לוחם בכיתת הכוננות בקריית ארבע כתב פוסט ושיתף סרטון בו הוא מוחה על התנהלות המשטרה והפרקליטות כלפיו מאז ירה במחבלת לפני כשנה.
צפו:
(הסרטון פורסם לראשונה בחשבון הטוויטר של ארגון תורת לחימה)
"שירתתי בגולני שלוש שנים, עשיתי את הנסיגה מלבנון בשנת 2000 לאחר מכן הצטרפתי לצוות כוננות קרית ארבע", כתב הלוחם, מאיר בן שיטרית, תושב קרית ארבע מזה 30 שנה, "חוויתי את הקרב של אירוע ציר המתפללים שבו נהרג המח"ט דרור וינברג זכרונו לברכה ועוד 11 לוחמים שנהרגו בסימטה וככה עוד הרבה אירועים, היו לי התקלויות וחדירות של מחבלים לקריה עברתי הרבה ארועי דמים בקרית ארבע בצוות הכוננות".
"שנה שעברה ב- 19.5.21 (ח' סיוון התשפ"א) היה אירוע של מחבלת חמושה ב m16 בקרית ארבע בשער הכניסה של הטרמפיאדה. ישבתי בחדר שמעתי צרור יריות של המחבלת דיווחתי ראשון את הקוד 'פטיש חם' בקשר, רצתי לקחתי את הנשק האישי שלי הנחתי אותו על הגדר וחיפשתי את המחבל. ראיתי בחורה בצומת לבושה כערביה שמחזיקה בידה כלי כהה שחור. כל הצומת נקיה, אזרחים רצים ומשתטחים על הקרקע בסמוך לטרמפיאדה, והחיילים לא היו בעמדותיהם. הבנתי שהם נכנסו למחסות, והם משתהים מלירות".
"בתמונה שלי", אומר בן שיטרית, "אני מבין שיש נפגעים. הבנתי שזאת שצועדת למולי לכיוון הטרמפיאדה היא המחבלת שירתה את הכדורים שניות לפני. הכנסתי אותה בין כוונות ונתתי בה כדור, מהמרפסת של הבית שלי (מרחק של 180 מטר). וכל זה קורה כשהילדים שלי סביבי".
"היא נפלה, ממשיך הלוחם וכותב, "ואחר כך התחיל כל מה שקרה עם החיילים שהמשיכו לירות עליה עוד כחמש דקות".
"בערב קראו לי לחקירת משטרה באזהרה ולאחר מכן נלקח ממני נשקי. הלקיחה של הנשק פגעה בי מאוד, נפגעתי עד עמקי נשמתי. 22 שנה של מילואים לוחם בגולני מתנדב בקהילה וצוות הכוננות".
בן שיטרית תוקף גם את התנהלות הצבא באירוע, "קשה להירדם בלילות מהפגיעה מזה שאף אחד בכלל לא התייחס אליי, לא המח"ט ולא קציני הגמר, לא באו אליי מהצבא לתחקר בכלל", הוא אומר, "השאירו אותי כאילו אני לא קיים. הנשק נלקח ממני ונפתחה כנגדי באותו לילה חקירה על ירי בשטח בנוי. החוקר היה נבוך לשאול אותי את השאלות, והבנתי שרוצים לקחת לי את הנשק, וככה הם עשו, הם לקחו לי את הנשק. המשרד לביטחון פנים שם עלי את היד לא רוצה להחזיר לי את הנשק אני מגיש כבר כמה בקשות והם דוחים אותי, אני כותב מכתבים הם דוחים אותי, אל כל מי שאני פונה לא מתייחס אליי וככה אני נשארתי. בסך הכל מה אני מבקש נשק שמגיע לי בזכות להגן עליי ועל משפחתי".
"והגרוע מכל, אומר בן שטרית, "יש כנגדי תיק פתוח כבר 10 חודשים במשטרה ובפרקליטות על ירי בשטח פתוח. כן. על חיסול מחבלת חמושה".
"מה אני פושע? מה אני גנב?", תוהה הלוחם, "אני אזרח וחייל של המדינה שמשרת אותה כבר 25 שנה כמעט, במערכת הביטחונית. והם פוגעים בי והגרוע מזלזלים בי בתושייה שיש לי וברוח הלחימה. את הקרדיט על החיסול לא קיבלתי את זה לקחו הצבא, ושיערב להם. רק תנו לי להמשיך לחיות בבטחון".
"אישתי ובעיקר הילדים שלי עדיין בפוסט טראומה מהמקרה (ואני לא אפרט)", כותב בן שיטרית בסיום הפוסט, "את קצת הבטחון שמגיע לנו אני מבקש. המשרד לבטחון פנים תנו לי אקדח, ותחזירו לי את ה m16. פרקליטות בבקשה תסגרו כנגדי את התיק".
