ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אישרה היום לקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק ההוצאה לפועל. ההצעה, מבקשת לתקן את חוק ההוצאה לפועל כך שבמקרה והחייב הינו בית כנסת, מסגד או כנסיה, בנוסף לתשמישי הקדושה שפטורים מעיקול, לא יתאפשר לעקל מיטלטלין מבית התפילה לטובת גביית החוב בהוצל"פ.
יוזם הצעת החוק ח"כ יואב בן-צור אמר "הצעת החוק חשובה ושומרת על בית כנסת שיוכל להתנהל כראוי. התורה ציוותה שלא ניתן לעקל לבעל חוב רכוש בסיסי נצרך לאדם. רוב המוצרים שנמצאים בבית הכנסת, בדרך כלל נתרמו ע"י המתפללים. אבסורד לעקל את הציוד לטובת חובות של בית הכנסת. לא ראוי לעקל ריהוט לטובת חוב מים.
עם זאת מציין בן צור כי "הסכמתי להוסיף להצעת החוק תיקון שיאפשר לעקל ספר תורה למרות שהוא תשמיש קדושה, במקרה שבית הכנסת חייב כסף לסופר שכתב את ספר התורה, או חוב למתקין מזגנים בגין מזגן שהתקין בבית הכנסת. אני חושב שראוי להחריג בעלי חובות כך שיהיה ניתן לעקל לטובת החוב למוכר שסיפק את הסחורה. לא יתכן שאדם יבצע מלאכה עבור בית הכנסת והגבאים ינצלו את המצב החוקי ולא ישלמו לו. התייעצתי עם גדולי תורה שאישרו לי שראוי לבצע את התיקון.
ראש תחום משפט עברי במשרד המשפטים ד"ר מיכאל ויגודה התנגד להצע"הח ואמר "העיקרון ההלכתי קובע שחובה ואף מצווה לפרוע חוב, גם אם החוב כלפי ספק תשמישי קדושה לבית הכנסת. אין סיבה שבית הכנסת יחסה תחת ההגנה הקיימת היום בחוק. התיקון לחוק אינו עולה בקנה אחד עם ההלכה" אמר ויגודה.
נציג הלשכה המשפטית של הכנסת לתחום המשפט העברי עו"ד ירון אונגר טען כי ההצעה מנוגדת להלכה לדבריו, אין יסוד הלכתי לאפשר עיקול של בעל המלאכה עבור חוב הנובע מהסחורה שהוא סיפק. כל הנושים נמצאים במעמד זהה. ולכן אם ניתן לעקל ציוד שסופק לבית הכנסת, ראוי שכל נושה יוכל לעקל, ולא רק הספק.
בתגובה לדברים טען ח"כ אורי מקלב כי ההתיחסות ההלכתית המתנגדת לחוק לא מגיע ממקום הלכתי אמיתי. "למה הניחו כיפה לראש הצעת החוק. אשמח לקבל חו"ד הלכתית בכל הצעת חוק". תהה מקלב, "למה לא קיבלנו חו"ד בחוקים אחרים? האם העזתם לבוא לדיון ולצאת כנגד ארגוני הנשים שמדברים כאן כנגד ההלכה? מה קרה שדווקא בהצעה זו קיבלנו חו"ד הלכתית?
לטענת מקלב "המסמך שהוגש לנו אינו מסמך הלכתי, אלא סקירה של הלשכה משפטית ולא מעבר לכך" לטענת מקלב "כל ההוצאה לפועל אינה לפי ההלכה, העיקולים האלו נחשבים לגזל, ואסור לרכוש מוצרים מהוצאה לפועל. אני לא פחות פוסק הלכה מהיושבים האחרים סביב השולחן", אמר מקלב.
נציין כי בפורום חותם העוסק בעיגון חוקים על פי ההלכה כן תמך בהצעת החוק,"על מנת לאפשר לאדם המצוי בחובות להמשיך ולהתקיים, מטילה ההלכה היהודית סייגים על יכולת הגביה ממנו במספר תחומים", מסבירים בחותם. "לא ניתן לגבות את שווי קצבת המזון שלו לשלושים יום ואת כסותו לשנים עשר חודש. לא ניתן לעקל את כלי המלאכה להם הוא זקוק בכדי להתפרנס, וכן תשמישי קדושה, כאשר לדוגמא נפסק שאין לעקל את התפילין של בעל החוב".
"סייגים אלו אמנם חלים על אדם פרטי", מדגישים בחותם, "אך כאשר מדובר בעמותה ציבורית יש לקחת בחשבון כי הפגיעה בציבור המתפללים, בסדרים הקהילתיים וברגשותיהם, חמורה יותר מאשר הפגיעה בחייב פרטי"
ח"כ אוסמה סעדי (הרשימה המשותפת) יען כי "חשוב שנדע מה השריעה אומרת על הצעת החוק. אני מבקש שיציגו פתווה על ההצעה. בנוסף, סעדי הציע לחדד בחוק מהו בית תפילה.
כאמור, הצעת החוק אושרה היום בוועדה להצבעה במליאת הכנסת בקריאה שניה ושלישית.
