באירוע השקת הספר "האדם מחפש זהות" מאת חכ"ל משה פייגלין שהתקיים ביום רביעי האחרון בירושלים, אריאל דנינו התכבד להדליק נר שמיני של חנוכה, ודיצה אור סיפרה על הלחץ שאיראן מפעילה על משפחות החטופים כדי שיפגינו נגד הממשלה.
למרות הרדיפות של הצבא כנגדו, ולמרות שיש במערכת הביטחון כאלה שרואים בו אויב, פעיל הימין אריאל דנינו כובד בהדלקת נר שמיני של חנוכה באירוע ההשקה לספרו החדש של פייגלין.
במהלך האירוע התקייו פאנלים בהשתתפות משפחות שכולות, משפחות חטופים ופעילי ימין.
במהלך פאנל "משפחות דור הניצחון" בו השתתפו משפחות חטופים והורים שכולים, דיצה אור, אימו של החטוף אבינתן אור, סיפרה על שיחה שאותה קיבלה ג'ולי, אימו של החטוף בר קופרשטיין שהיה מאבטח במסיבה בנובה וכיום הוא חטוף בעזה. על פי דבריה של דיצה, ג'ולי קיבלה שיחה מאדם לא מזוהה, בעל מבטא איראני בולט.
האיש בצד השני של הטלפון הבהיר לג'ולי שאם היא רוצה אי פעם לראות את בר בחיים היא צריכה להצטרף בכל הכוח להפגנות נגד הממשלה.
הצטרפו עכשיו למועדון הקול היהודי >>
דיצה סיפרה: "אנחנו מחזיקים את בר. את רוצה לראות את בר בחיים שלך?" אמר האיראני לג'ולי. "אז כמובן שהיא אמרה כן. אז הוא אמר לה: "אז למה אני לא רואה אותך" אני רוצה לראות אותך בהפגנות, אני רוצה לראות אותך במחאה, אני רוצה לראות אותך נלחמת בשביל עזה שלא ירעיבו ולא יחריבו. אני לא רואה אותך" מתוך הבהלה היא שאלה אותו: "ומה שלום בר שלי?", אז הוא ענה לה: "בר שלך במצב מאוד גרוע. אחרי כל כך הרבה חודשים הוא כבר מאוד מאוד חלש, ואין לו עוד הרבה זמן לחיות. אם אני לא אראה אותך מהר בכל הדברים שדרשתי את כבר לא תזכי לפגוש אותו" ובאותו רגע משהו בג'ולי השתחחר או התחבר, או איך שתקראו לזה, והיא אמרה לו: "תקשיב לי טוב. בר שלי לא בידיים שלך, בר שלי בידיים של אלוקים" ואז המחבל שתק, והיא ככה עוד יותר התחזקה על מקומה האמיתי ואמרה לו: "ותדע לך, שגם אתה בידיים של אלוהים", ואז המחבל אמר לה: "כל הכבוד גברת", וסגר את הטלפון"
בפאנל "לחימה באויב בידיים קשורות", בהשתתפות הרב אביעד גדות, מנכ"ל הארגונים 'תורת לחימה' ו'חותם', יוסף לברן, לוחם מילואים שאחרי עשרות ימי מילואים שלח מכתב למפקדיו בו הוא מבקר את מוסר הלחימה של צה"ל, ומאיר בן שטרית, לוחם מכח 100 שנחקר יחד עם החיילים בחשד לפגיעה במחבל נוחבה.
הרב גדות סיפר כיצד הבין שהבצא פועל בדרכים לא מוסריות ומסכן את חיילינו: "הטריגר היה לכאורה האירוע המוכר - זה ביטול ענף תודעה יהודית בצה"ל... משם באמת התחלנו לחפור ולהבין שאנחנו יושבים על קצה קרחון... אני אישית הלכתי לכנס של INSS. יש לנו שם את גדי איזנקוט מדבר עם המיליה שלו על מוסר הלחימה. הוא חייב דין וחשבון - הוא לא חייב לרמטכ"ל או לראש הממשלה דין וחשבון - הוא חייב להם שהוא שולח לוחמים ללחימה."
יוסף לברן סיפר על אירועים נקודתיים שנתקל בהם בשטח ומדגימים את העניין: "בהפסקת האש הראשונה, אנחנו היינו בקו החזית בבית לאהיה, שכרגע יש גם לחימה, שוב. היינו שם, ואני במו עיניי עומד שם בשמירות על הקו החזית, ורואה איך כל העזתים מתחילים לזרום חזרה לבתים שלהם. למעשה, זו הייתה הפעם הראשונה שהעזתים שכבר גורשו דרומה חזרו לשם."
"אמרתי 'זהו, אנחנו הולכים לכיוון לא טוב'. אני העברתי את המסר הזה, אמרתי להם 'אנחנו הולכים לכיוון לא טוב'. וכולם הרגיעו אותי - 'זה רק זמני, זה בינתיים', אבל כן, הסימנים כבר התחילו להיות מאוד מוחשיים."
יוסף סיפר גם על כיבוש ג'באליה, שם ראה את חוסר המוסר של צה"ל ואת חוסר הרצון לנצח: "אנחנו היינו באמת החטיבה שכבשה את ג'באליה, ואנחנו גם היינו האחרונים לצאת משם. והיה לילה אחד שבאו ואמרו לנו 'זהו, היום יוצאים הביתה'. יופי, ושאלנו 'מי מחליף אותנו?' אף אחד. אף אחד לא מחליף אותנו."
"זאת אומרת, גם אתה מבין שההישג האסטרטגי הזה, החברים שלנו שנהרגו, המחיר, הדם ששילמנו כדי לכבוש את ג'באליה - אפשר לוותר עליו. אפשר להגיד 'צריך לעזוב'. ובדרך מחוץ לג'באליה, אתה מבין איך במו ידינו הצבא באמת לא מוכן או מסוגל לאחוז בהישג האסטרטגי הזה, להישאר בשטח."
מאיר בן שטרית סיפר על התחושות שלו בתור לוחם בכוח 100, וסיפר על הרדיפות המשפטיות אותן הוא עובר לאורך השנים בתור לוחם ואיש ביטחון. מאיר לחם בפיגוע בציר המתפללים לפני יותר מ-20 שנה, וסיפר על חוויותיו מהחקירות אות ןעבר לאורך השנים בעקבות תלונות שווא של ערבים.
