הצעת החוק שיזם יו״ר ועדת החוקה חה״כ שמחה רוטמן, שנועדה לצמצם את השימוש בכלי הדיקטטורי של מעצר מנהלי על ידי השב"כ, אושרה היום בוועדת שרים לענייני חקיקה.
בזמן כתיבת שורות אלו, ישנם שבעה יהודים שיושבים בבתי הכלא עם מעצר מנהלי, מתוכם שני קטינים.
הצעת החוק של רוטמן, מבקשת לחזק את ההגנה על זכויות האדם בישראל, ולהגביל את הכוח המופרז של השב"כ, ע״י קביעת פרוצדורה נוקשה יותר להוצאת צווי מעצר מנהליים כנגד אזרחי המדינה.
על פי ההצעה, לא ניתן יהיה לעצור אדם במעצר מנהלי, אלא אם כן יש לשר הביטחון יסוד סביר להניח כי האדם חבר בארגון טרור ששם לו למטרה לפגוע בעצם קיומה של המדינה או לבצע מעשי טרור באזרחיה.
כיום, הסמכות הנתונה בידיו של השב״כ למעשה כמעט אינה מוגבלת והוא יכול להכניס אנשים למעצר מנהלי בעילות רחבות מאוד של הגנה על ביטחון המדינה וביטחון הציבור. בפועל, התהליך הוא חשאי ולא תחת ביקורת פרלמנטרית.
הצטרפו לעדכוני הקול היהודי:
בוואטסאפ >>
בטלגרם >>
העצור עצמו לא יודע מה הן הראיות ומה הן הטענות שעולות כלפיו והוא נאלץ להתמודד עם טיעונים שנאמרים בפרפרזה. השימוש בכלי הזה הינו ייחודי למדינת ישראל וככל שנעשה בו שימוש אך ורק לצרכי התמודדות עם אתגרי הביטחון הייחודים של מדינת ישראל ניתן להצדיק אותו בדוחק. הצעת החוק של חה״כ שמחה רוטמן מבקשת לקבוע שניתן יהיה לעשות שימוש בכלי הזה אך ורק כאשר מדובר במאבק נגד ארגוני טרור המבקשים לפגוע בעצם קיומה של מדינת ישראל או באזרחיה.
חה״כ שמחה רוטמן: ״מדובר בדרישה בסיסית ודמוקרטית. לצערי, ישנם גורמים המנסים לצייר זאת כאילו מדובר בהצעה העוסקת ביהודים או בערבים כאשר למעשה ההצעה איננה מבדילה בין אזרחי מדינת ישראל היהודים וערבים כאחד וקובעת כי השימוש בכלי הזה יוגבל כאשר מדובר באזרחי מדינת ישראל ללא הבדלי דת, גזע ומין. המחויבות הראשונה במעלה של מדינה היא לחייהם ולחירותם של אזרחיה, ולכן, השימוש בכלי המעצר המנהלי כנגד אזרחי המדינה להיעשות חייב להיעשות בצורה המצומצמת ביותר האפשרית״.
קרוב ל-50 אחוזים מהמעצרים המנהליים ליהודים במדינת ישראל ב-72 השנים האחרונות התרחשו בתקופתו של יואב גלנט כשר ביטחון, כך עולה מנתונים שאספנו בקול היהודי.
מהנתונים עולה כי במשך 70 שנה מאז שנת תשי"ב ועד שנת תשפ"ב נעצרו במעצר מנהלי 25 יהודים. לעומת זאת בשנה וחצי האחרונות בהן מכהן גלנט כשר ביטחון נעצרו 19 יהודים במעצר מנהלי - מספר חסר תקדים וחסר כל פרופורציה.
עוד קודם לכניסתו לתפקיד נעצר במעצר מנהלי אברהם יאיר ירד מיצהר. גלנט שנכנס לתפקידו לקראת סוף השנה הלועזית 2022 האריך לו את הצו, ומאז במשך שנה וחצי הספיק גלנט להורות על מעצרם של לא פחות מ-19 יהודים במעצר מנהלי, חלקם נעצרו כבר מספר פעמים.
גלי המעצרים היו בעיקר לאחר אירועי התגובה בחווארה לרצח הלל ויגל יניב הי"ד, אירועי התגובה לפיגוע הקשה בתחנת הדלק בעלי ורצח בנימין אחימאיר הי"ד.
כאמור מדובר בשיא שמלמד על האובססיה והרדיפה בתקופתו. אם בגין סירב לעצור במעצר מנהלי את חברי המחתרת היהודית הרי שגלנט עוצר ללא הפסקה ובמספרים חסרי תקדים לחלוטין.
בעלי משפחות ורווקים, לתקופות של חודשים ארוכים, וזאת בחשד להשתתפות בעבירות רכוש כתגובה לפיגועים.
העצור האחרון הוא נתנאל אילוז, חובש איחוד הצלה שטיפל בנפגעים בזירות פיגועים רבות ואף ירד בשמחת תורה לטפל בנפגעים תחת אש בישובי הדרום.
הוא מכחיש כל קשר לטענות שמשמיעים נגדו בתדרוכים "גורמים" במערכת הביטחון לפיהן היה באירועי התגובה לרצח בנימין אחימאיר הי"ד.
לאחר שחרורו של אריאל דנינו ישנם כרגע שמונה עצורים מנהליים יהודים. כאמור הנתונים מלמדים – גלנט ברדיפה חסרת מעצורים בשירות המחלקה נגד יהודים בשב"כ.
