חוליית מיידי האבנים הרצחנית - עדיין מסתובבת חופשי

לפני שלושה חודשים פרסמנו בקול היהודי אודות חוליית מיידי אבנים אשר פועלת בכבישי בנימין, בייחוד באיזור הכפרים סינג'יל ותורמוס עיא, אשר פעם אחר פעם ביצעה יידוי אבנים לעבר יהודים בדפוס פעולה קבוע.

בדרך כלל בין השעות 21:00 ל-23:00 יצאה החוליה בצורה רכובה לעבר ציר 60 באיזור האמור. חברי החוליה נהגו לזהות רכבים בהם נוסעים יהודים, לבצע עקיפה ובמהלכה להשליך את האבנים לעבר כלי הרכב.

לאורך מספר חודשים דווח שוב ושוב על רכבים יהודים שניזוקו ועל חיי נהגים שניצלו לאחר שהותקפו בסלעים אותם יידו הערבים תוך כדי נסיעה.

בעקבות פניית מספר נפגעים לקול היהודי, ערכנו בדיקה ביומן האינתיפאדה המושתקת של הקול היהודי וכך התברר כי אכן  מדובר ברצף מקרים הנעשים ככל הנראה בידי אותה החוליה.

בעקבות האירועים האחרונים בפרשת בהם נטען כי יהודים יידו אבנים שגרמו למותה של ערבייה בשומרון, החלטנו לחזור שוב ולבדוק כיצד הסתיים הסיפור האמור. האם החולייה הסידרתית נתפסה וחבריה המחבלים באו על עונשם?

 חברי חוליית הטרור - מסתובבים חופשי

יש לציין כי החולייה פעלה באותו איזור בו על פי החשד נרגם רכבה של הערבייה שנהרגה, על פי הנטען, כתוצאה מאבנים שיידו יהודים. 

בדובר צה"ל בדקו עבורנו האם ישנה התפתחות בחקירת האירוע אך מהמידע שנמסר לנו עולה כי חברי חוליית המחבלים אינם נמצאים במעצר.

אמנם אומרים בצה"ל כי ישנה מגמת ירידה כללית בזריקות האבנים באיזור והכבישים תוגברו אך חברי החוליה טרם נתפסו.

מדובר צה"ל נמסר: "צה״ל פועל למען סיכול החולייה הן במאמץ המודיעיני והן במאמץ ההתקפי. בשל פעילות הכוחות בגזרה, הופחתו זריקות האבנים מרכב חולף באיזור המדובר. נמשיך לפעול למען עצירת פעילי טרור עממי, להגן על האזרחים ולשמור על ביטחונם".

  | עוד בנושא:

 > אמה של אדל הי"ד: "אני מכירה טרור אחד!"

 > "אם הצבא היה רוצה מזמן היו תופסים אותם"

 > "פתאום השמשה התנפצה ואבן פגעה לי בראש"

"פתאום היה פיצוץ - מליוני זכוכיות עפו והאבן פגעה בראשי"

תיאורה של אחת הנפגעות ממחיש את עוצמת הסכנה ומראה כי אך בנס לא נגמר האירוע באופן אחר לגמרי.

"מהמכונית שעקפה אותי והייתה במקביל אלי יצא בחור שהוציא חצי גוף שלו מחוץ לרכב. הוא ישב במושב האחורי של הרכב העוקף, הניף שתי ידיים למעלה ומיד אחרי זה שמעתי בום", נזכרת ארנה ברגע הפגיעה, "פתאום היה פיצוץ, מליוני זכוכיות עפו והאבן פגעה לי בקצה הראש ונפלה על הרגליים במושב". "באותו רגע אני מחזיקה חזק את ההגה כדי לא לאבד שליטה, מסתכלת לראות מה התכניות שלו, לראות מה הוא עוד מתכנן לעשות לי. כשכבר לא ראיתי אותו המשכתי לצומת שילה, ושם פגשתי חיילים", היא מתארת. "הם זרקו אבני אקרשטיין, של מדרכות. מיד אחרי שנפגשנו עם החיילים, הם אמרו שזה בדיוק המקרה שקרה לפני כמה ימים ואותו סוג אבנים", היא מספרת.

מוקדם יותר פרסמנו את דבריה של אדווה ביטון שבתה אדל נהרגה מיידוי אבנים בשומרון לפני מספר שנים.

ביטון סיפרה כי "כאם שכולה כל השלכת אבן כואבת לי. מייסרת אותי, כפשוטו ממש בגוף ונפש. כל השלכת אבן משיבה אותי אל היום בו נסיעה פשוטה בדרך אל ביתנו נגמרה במסע מפרך שבסופו איבדתי את היקר לי מכל את אדל שלי. ילדה מלאת חיים ואהבה , כל כך  רחוקה משנאה וכעס. עדינה ואוהבת ילדה שלא הספיקה להיות ילדה. 

אינני מצדיקה את לקיחת החוק לידיים בשום אופן. אך האם הזעזוע התופס גלים ברחבי המדיה מהאירוע הזה היחידי הזה היה כאשר ביתי אדל נפצעה?!?  תסלחו לי אך לא זכור לי".