מנהלת השדולה למען ארץ ישראל אורית סטרוק השתתפה בכנס של תנועת הריבונות והתייחסה בדבריה בין היתר לתכנית המאה וכן ליחס המערכת לטיפול בטרור.
"אני מאמינה שניקח קדימה את רעיון הריבונות. אנחנו לא חותכים את האזור, לא פיזית ולא מהותית", אמרה סטרוק והציגה מספר עקרונות מנחים בהקשר המדיני-פוליטי סביב התקדמות חזון הריבונות עד למימושו.
בדבריה הדגישה אורית סטרוק כי היא ומפלגת האיחוד הלאומי בה היא הייתה מועמדת לכנסת תומכים בהחלת ריבונות על השטח כולו, "אבל אנחנו מוכנים להתחיל בקטנה", אמרה כשהיא מזכירה את הצבעת מרכז הליכוד בעד החלת הריבונות על ההתיישבות כצעד ראשון של ריבונות. לדבריה למהלך ראשוני שכזה יש משמעויות במספר היבטים, אמרה:
"המשמעות של ריבונות על ההתיישבות היא תעודת ביטוח מפני פינוי, מדיני או משפטי. ברגע שחל החוק הישראלי על מקום כלשהו בארץ ישראל המקום הופך מוגן על ידי חוק יסוד משאל עם ואסור למסור אותו לידיים זרות, אלא לאחר הסכמה בממשלה בכנסת ובמשאל עם. נתניהו הכריז ששום ישוב לא ייעקר והוא צריך לפחות לעגן זאת בחקיקה של מעמד הישובים".
עוד הוסיפה סטרוק וציינה כי גם פינוי ממניעים משפטיים יימנע בהחלת ריבונות על הישובים שכן מרגע החלת החוק הישראלי לא ניתן יהיה להרוס ולעקור במידה ויוכח שמבנה או שכונה נבנו בטעות על קרקע פרטית, אלא לכל היותר יפוצה בעל הקרקע כמקובל בכל מקום אחר במדינת ישראל. "כיום", מזכירה סטרוק, "עקירה היא פרשנות אולטרה-קיצונית של בג"ץ את החוק הבינלאומי".
כאמור, סטרוק רואה בבחירות המתקרבות שעה גורלית לעתידה של ישראל ולעתיד ההתיישבות, בין השאר בשל תכנית טראמפ המתקרבת. "הצלחנו באופן משמעותי להרים תודעתית את הצורך בהחלת ריבונות כפי שהוכח בסקרים אחרונים. יש כיום ציבורים גדולים מאוד שתומכים בהחלת הריבונות. החשש הוא שנתניהו יחד עם טראמפ ירצו להוביל נסיגה מצד אחד עם ריבונות בחלק מסוים, בגושים וכו' כמעין פיצוי לדעת הקהל הישראלית על הנסיגה מיהודה ושומרון. לטעמי זה מה שיש בתכנית טראמפ", העריכה סטרוק. "זה מאוד מסוכן. לא יכול להיות שתמורת ריבונות בגושים ניסוג ולו מסנטימטר אחד מארץ ישראל, לא בהיבט האידאולוגי ולא בהיבט המעשי-ביטחוני".
על ההיבט הביטחוני של עקירה ונסיגה מזכירה סטרוק פרט נשכח מהימים שקדמו להתנתקות מרצועת עזה: "תכנית ההתנתקות שאושרה בממשלה על עזה לא כללה עקירת ישובים וקבעה שעזה תהיה מפורזת. כך נקבע בתכנית ההתנתקות המתוקנת שנוסחה אחרי כישלון שרון במשאל חברי הליכוד". נתון זה מלמד על האופן בו בפול לא ניתן לאכוף פירוז על שטח שפונה ונמסר לידיים זרות.
לנוכח כל זאת, "צריך לוודא שתקום ממשלה בראשות נתניהו, אבל שמימין לו יהיה כוח פוליטי חזק מאוד שלא יאפשר לו לעשות את הדבר החמור הזה".
עוד סיפרה סטרוק לבאי הרב-שיח על מפגש שהתקיים בין אלוף הפיקוד לבין ראשי מועצת יש"ע לאחר הפיגוע הרצחני בצומת אריאל, ובו שאל שוב ושוב ראש מועצת קריית ארבע מדוע לא גודעים את הטרור מעיקרו אלא מתמודדים עם טרוריסטים בהיבט המקומי, 'מתעסקים ביתושים במקום ליבש את הביצה'. בדבריה הזכירה סטרוק כיצד אחרי חטיפת הנערים יצא צה"ל למבצע מקיף נגד חמאס, סגר את תחנת הטלוויזיה של הארגון, סגר את כל מוסדות החמאס עד רמת הקייטנות ובתי המרקחת, עצר מאות פעילים בארגון על סעיף חברות בארון טרור ועוד. פעולות אלה אינן קיימות עוד ועל כך שאל ליבמן את האלוף מדוע אין פעילות רצינית ונרחבת נגד הטרור.
"אחרי שליבמן התעקש ושאל והאלוף לא ענה לו, ראש המינהל האזרחי אמר לו שלא צריך לבוא בטענות אליהם כי התפיסה שמגיעה מהדרג המדיני היא לא להכניע את הטרור אלא לנהל את הסכסוך. אין לנו החלטה על הכרעה", אומרת סטרוק וקובעת: "הדרך להכריע את הסכסוך היא ריבונות. הסכסוך נובע מההתנגדות שלהם לכך שנהיה כאן, וכל עוד האפשרות הזו קיימת על המדף המשמעות היא שאנחנו לא מכריעים את הסכסוך. הכרעה היא רק התקדמות לכיוון הריבונות, מה שיסביר לערבים שאנחנו פה בשביל להישאר. בנסיגות החוזרות ונשנות ובמו"מ על הארץ אנחנו אומרים למעשה שעוד מעט נעזוב. לכן את הדיבור על נסיגות צריך להפסיק ולהתקדם בהחלת הריבונות, אפילו בצעדים חלקיים".
את דברה חתמה בהשוואת הימים שטרם הבחירות לימי ההכנה שלקראת יום כיפור. "אנחנו בערב יום הכיפורים של מדינת ישראל. יום הבחירות הוא ממש כמו יום הכיפורים שבו נקבע גורלו של כל אחד. גם בבחירות נקבע גורלה של המדינה אם לנסיגות ואם לריבונות. בפעם הזו הדברים גורליים יותר מפעמים קודמות, כי יש לנו מצד אחד את "מפלגת הבלגנץ" שרוצה נסיגות, ומצד שני נתניהו שלא חזר בו מנאום בר-אילן ורוצה לחלק את הארץ, כפי שהדבר מחובר לתכנית טראמפ. מכיוון שזה כל כך גורלי כך כמו שלקראת יום כיפור מתארגנים, כך לפני הבחירות צריך לפעול ולהתארגן כדי להביא כמה שיותר מצביעי ימין למען עתיד טוב יותר למדינת ישראל".
