגועים בכבישים ובערים ברחבי ישראל. מעבדות מטענים צצו כפטריות אחרי הגשם והלכו והשתכללו. מטעני גחון שלא מביישים את דרום לבנון הרימו באוויר ג'יפים של צה"ל ומג"ב והביאו להרוגים.
לפני כשבועיים כמעט נהרגו ממטען כזה בטול כרם מפקד אוגדת איו"ש תא"ל יקי דולף, ומח"ט מנשה אל"מ איוב כיוף. שום תגובה משמעותית לא נרשמה והאירוע הורד במהירות מסדר היום התקשורתי.
לא נאה להגיד אמרנו לכם, אבל בקול היהודי פרסמנו בזמן אמת כתבות גם על ביסוס הטרור בידי המחבלים המשוחררים, וגם על התחלת תופעת פיגועי הירי על כוחות צה"ל בערים. "מחבלי טיקטוק", זלזלו אז קצינים בכירים ביהודה ושומרון שמי שמשאירים אותם גם כיום אובדי עצות.
לפעילות הגדודים שותפים מלאים גם גדודי חללי אל אקצא – הזרוע הצבאית של פת"ח.
מחמוד עבאס המכונה אבו מאזן, מפעיל בדומה לרב המרצחים יאסר ערפאת בזמנו, שתי זרועות. כיו"ר הרשות הפלסטינית הוא אחראי למנגנונים הרשמיים של הרשות. המרכזיים שבהם הם המשטרה, הביטחון הלאומי – הצבא, המודיעין הכללי והביטחון המסכל. שם הוא מציג פנים יפות של שיתוף פעולה ביטחוני עם ישראל ומקבל אימונים מארה"ב.
בראשות כל אחד מהגופים הללו ניצב בכיר שמוביל את הקו שלו ומכניס את אנשיו לתפקידי מפתח.
הזרוע השניה היא תנועת הפת"ח שאבו מאזן עומד בראשה. תחתיו יש מזכירי מחוזות שבתחקיר הקול היהודי הראנו את תמיכתם ומעורבותם בטרור, וישנם הת'נזים – גדודי חללי אל אקצא, למעשה אלו החמושים שמבצעים פיגועים והפגנות כח עבור הפת"ח בצורה "נקיה" שאינה קשורה כביכול לאבו מאזן כלפי חוץ.
רבים מהמחבלים נמצאים בשני כובעים כפי שהראה דו"ח מקיף של תנועת רגבים. ביום אנשי מנגנונים ובלילה פעילי חללי אל אקצא של הפת"ח. לעיתים מחזיקים גם שני נשקים – קלאצ'ניקוב מהמנגנונים ו-M16 מחללי אל אקצא. לא פעם התקיימו למחבלים שחוסלו שני חלקים של הלוויה. חצי רשמית של הרשות והחצי השני של הגדודים.
עם התעצמות הדור הצעיר שהתרכז במלחמה ביהודים בשטח ופחות בפוליטיקה, כוחה של הרשות הפלסטינית הלך ונחלש.
כדי לחזק את כוחה האדירו ראשיה את המחבלים, וגם כיום הם מנופפים לגאווה באנשי הרשות שמבצעים פיגועים.
אלא שהאדמה רועדת תחת הרשות בשנים האחרונות יותר ויותר, בפרט לאחר הטבח שביצע חמאס, והעלה את מעמדו ביהודה ושומרון.
לאחרונה אבו מאזן מסתכל בחיל ורעדה גם על סוריה, בה בתוך 12 ימים הביסו הג'יהאדיסטים את שלטון אסד.
הרשתות הערביות מלאות בהקבלות בין אסד לאבו מאזן, וכל איש פת"ח שצופה בגרירת אנשי אסד ברחובות דמשק זוכר היטב מה עלה בגורל חבריו העזתים שנזרקו מהגגות כאשר חמאס עלה לשלטון לפני שני עשורים ברצועת עזה.
השחיתות והרודנות ברשות הפלסטינית הם שם דבר. העינויים האכזריים של הביטחון המסכל הקימו הרבה אויבים שרק מחכים ליום שיוכלו להחזיר מנה אפיים לאנשי אבו מאזן.
כבר שנים שכידוני ישראל וארצות הברית הם הדבר היחיד שמצליח להנשים את הגופה המתה שנקראת הרשות הפלסטינית.
לא לחינם לא מתקיימות בחירות ברשות חרף הבטחות חוזרות ונישנות של אבו מאזן. כולם יודעים כי חמאס יזכה ובגדול, ולאחר הצלחת חמאס בטבח היהודים בדרום, התמיכה בארגון נסקה לשמיים.
