אתמול בבוקר (ג'), לאחר סיום הפסקת האש, יצאו מרבית כוחות צה"ל מדרום לבנון. תושבי קו העימות בצפון הארץ בניהם חברי תנועת עורי צפון הפועלת להקמת התיישבות אזרחית בדרום לבנון הביעו מחאה על הנסיגה והצהירו כי הפקדת ביטחונם של תושבי הצפון בידי האו"ם וצבא לבנון היא פתח לטבח נוסף.
צה"ל יצא מרוב השטחים שנכבשו מידי לבנון מאז תחילת התמרון הקרקעי שם, אך נשאר בחמישה מוצבים. המוצבים נועדו להגן על ישובים שחשופים לצד הלבנוני, אך תושבי הצפון לא מרוצים, וחוששים מפשיטות של חיזבאללה בסגנון ה-7.10.
כאן בקול היהודי עשינו את פרוייקט "מלחמת לבנון השלישית או האחרונה", שהנחת המוצא שלו היתה שהמלחמה בלבנון חייבת להיות הזדמנות לא רק להחזיר את תושבי הגליל העליון אלא גם לעצב אותו מחדש.
אחד המרואייננים בפרוייקט היה מיעד כהן, מנכ"ל המרכז לחירות ישראל, ומהראיון איתו נלקח השם של הפרוייקט.
בתגובה לנסיגת צה"ל מדרום לבנון מסר לנו עמיעד: "יכולנו לבחור במלחמת לבנון האחרונה, בחרנו בלבנון השלישית. השארנו לילדים שלנו לסיים את העבודה, במלחמה קשה יותר בעוד עשר או עשרים שנה. נקווה שהם יסיימו את העבודה כמו שצריך"
אלחנן, תושב קריית שמונה אמר: "אנחנו, תושבי קריית שמונה, לא נסכים להפקדת ביטחוננו בידי גורם זר. דרום לבנון הוא חלק בלתי נפרד מהמורשת ההיסטורית של העם היהודי, זוהי נחלת אבותינו. רק התיישבות יהודית בדרום לבנון לצד נוכחות קבועה של צה"ל תבטיח את ביטחון תושבי הצפון".
נורית תושבת שתולה אמרה: "אנחנו מודאגים, רואים כל יום את תושבי הכפר הסמוך חוגגים, מכל בית ניתן לירות עלינו. לא לזה ייחלנו אחרי שנה וחצי של מלחמה. אנחנו דורשים ליצור אזור חייץ שיבטיח את ביטחוננו".
מתנועת עורי צפון נמסר: "מהותו של ההסכם המחייב את נסיגת צה"ל מלבנון נעוץ ברצון להיפטר מן האחריות על ארצנו שלנו. זוהי נחלת אבותינו, איננו כובשים בה ולכן נמשיך לאחוז בה לשנים רבו. הפתרון האמיתי למצב בלבנון - ניצחון שידחק את האויב צפונה, יחיל ריבונות ויקים ישובים פורחים על אדמתנו".
עם פרוץ המלחמה עזב עמיעד כהן את עולם ההגות והתכנון ועלה צפונה, הפעם על מדים. בראיון שעשיונו איתו לפרוייקט, הוא תיאר איך הוא חושב שהמלחמה צריכה להסתיים. "הקרקע בלבנון לא השתנתה, אבל ראיתי בעין מתוך חפ"ק המח"ט את היתרונות האדירים של חיזבאללה בשטח. לשריון הישראלי יהיו מעט מאוד יתרונות במתאר הלבנוני מול מערך הנ"ט המפותח של חיזבאללה. כל מי שמגיע ללבנון מבין שכדי להכריע באזור הזה נצטרך שני דברים מרכזיים: המון פצצות של חיל אוויר והמון חיילי חי"ר שעוברים בשטח מטר אחרי מטר. אבל כל זה לא שווה בלי שמוגדרות מטרות ויעדים ברורים".
"השאלה היא אם אנחנו מעוניינים במלחמת לבנון השלישית או במלחמת לבנון האחרונה", חידד עמיעד. "יש משהו מאוד יסודי שאנחנו מנסים לברוח ממנו אף שכולם מבינים עד כמה הוא הכרחי: לישראל אסור לאפשר למציאות הסבבים להימשך בצפון. וכדי שזה יקרה היה צריך כבר מזמן להבהיר ללבנון במעשים שאם היא תפתח במלחמה נוספת, לא חוזרים לנקודת ההתחלה כמו שקרה בלבנון השנייה, אלא הם מפסידים נכס אסטרטגי.
"צריך להעתיק את מה שעשינו ברמת הגולן בששת הימים. כלומר, שקו הגבול יעבור לליטאני. מי שקורא לזה רצועת ביטחון הוא עדין. התוכנית שאני מציע היא לא תוצר אידאולוגי וחזון מופשטים אלא תוצר של העמקה ושל חשיבה אסטרטגית מנומקת ומגובה, וזה מאפשר לי ולאנשים שאני מכשיר במסגרות שלנו לספר על התוכניות שלנו בביטחון ובלי להתחבא".
