הנהלת בתי המשפט מחזיקה מאגר נתונים סודי על אודות מועמדים לשיפוט בישראל, תוך שהיא הכחישה את קיומו בתכתובות רשמיות, כך נחשף אמש (א') על ידי כתב ישראל היום עקיבא ביגמן.
על פניו נראה שהקריטריונים של מאגר הנתונים מחייבים היו לרשום אותו כמאגר מידע, אך הנהלת בתי המשפט טוענת שהדבר "אינו מובן מאליו". דבר קיומו של המאגר נודע לפני כשנתיים ל"תנועה למשילות ודמוקרטיה", שפנתה בנושא להנהלת בתי המשפט, שהכחישה ושינתה גרסה כמה פעמים. כעת, מאגר הנתונים נחשף.
המאגר, שמכונה "יהלום", הוא טבלת אקסל מסודרת ומפולחת הכוללת 322 רשומות העוסקות בעורכי דין שהיו מועמדים לשיפוט בשני העשורים האחרונים.
המאגר כולל מידע טכני בסיסי על אודות המועמדים, כמו גיל ומקום מגורים, אך גם מידע מהותי יותר: הציון שקיבלו המועמדים בקורס השפיטה שמקיימת הנהלת בתי המשפט, חוות דעת מילולית של בוחני הקורס, חוות דעת של ועדת המשנה של הוועדה לבחירת שופטים ואת ההחלטה הסופית - להמליץ לדיון בוועדה, או לא.
חלק מהשמות המופיעים במסמך הם עורכי דין מהשוק הפרטי, חלקם עורכי דין במגזר הציבורי ואף מספר מועמדים משורות האקדמיה. מפאת צנעת הפרט לא נזכיר את שמותיהם.
לצד הערכות חיוביות ("מועמד ראוי ומרשים, אישיות מקסימה, רקורד מקצועי עשיר, ידע רחב ונעים הליכות"), השופטים יודעים גם לקטול: "חרף תכונותיו החיוביות האישיות לא התרשמנו כי מכלול הנתונים הרלוונטיים בטופס זה כגון הבחנה בין עיקר לטפל ותכליתיות, אינו עובר את הסף המצדיק מינוי לכהונה שיפוטית", נאמר על עורך דין פרטי אחד.
| חוות דעת שליליות
על אחר נכתב כי "חרף אישיותו הנעימה של המועמד ואופיו החיובי, אין כישוריו של המועמד, בייחוד בתחום ניהול המשפט וההבחנה בין עיקר ובין טפל, מצדיקים מינויו לכהונת שופט".
עורך דין אחר זכה לקביעה כי הוא "אינו חרוץ כלל רמת אמינותו נמוכה ורמתו המקצועית לוקה בחסר".
על יועצת משפטית בכירה במשרד ממשלתי גדול, נכתב שהיא "איננה מתאימה למשרת שיפוט", דבר שהוביל לתרעומת מצידה ולטענה שהבוחנים בקורס לא היו הוגנים כלפיה.
על אחרת נכתב כי יש לה "ניסיון משפטי צר וממוקד בלבד. מכלול כישוריה אינם מצדיקים לדעתנו מינוי לכהונת שופט שלום".
לדברי ביגמן ב'ישראל היום' הליך סינון המועמדים כולל ראיון בפני ועדת משנה של הוועדה לבחירת שופטים, שלאחריו יוצאים המועמדים לקורס שפיטה המנוהל על ידי הנהלת בתי המשפט בהשתתפות לשכת עורכי הדין. לאחר מכן, שמות המועמדים שבים לוועדת המשנה שדנה בהם שנית לאור המלצת הבוחנים. רק בסופו של התהליך מגובשת רשימת המועמדים שעליה דנים בוועדה לבחירת שופטים, הבוחרת את השופטים שימונו.
לעיתים חברי ועדת המשנה החליטו לצרף את עורכי הדין הללו לרשימת המועמדים, חרף חוות דעת שליליות של הקורס, ושמם של חלק מהמוזכרים כאן עדיין נכלל ברשימות המועמדים מפעם לפעם. מתוך מאגר המידע הסודי: "חסור יעילות וחוסר הבחנה ביו עיקר לטפל".
אחת התופעות המעניינות היא מועמדים שקיבלו ציון נמוך בקורס השפיטה, אך ועדת המשנה החליטה לכלול אותם בכל זאת ברשימת המועמדים בשל התערבות של שופט או גורם חיצוני אחר. כזה הוא המקרה של מועמדת שקיבלה בקורס ציון של 6 מתוך 10 ונכתב עליה "במכלול התכונות מצאנו כי אינה מתאימה לכהונת שופט", בהחלטת ועדה המשנה נכתב כי "שמה יצורף למאגר" וכי "ההחלטה ניתנה לאחר שיחת השופט רובינשטיין עם השופט עמית".
