השופטת מכה שוב: "יידוי אבנים הדדי של ערבים ביהודים"

שוב פסק דין מקל על משתתף בפרעות תשפ"א: השופטת מרב גרינברג גזרה שנת מאסר אחת בלבד על אקרם קרינאוי שהורשע בהשתתפות ב"פרעות תשפ"א" בלוד, ויידה אבנים על אזרחים יהודים ועל שוטרים מספר פעמים.

גרינברג, מבית המשפט המחוזי בלוד, קיבלה את הסדר הטיעון המקל שחתמה איתו הפרקליטות וגזרה עליו שנת מאסר בלבד, וזאת בין השאר "בהתחשב במצבו המשפחתי".

על פי כתב האישום בו הורשע, קרינאוי השתתף בהתפרעות על יד מסגד "אל עומרי" בלוד, ו"כחלק מההתפרעות ובמסגרתה, יידה הנאשם מספר אבנים לעבר כוחות המשטרה, שהיו במרחק של כ-30 מטרים ממנו".

בהמשך, הגיע קרינאוי אל כיכר השוטר שם יידה אבנים לעבר יהודים שעמדו בסמוך. "הנאשם וחלק מן המתפרעים הנוספים הגיעו לכיכר השוטר, שם, יידה הנאשם אבנים לכיוון היהודים שעמדו בסמוך לכיכר, שהיו במרחק של כ-20 עד 30 מטרים ממנו".

עוד מתואר בכתב האישום כי זמן קצר לאחר מכן, "חזרו הנאשם וכ-25 מתפרעים נוספים לכיכר השוטר פעם נוספת והמשיכו ליידות אבנים רבות לכיוון היהודים. חלק מהמתפרעים הציתו רכב שחנה סמוך תוך צעקות 'אללה אכבר'. אותה עת, שניים מהיהודים יידו אבנים חזרה כלפי המתפרעים והנאשם. בהמשך, נאלץ כוח משטרה לעשות שימוש בירי גומי שפגע ברגלו של הנאשם, בעקבות הפגיעה שב לביתו".

מה שכלי התקשורת לא מספרים לכם - הצטרפו עכשיו לעדכונים מהקול היהודי>>

באותו ערב, במהלך ההתפרעויות בלוד, חוסל מוסא חסונה, ולמחרת, בזמן הלוויתו השתתף קרינאוי בהתפרעות נוספת ויידה שוב אבנים לעבר שוטרים. "בתהלוכת הלוויה נכחו הנאשם ורבים אחרים. במהלכה, הורידו המשתתפים דגלי ישראל שהונפו במקום, ירו זיקוקים, הבעירו צמיגים ופחי אשפה, חסמו כבישים והכו ברכב שנקלע למקום. עקב כך, הגיעו כוחות משטרה למקום. באותו מועד, כחלק מההתפרעות יידה הנאשם מספר אבנים לעבר כוחות המשטרה".

אולם כאמור, על אף ההשתתפות החוזרת של קרינאוי בהתפרעויות ולמרות שיידה בעצמו אבנים על יהודים ועל שוטרים מספר פעמים, החליטה גרינברג לגזור עליו שנת מאסר אחת בלבד, וזאת בהתאם לרף הנמוך ביותר של מתחם הענישה שקבעה.

מאותה סיבה הקלה גרינברג עם קרינאוי גם בנוגע לגובה הקנס, ופסקה סכום של 5,000 ₪ בלבד, ומאסר על תנאי בן 8 חודשים.

נציין כי מתיאוריה של השופטת את האישומים בהם הורשע קרינאוי, מצטיירת תמונה לפיה כביכול הפרעות בלוד היו אירועי אלימות הדדים בין יהודים לבין ערבים. "נסיבות אירועי האישום הראשון מתארות מצב של אובדן שליטה, יידוי אבנים הדדי של ערבים ביהודים ולהיפך, התפרעות רבת משתתפים במספר מוקדים, הבערת צמיגים ופחי אשפה, הצתת רכב, יידוי אבנים, חסימת כבישים והורדת דגלי ישראל".

