רבי אהרן הלוי הורוויץ, נולד בשנת תקכ"ו לאביו רבי משה הלוי הורוויץ, שמשפחתו מיוחסת לשל"ה הקדוש. היה מבני ביתו ומתלמידיו המובהקים של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי, אצלו שהה מאז היותו בן שבע עשרה. בליאדי שימש רבי אהרן כ'חוזר' וכמדריך לאברכים המבוגרים, לצד בן הרבי – אדמו"ר האמצעי – שהדריך את האברכים הצעירים.
לאחר פטירת אדמו"ר הזקן, התעצמו חילוקי הדעות בינו לבין ידידו ובן רבו, אדמו"ר האמצעי, ולבסוף הקים רבי אהרן חצר אותה הנהיג על פי דרכו, בהתלהבות והתפעלות רבה. בתחילת שנת תקפ"ו נאסר יחד עם אדמו"ר האמצעי עקב מלשינות של מתנגדי חב"ד, ובראש חודש כסלו שוחרר ממאסרו. חיבר את הספרים שערי עבודה ושערי יחוד ואמונה על ספר התניא ועוד מתורותיו לוקטו לספר עבודת הלוי על פרשיות השבוע והמועדים. כמה מניגוניו השתמרו ומנוגנים במסורת ליובאוויטש. הסתלק מתוך דביקות בתפילה בשמחת תורה תקפ"ט, בעירו סטראשלה ושם מנו"כ.
בקיץ של שנת תקפ"ה, התקבלה בממשלת רוסיה הלשנה כנגד האדמו"ר האמצעי, לפיה הוא מנהל בחצרו פעולות נגד הממשל, ומתעשר על חשבון חסידיו באופן הנוגד את "חוקת היהודים" הנהוגה ברוסיה.
בתשרי תקפ"ז נלקח אדמו"ר האמצעי לעיר ויטבסק למעצר וחקירה, שנמשכ עד י' בכסלו של אותה השנה. בנו של רבי אהרן מסטראשלה, רבי מיכאל דוד, שהיה תושב ויטבסק, פגע במלשין ברחובה של עיר ואמר לו: איך מלאך לבך לעשות כאלה? השיב המלשין: האם גם אתה תדבר? הנה גם את אביך אביא לפה!
ואכן, קיים המלשין את איומו ורבי אהרן מסטראשלה נלקח גם הוא לבית המעצר בויטבסק. אך מסופר, כי רבי אהרן שוחרר לביתו עשרה ימים קודם שהשתחרר אדמו"ר האמצעי, וכך היה המעשה: בליל שבת אחד, הזדמן לאחד השרים לבקר אותו בחדרו, וראה כיצד רבי אהרן מקדש על היין בהתלהבות ובדבקות נפלאה. התפלא השר מהמראה, והמליץ על רבי אהרן בפני הממונים עליו באומרו כי איש אלוקים כזה אינו יכול להיות מעורב בפשע. ואכן, זמן קצר לאחר מכן, ביום א' בכסלו, שוחרר הצדיק.
בדברי ימי הצדיקים, שמור מקום של כבוד לפרשיות מעין אלה. כמעט כל מנהיג גדול נכלא אי פעם בבית הסוהר, ובחסידות חב"ד חוגגים עד היום את 'חגי הגאולה' בהם השתחררו האדמו"רים מכלאם. כמעט ניתן לומר, כי אם מנהיג לא ישב בכלא למשך תקופה בחייו, יש לבדוק מה השתבש בתהליך...
על עניינים כגון אלה אמרו צדיקים, כי ישנן מעלות שניתן להשיג רק בייסורים. "במקום שבעלי תשובה עומדים", אומרת הגמרא, "אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד". ומה יעשו הצדיקים ויעמדו? עמידה בניסיונות, גבורה ומסירות נפש, מעלים גם את הצדיק הגמור למדרגת בעל תשובה שמעלתו בהתגברות על הרגליו הישנים. מעלה נוספת שהתגלתה בסיפורנו, היא סגולתו של בית הסוהר לאחד בין נשמות... רבי אהרן ורבי דובער, שהיו חברים בלב ובנפש בצעירותם, נפרדו זה מזה עם הקמת החצרות השונות ולא התראו עד ליום מאסרו של רבי אהרן.
אם כך, חג הגאולה של רבי אהרן מסטראשלה החל בראש חודש כסלו, הוא יום חשוב בתולדותיו. יום נוסף הראוי לציון, הוא יום פטירתו בשמחת תורה של שנת תקפ"ט. כל חסיד חב"ד בדורנו, יודע מהו הקשר בין שני התאריכים: בעת הקפות שמחת תורה, בשנת תשל"ח, קיבל הרבי מליובאוויטש התקף לב, ושהה בחדרו (שהפך לבית רפואה קטן ומאובזר) עד לראש חודש כסלו של אותה שנה!
חג הגאולה הפרטי של הרבי בו השתחרר מהאשפוז הממושך, הוא הוא חג הגאולה של רבי אהרן, והיום בו נכנס אליו הוא יום פטירתו. שני תאריכים אלו מעידים כשני עדים על הקשר הרוחני שהתקיים בין שני הצדיקים. נוסף על כך, הרבי דיבר מספר פעמים בשבחם של כתבי רבי אהרן, ועל רצונו להדפיסם. מה יכול סיפור המאסר ללמד אותנו על הקשר הזה?
רבי אהרן נודע בהתלהבותו הפורצת והמלהיבה את הסובבים. חסידים שהקשיבו לתורתו רצו אחריו אף הם בהתפעלות עצומה, ואפילו השר הגוי הבין שעומד לפניו איש אלוקים. למעשה, זו הייתה נקודת המחלוקת בינו לבין האדמו"ר האמצעי, שגרס כי על ההתפעלות להיות פנימית ונשלטת.
מעלתה של ההתפעלות היא ביכולתה להשפיע אף על הרחוקים יותר, אלה שאינם מסוגלים לקלוט את דבריו העמוקים של הצדיק. גם בקרב עובדי ה' מובהקים ישנו לפעמים מצב של קטנות בו נזקקים לסיוע חיצוני, בדמות התפעלות של יהודי אחר המעורר אותם.
אולי בזה הוא הקשר בין הרבי מליובאויטש לדמותו של רבי אהרן מסטראשלה. אחרי דורות של השכלה והעמקה פנימית, הרבי דרש מחסידיו להפיץ את תורת החסידות "חוצה". חוצה, ועוד יותר חוצה, ועד לגויים ממש להם יש ללמד את שבע המצוות. בשביל השפעה כזו, נדרשת מלבד הפנימיות גם התפעלות פורצת גדר.
בעומק, יש בהתפעלות מדבקת כזו מימד של השראת שכינה. בודאי כאשר יהודי נדבק בהתלהבותו של יהודי שני, אך לא רק יהודי. רבי יעקב עמדין כתב בסידורו, כי כאשר זוג גויים אוהבים זה את זה באמת, ילדם עתיד להתגייר. כמו בתחושת האהבה כך בתחושת ההתפעלות, כאשר מצליח הגוי לראות את האלוקות המפציעה מבעד ליהודי, ניתן לומר כי ניצוץ יהדות התגלה בו.
לעיתים יביא הדבר לכדי גיור ממש והידבקות אותו הגוי בשכינה, ולעיתים יתברר הניצוץ במחשבה של הגוי להתגייר בלא שיבוא העניין לפועל. כך או כך, גאולתו של רבי אהרן קשורה למעשה בגאולת העולם כולו: "אשר יחזיקו עשרה אנשים... בכנף איש יהודי, לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלקים עמכם".
