אל הרב יצחק דוד גרוסמן ממגדל העמק הגיע יהודי מקיבוץ סמוך והחל לבכות בפניו שבנו עומד להתחתן עם גויה, והדבר מאד חורה לו, למרות שאינו שומר תורה ומצוות. היהודי ביקש מהרב שידבר אל לבו של הבן וינסה לשכנעו לחזור בו. הרב גרוסמן נעתר לבקשה והזמין את הבן לביתו. בפגישה דיבר עמו הרב באריכות וניסה להשפיע עליו בכל לשון, אך לשווא.
הרב גרוסמן הציע לאבא לסדר לבנו פגישה עם הרבי מלעלוב והאב הסכים. מיד התקשר הרב גרוסמן לרבי מלעלוב, סיפר על המקרה ועל תוצאות פגישתו שלו עם הבן, ושאל אם הרבי יהיה מוכן לקבל את הבחור לפגישה בביתו. הרבי הסכים, הבחור אף הוא נעתר לפגישה והמועד נקבע.
לקראת הפגישה הנחה הרבי מלעלוב את משמשו לא להכניס את הבחור לחדר המיוחד לקבלת קהל, אלא למרפסת, בה עמדו שני כיסאות. בעוד הבחור מחכה על מעקה המרפסת, הגיע הרבי והתיישב על כיסא אחד, הניח רגליו על הכיסא השני, הצית סיגריה והחל לעשן…
הרבי החל לדבר עם הבחור על כל מיני נושאים בעולם בלי שום קשר לעניין נישואיו הקרובים עם הגויה. כעבור שעתיים וחצי של שיחה אמר הרבי:
"היה לי נעים לשוחח איתך. שיהיה לך בהצלחה".
הבחור חזר לביתו וסיפר לאביו על הפגישה המיוחדת במינה עם הרבי.
האב המבולבל שאל: "תכל'ס, הרבי דיבר איתך על הבעיה?"
"לא", ענה הבן "הוא לא דיבר על כך מילה אחת".
האב כעס, טלפן לרב גרוסמן ושאל:
"בני ישב עם הרבי שלך שעתיים וחצי, והרבי לא דבר אתו מילה אחת על הנושא שבגללו הגיע! איך זה יתכן?!"
הרב גרוסמן טלפן מיד לרבי מלעלוב ואמר שהאב לא הבין מה היה בפגישתו עם בנו.
הרבי ענה: "תשאל את האב אם בנו נהנה מהשיחה".
הרב גרוסמן סיפר לרבי כי האב העיד שבנו אמר שהוא האדם הכי מעניין שפגש בימי חייו.
"אם הוא התאהב בי", אמר הרבי, "אז הוא יפסיק לאהוב את הגויה".
ואכן, כעבור ימים ספורים הבן ניתק את הקשר עם הגויה.
מצאתי את שאהבה נפשי
בני אדם שואלים איך להתגבר על יצרם הרע? איך להפטר מכל מיני מחשבות זרות ותאוות רעות? הסיפור הזה מלמד שהרפואה העיקרית לכל הבעיות היא להתאהב בצדיק. הדברים אמורים בעיקר לגבי צדיק הדור, למי שיכול להעיד על עצמו "אנא סימנא בעלמא", כמו שהעיד רבי שמעון בר יוחאי על עצמו. ההתאהבות ברשב"י היא כמו טבילה במקוה כמו שנאמר "אמר רבי עקיבא… מקוה ישראל ה'", ו"מאן פני האדון ה'? דא רבי שמעון בר יוחאי", שעצם ההתקשרות אליו מטהרת את האדם.
מסופר על בעל 'המאור עיניים' זצ"ל, שפעם בערב יום כפור לא היה לו פנאי לטבול מפני שהגיעו אליו המונים לקבל את ברכתו. מה עשה? הרכין את ראשו לתוך הקהל הרב שהסתופף בצפיפות גדולה מסביבו ו'טבל' בתוך ישראל, בבחינת "מקוה ישראל".
אם יש לאדם כל מיני תאוות, ההתאהבות בצדיק פותרת אותן, כמו שהרבי מלעלוב אמר ש"אם הוא התאהב בי, הוא יפסיק לאהוב את הגויה".
זה דומה לאמרת האדמו"ר הזקן, 'הרשב"י של החסידות', שאהבת ה' היא תאווה כמו שאר התאוות, רק שכדי לזכות לתאווה זו – "תאוות צדיקים יתן" – צריך קודם להתנקות ולהיפטר מכל שאר התאוות של העולם הזה. אלא שאמרת האדמו"ר הזקן תולה את האהבה הרצויה בביטול האהבות הבלתי רצויות, ואילו בסיפור שלנו הכיוון הפוך – על ידי האהבה הרצויה מתבטלות כל האהבות האחרות בדרך ממילא.
זו הסיבה שכל היהודים נוהרים לרבי שמעון, מתקשרים אליו באהבה רבה ובזכות זה נפטרים מתאוותיהם וזוכים לגילוי משיחי.
הפכים משלימים
מה שהרבי עשה בסיפור זה 'טיפול אישי'.
מציע: הרבי מלעלוב עשה 'טיפול אישי'.
לא עושים זאת בצבור. לפי פשט הסיפור מדובר באהבת חסד. כשהבחור התאהב ברבי הוא הפסיק לאהוב את הגויה. הוא שמע רבות מאחרים שצריך לפרוש ממנה מצד הדין, אבל רק מהרבי קיבל את צד החסד. יש תמיד שיתוף פעולה של כל הצדדים, אחד נותן כיוון והשני משלים בכיוון ההפוך. כך למשל הרבי מליובאוויטש אמר לגבי נטורי קרתא, שאם הם צועקים 'שאבעס' בככר השבת הם מוציאים אותי ידי חובה, ולכן אני פטור מכך. הם משחררים אותי מנקיטה במידת הדין וכך אני יכול לפעול בחסד.
הבחור ידע כמובן שהרבי האהוב עליו לא רוצה שהוא יתחתן עם הגויה, למרות שלא דיבר על כך חצי מילה. לא די לו בכך שהוריו אוהבים אותו והוא אוהבם, בכדי להפסיק לאהוב את הגויה. אבל אם פתאום ימצא את אהוב נפשו זה יפעל עליו באופן אוטומטי שירצה לקיים את רצונו.
ציטוט: "אם הוא התאהב בי", אמר הרבי, "אז הוא יפסיק לאהוב את הגויה".
אפשר: הרבי אמר: "אם הוא התאהב בי אז הוא יפסיק לאהוב את הגויה".
פורסם לראשונה בעלון 'גל עיני' פרשת עקב