מועמד אחר, הנושא במשרה בכירה מאוד בפקולטות למשפטים באחת האוניברסיטאות זכה לשבחים רבים ואף לפטור מקורס השיפוט שעברו כל שאר המועמדים: "על דעת כל חברי ועדת המשנה יש לכלול את המועמד במאגר המועמדים למחוזי ולפטור אותו מהשתתפות בקורס".
| המאגר חייב ברישום
עוד תיאר ביגמן כי דבר קיומו של מאגר הנתונים נודע לפני כשנה וחצי, ומאז מנהלת התנועה למשילות ודמוקרטיה תכתובת ענפה עם הנהלת בתי המשפט בדרישה לברר מה נכלל בו והאם מדובר במאגר מידע שיש לרשום אותו כחוק. במכתב שכתבו לפני כשנה וחצי כתבה התנועה כי "המידע המוחזק לכאורה במחשב, הופך את המידע למאגר החייב ברישום".
בתשובה הכחיש השופט מיכאל שפיצר, אז מנהל הנהלת בתי המשפט וכיום שופט ביה"ד הארצי לעבודה, את דבר קיומו של המאגר וכתב כי "אנו דוחים מכל וכל את הטענה כאילו נשיאת העליון מחזיקה במשרדיה 'מחשב סודי' ובו מידע על כלל המועמדים לשפיטה אשר חלקו הגדול אינו מודע לקיומו של 'המאגר'".
לדבריו במחשבי המערכת מוחזקים אמנם מסמכים הנוגעים למועמדים לשיפוט, אך הם נשמרים בה "כמות שהם והמידע הגלום בהם אינו מעובד לכדי 'אוסף נתוני מידע'", עוד הוא טען כי המסמכים "אינם מיועדים לעיבוד ממוחשב שכן המידע הכלול בהם נותר במתכונת הגולמית ולא מוזן לקובץ אחד או למאגר מרוכז".
בפנייה נוספת, כמה ימים לאחר מכן, התעקשו בתנועה למשילות על קיומו של מאגר מידע אחר: "נודע לנו כי לצד המערכת הממוחשבת, קיים מאגר מידע אחר העונה לשם 'יהלום'... הבנוי מקובץ אסקל מפורט, שבו ניתן לבצע חיתוכים, פילוחים וכו'".
| מודים בקיומו של המאגר
עתה, הודו בהנהלת בתי המשפט בקיומו של המאגר, ובמכתב מהקיץ האחרון כתבו כי "מידע הנדרש לעבודתה של הוועדה לבחירת שופטים נשמר כיום באמצעי אחסון ממוחשב", אלא שלטענתם "הגדרתו של אמצעי זה כמאגר מידע כמשמעותו בחוק להגנת הפרטיות אינו מובן מאליו. שאלה זו מקפלת בתוכה הכרעה בסוגיות שונות אשר נבחנות על ידינו כיום".
מאז, במשך כשנה, הנהלת בתי המשפט טרם החליטה מה יעלה בגורלו של המאגר. חשיפת קיומו של המאגר מעלה שאלות אם המאגר אכן מחויב ברישום שכן מדובר בטבלת אקסל, מפולחת, ממוינת ומסודרת.
עו"ד שמחה רוטמן, היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה אמר כי "ההפרה הבוטה והמתמשכת של חוק הגנת הפרטיות מטרידה ביותר. העובדה שאיש במשרד המשפטים וברשות למשפט וטכנולוגיה לא עשה דבר במשך זמן כה רב, והעובדה שהנהלת בתי המשפט ניסתה להסתיר את קיומו של המאגר ומסרה מידע שאיננו אמת, דורשת בדק בית משמעותי ברשות השופטת, שייערך על ידי גורם חיצוני".
תגובת מערכת בתי המשפט:
א. בפניית התנועה למשילות ודמוקרטיה בעניין זה נטען כי הנהלת בתי המשפט מחזיקה ב"מאגר מידע סודי" שבו נשמר "בניגוד לדין" מידע על אודות מועמדים לשיפוט.
הנהלת בתי המשפט השיבה לפנייה זו בשלילה והסבירה כי היא מרכזת פרטים רלוונטיים על אודות מועמדים לשיפוט לצורך הליך המיון לקראת הדיונים בוועדות המשנה ובוועדה לבחירת שופטים. זאת בהתאם לסמכות הנתונה בחוק בתי המשפט ובכללי השפיטה.
ב. לעניין רישום המאגר במרשם מאגרי המידע - מתנהל בימים אלה שיח בין הנהלת בתי המשפט והרשות להגנת הפרטיות שבמסגרתו נבחן, בין השאר, האם הפרטים המרוכזים כאמור לעיל על ידי הנהלת בתי המשפט מהווים "מאגר מידע" כמשמעו של מונח זה בחוק הגנת הפרטיות וכנגזרת מכך האם חלה חובה ברישום במרשם מאגרי המידע.
ג. לגבי השאלה האם נמסר למועמדים מידע מתוך ההחלטות לגביהם: תמצית מידע נמסרת למועמד.
ד. לגבי שינוי עמדת הוועדה בעקבות פניות של שופטים: לא ידוע על מקרה שבו שינתה הוועדה את דעתה בעקבות פניית שופט ואף לא על פניות של שופטים לוועדה בנושא. אין כל נוהל בנושא. החלטות ועדת המשנה נעשות על בסיס שיקולים מקצועיים ענייניים בלבד.
