יום ג' בסיון הוא יום פטירתו של אחד מחכמי איטליה המיוחדים רבי יוסף אירגאס, המוכר יותר בשם ספרו "שומר אמונים". לא זו אף זו, אלא שרוב ממיעוט מכיריו מכירים את ספרו בתוספת שהוצמדה לו מאוחר יותר "שומר אמונים הקדמון". ואכן ראוי היה רבי יוסף לשם זה; שומר אמונים. מכיוון שרוב שנות חייו עסק בשמירת האמונים לתורתנו הקדושה ונלחם רבות כנגד המעוניינים לסלפה.
באיטליה של אותה התקופה, חיו ופעלו רבנים ומקובלים רבים. די אם נזכיר את המפורסמים שבהם, רבינו מנחם עזריה מפאנו, מהר"י באסאן, רבינו משה חיים לוצאטו, רבי עמנואל חי ריקי, ועוד רבים וטובים. אותה תקופה כוללת את מאת השנים שלאחר הבאתה של תורת האר"י ז"ל על-ידי רבי ישראל סרוק לאיטליה, וחכמי איטליה היו עוסקים בה בשקידה רבה.
בגיל 18 כתב ספר והקים בית מדרש וקרנות צדקה
רבי יוסף אירגאס נולד בשנת תמ"ה בעיר ליבורנו ולמד בצעירותו בישיבתו של רב העיר רבי שמואל די-פאס. עם הגיעו לגיל ח"י שנים נשא לאישה את בת דודתו וכתב את ספרו הראשון 'פרי מגדים' הכולל הנהגות ראויות. לאחר חתונתו עבר ללמוד בישיבתו של רבי בנימין הכהן (הרב"ך) בעיר ריג'יו שהיה תלמידו של רבי משה זכות.
זמן מה, כשבעה שבועות, לאחר שישב בישיבתו של רבי בנימין והשתלם בחכמת הקבלה, פנה אל ערי איטליה שבאותה עת כדי לעודדם בלימוד תורת הסוד. בעיר פיזה הקים בית מדרש שהיה קרוי "נווה שלום" ושתי קרנות צדקה שכונו "מוהר הבתולות" ו"מלביש ערומים", עד שלבסוף חזר אל עיר מולדתו ושם התמנה לרב.
עמל לפרסם את חיוניותה של תורת הסוד
ספרו המפורסם "שומר אמונים" עוסק גם בחשיבות תורת הסוד, אך גם מדבר על הוויכוח הגדול שפשה בקרב מקובלי איטליה באותה עת. הספר הבנוי בצורה של וויכוח בין 'שאלתיאל' ל'יהוידע' מרבה להוכיח את אמתותה, נחיצותה וחיוניותה של תורת הסוד, אך הוא גם נכנס לוויכוח עם עמדתו של רבי עמנואל חי ריקי בעניין הבנת ה'צמצום' בתורתו של האר"י ז"ל ומוזכר כאבי השיטה המחזקת בכך שה"צמצום" עליו כתב האריז"ל אינו כפשוטו.
פולמוס נוסף וארוך שבו היה לרבי יוסף אירגאס חלק ונחלה, על אף שהוא נפטר בטרם נפלה בו ההכרעה, היה הפולמוס כנגד תורתו של הרמח"ל. תקופה זו הייתה לאחר המגיפה השבתאית שהפילה חללים רבים בקרב היהדות הנאמנה, וגדולי התורה שבאותה תקופה חששו מאוד מכל חידוש וחדשן שלא הכירוהו. רבי יוסף שלח אז מכתבים לרבי ישעיה באסאן שהיה רבו של הרמח"ל, אך בטרם עמד על קנקנו, הלך הוא לבית עולמו בשנת ת"צ.
מלחמתו בשבתאים: "הטוב מבחין את הרע לשמים ולבריות"
מלחמתו הגדולה של רבי יוסף אירגאס במשך חייו, הכתובה ומתועדת עלי ספרים, היא מלחמתו בשבתאים. כבר בהיות רבי יוסף אירגאס בן 25 הגיע לליוורנו אורח שהסתיר את זהותו, הלא הוא נחמיה חייא חיון שהיה מגדולי השבתאים, ובקשתו בפיו לקבל הסכמה לספריו שלא היו כי אם פירושים לספרו של שבתאי צבי שר"י בשינוי השם.
רבי יוסף שהבין שלפניו עומד אחד מגדולי השבתאים, גירשו מן העיר כאשר לאחר מכן הוציאו רבני ליוורנו חרם על נחמיה חיון. לא נחה דעתו של רבי יוסף עד שעמד וחיבר שני ספרים המשיבים על טענותיו של נחמיה חיון וקרא אותם בשם "תוכחת מגולה" ו"הצד נחש". את שני הספרים הללו טרח רבי יוסף והדפיסם בלונדון בהיותו כבן 30 בלבד בשנת תע"ה.
את מלחמתו הקשה בשבתאים למיניהם ניתן להבין מלשונו הפותחת את הספר "הצד נחש" שבה הוא לא מותיר מקום לפקפוק בדבר הנחש המדובר: "הטוב מבחין את הרע לשמים ולבריות, הוא המסית, הצייד הרמאי, אשר בקש להדיח את ישראל וכו', הוא התועב המפורסם, משרש נחש הקדמוני, נחמיא חייא חיון, שם רשעים ירקב ויכרת מארץ זכרם, ואנחנו בשם ה' אלהינו וגו'.