בנוסף, השופטת התחשבה בהמלצת תסקיר המבחן להקל עם הנאשם בשל טענתו כי הוא איננו מחזיק בעמדות אידאולוגיות גזעניות וכי מעשיו נבעו מסערת רגשות בעקבות מותו של מוסא חסונה. אך בניגוד לנאמר, קרינאוי הורשע בשתי התפרעויות שקדמו לחיסולו של חסונה. "להתרשמות שירות המבחן, הנאשם אינו מחזיק בעמדות אידיאולוגיות גזעניות, וכי השתתפותו בהתפרעויות נעשתה בלהט הרגע, בחוסר שיקול דעת וקשורה קשר הדוק לפגיעות בגוף ובנפש של חבריו, ולמיקום הפרעות, סמוך לביתו, נתון שהפך את השתתפותו לנגישה וקלה".

העיתונאי שילה פריד ממקור ראשון שפרסם את גזר הדין, הביא את תגובת ארגון "ערי ישראל": "שוב אנחנו עדים לאותה השופטת, שכמו בגזר הדין ההזוי משבוע שעבר, ליבה נכמר על מחבל "מסכן" אשר יידה אבנים לעבר יהודים וכוחות הביטחון, ופינקה אותו בעונש מגוחך ולא מרתיע. גזרי דין המקלים, אשר מרחמים על המחבלים, מציתים את האש שתבער ברחובותינו בפעם הבאה, כאשר המחבלים יפעלו מתוך הנחה שלא ייענשו בחומרה."

ההרשעה בוטלה בדיון גזר הדין

כאמור, אין זה פסק הדין הראשון שבו השופטת גרינברג מקלה עם פורעי "פרעות תשפ"א".

כפי שנחשף בקול היהודי בשבוע שעבר, הפרקליטות ביקשה לבטל הרשעה שניתנה בידי שופט המחוזי- מרכז, חגי טרסי, בעניינו של איוב חסונה, שהואשם בתיק ירי חמור בלוד בזמן פרעות תשפ"א. עוד ביקשה הפרקליטות להקל בעבירה שיוחסה לו ואף להקל בעונשו באופן דרמטי, כך שלא ישב במאסר ממושך שהיה צפוי לו אלא ירצה עבודות שירות בלבד. הסיבה למהלך: אחיו מוסא נהרג בזמן שתקף בתי יהודים.

בדיקת הקול היהודי העלתה כי ככל הנראה מי שהובילה למהלך היא שופטת בית המשפט המחוזי בלוד מרב גרינברג, ששחררה את חסונה גם בעבר בשל נסיבותיו המשפחתיות - קרי מותו של אחיו. מהלך זה אף הוביל להקלה דרמטית בעונשם של שני פורעים נוספים עליהם נגזרו אתמול עונשים מקלים.

לאחר החשיפה הטילו הרשות השופטת והפרקליטות את האחריות למהלך זו על זו. מהרשות השופטת נמסר כי "בית המשפט לא ״דחף״ את הצדדים להסכמות אלא כיבד את ההסכמות אשר הושגו ביניהם, והדברים באים לידי ביטוי בפרוטוקול ובהחלטות".

אולם בניגוד לדברים הפרקליטות טענה בתגובתה כי השופטת גרינברג היא אכן זו שיזמה את המהלך: "במעמד הדיון שנקבע לשמיעת הטיעונים לעונש, נעתרה המאשימה לפניית בית המשפט להקל בעניינו על רקע נסיבותיו האישיות המיוחדות", נכתב בתגובה.

בעקבות החשיפה ארגון לביא הגיש תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים השופט בדימוס אורי שהם, ודרש לבטל את הכרעת הדין המקלה של גרינברג.

ב"לביא" אמרו כי מעשיה של השופטת גרינברג מגיעים לכדי עבירת משמעת וביקשו מהשופט בדימוס, שוהם, שיבחן האם מעשיה חוצים את הרף הפלילי לכדי עבירה של הפרת חוק או אמונים.