תוסיפו לכך את גילו הלא צעיר של אבו מאזן – 89 ואת מאבקי היורשים, וקבלו מתכון למתח פנימי עמוק בחברה הערבית ביהודה ושומרון.
ובכן, הרשות הפלסטינית יצאה למבצע בג'נין שנחשבת מעוז הג'יהאד האסלאמי וחמאס, וגם סוררי פת"ח שקוראים עליה תיגר.
הדבר הוביל לביקורת קשה נגדה בקרב מתנגדיה. מי שהיו צריכים לבחור צד היו המחבלים של הפת"ח שפעלו עם הגדודים. רובם המכריע התייצב לצד הרשות ומנהיגי הפת"ח וכך החלו מפגני כח מכל הצדדים ברחבי יהודה ושומרון – אלו אותן עצרות ותהלוכות חמושים שמשום מה לא זוכים לפגוש את הפצצות של חיל האוויר הישראלי.
המשותף לכולם הוא הסתה קשה נגד ישראל וקריאה לעצירת העימותים הפנימיים והפניית הנשק נגד האויב המשותף – היהודים. אחדות לאומית, כבר אמרנו.
במהלך המבצע התפרסמו תמונות חריגות בהם נראים אנשי הרשות כשהם אוחזים בטילי נ"ט מסוג RPG. הדבר עורר סערה שכן לרשות הפלסטינית לא אמורים להיות טילים כאלו.
בפיקוד מרכז טענו כי הוכו בתדהמה ומסרו בשם הרשות שמדובר בטילים שאנשיה מצאו אצל מחבלי גדוד ג'נין. התירוץ לא ממש מרגיע ומנגד גם הציגו מחבלי גדוד ג'נין RPG שיש ברשותם וטענו כי לקחו אותו מהמנגנונים של הרש"פ.
בקיצור, כך או אחרת, לא הרחק מעפולה מסתובבים מחבלים עם טילי נ"ט, וצה"ל עסוק בהמצאת תירוצים. מספר הברחות של טילי נ"ט סוכלו בשנים האחרונות אך כידוע על כל הברחה שסוכלה ישנן כמה שלא סוכלו.
לכך תוסיפו את החשיפה שלנו בקול היהודי על אנשי הרשות הפלסטינית שנשלחו מתחת לאף של ישראל לאימונים בצבא פקיסטן בשריון, נ"ט, מקלעים ועוד. חלקם חזרו ואף ביצעו פיגועים. אחד מהם חוסל כבר בידי צה"ל. אלו לא אימונים שנועדו לפעולות השיטור של המשטרה הפלסטינית ברמאללה.
אני מניח שרבים מקוראי שורות אלו ישאלו מדוע טרם הזכרתי את החיסולים שצה"ל מבצע מהאוויר. נכון, המצב לא בדיוק אותו מצב כמו בתקופת בנט. צה"ל כן מחסל פה ושם מחבלים מהאוויר ברחבי יהודה ושומרון ומתגאה בהודעות דוברות בהחרמת נשקים. אבל בשטח ישנם מאות אלפי נשקים, והפעילות הנוכחית של צה"ל היא טיפה בים. דברו עם לוחמי מילואים וקצינים מתוסכלים.
המשך הפיגועים ומאות מחבלים חמושים שמצטלמים בהלוויות ובעצרות מדי יום בכל רחבי יהודה ושומרון, רק ממחישים כי מדובר בפלסטר לחולה סרטן.
הקונספציה עדיין שולטת וכך מחבלים הגיעו מאזור ג'נין וטבחו ביהודים ברחוב הראשי בכפר פונדוק ונמלטו השבוע.
במקום לשטח כפרים ולהרוג אלפי מחבלים בדומה לעזה ולבנון, הכבישים פתוחים ויהודים נרצחים. קציני הצבא, עם כל הכבוד וההערכה לפועלם, מנהלים שיח כמעט חברי עם אנשי הרשות הפלסטינית, והשב"כ דוחף בכל הכח להחזרת פועלים לעבודה בערי ישראל.
ובעיקר – מדינת ישראל על כלל גורמיה, צבא, שב"כ, שר ביטחון וממשלה, לא הפנימה שצריך לצאת למלחמת חורמה באויב ביהודה ושומרון לפני ששיירות ג'יפים יצאו לנתניה, תל אביב ומודיעין. וגם אנחנו האזרחים, שקטים מדי. כדאי להתעורר.
הכתבה התפרסמה בעלון 'עולם קטן' השבוע
