דו"ח המבקר: טיפול המשטרה בפשיעה הערבית - לא אפקטיבי

אמש (ד') פורסם דו"ח מבקר המדינה על עבירות האלימות והנשק בקרב הערבים אזרחי ישראל.

על פי נתוני הדו"ח בסוף החודש הלועזי אפריל של שנת 2017 היוו הערבים אזרחי ישראל כ-20% מכלל האוכלוסייה בארץ.  נתון זה לא נראה כי משפיעה כלל על אחוזי הפשיעה בקרב הערבים.

מנתוני המשטרה שפורסמו אף הם לפני מספר חודשים בקול היהודי עולה כי 95.2% מכלל אירועי הירי בישראל מבוצעים על ידי ערבים.

שיעור המעורבים בעבירות אלימות בקרב הערבים אזרחי ישראל גבוה פי שניים מחלקם באוכלוסייה, ובתיקי רצח המספר גדל לפי שניים וחצי.

מלשון הדו"ח עולה כי "מדובר במחיר דמים כבד: משנת 2000 ועד נובמבר 2017  קיפחו את חייהם 1,236 גברים ונשים.

בין השנים 2014 עד סוף 2017 נרצחו 40 נשים ערביות, שהן כמחצית מכלל הנשים שנרצחו באותה תקופה בישראל. שיעור שהוא כמעט כפול מחלקן באוכלוסייה הכללית".

   | רוב הנשק הערבי נגנב מצה"ל

עוד עולה כי לפי נתוני המשטרה, כי מרבית מהנשק הקיים בקרב הערבים כיום נגנב מצה"ל, מוברח מירדן או מיוצר בשטחי יהודה ושומרון.

בערוץ mako שפרסם את הדו"ח נכתב כי בדו"ח מופנית אצבע מאשימה קשה לעבר המשטרה.

בין היתר נכתב כי אחד הליקויים המרכזיים שעליהם מצביע המבקר הוא חוסר התיאום ושיתוף הפעולה בין יחידות המשטרה השונות, ובין המשטרה לבין כוחות הביטחון האחרים.

בדיקת המבקר מצאה שכל מחוז משטרתי פועל בנפרד. אין העברת מידע מסודרת בין היחידות המרכזיות, אין שיתוף מודיעיני והמשטרה לא מקבלת מידע שוטף מצה"ל ומשב"כ - דבר שיוצר פערים מודיעיניים. "החסמים מזינים אלה את אלה וגורמים לפגיעה באמון החברה הערבית ברשויות המדינה בכלל ובמשטרה בפרט ועקב כך להגברת ההתחמשות ולאי-פריצת מעגל אירועי הירי".

ליקוי נוסף עליו מצביע הדו"ח הוא היישום החלקי של התוכנית "עיר ללא אלימות" של המשרד לביטחון הפנים. במסגרת התוכנית הוחלט על הקמת מערך מצלמות אבטחה, בקרה ומעקב באזורים מועדים לאלימות ופשיעה. לדברי המבקר, היא הייתה אמורה להיות מיושמת עד כה ב-59 רשויות מקומיות שבהן רוב ערבי - אך נמצא שרק ב-18 מהן הושלמה הקמת התשתית הדרושה להצבת מערך המצלמות.

"רק 12 מ-18 הרשויות המקומיות שבתחום שיפוטן הושלמה פריסת מערך המצלמות מחוברות למוקדים אזוריים מאוישים. בשליש מהרשויות שבתחום שיפוטן הותקנו מצלמות, הן אינן מחוברות למוקד מאויש".

    | מחסור בכוח אדם מוביל לירידה בכתבי אישום

עוד נתון שפורסם בmako מראה כי על פי הדו"ח, המחסור בכוח אדם הביא לשיעור מזערי של כתבי אישום על עבירות ירי מכלל התיקים שנפתחו בתחנות קדמה ונצרת. בד בבד, בין השנים הלועזיות 2014 עד 2016 חלה עלייה ממוצעת של כ-36% במספר תיקי עבירות הירי שנפתחו במחוזות הצפון והמרכז. "ניכר כי המשטרה משקיעה מאמצים רבים בחשיפת אמל"ח, ואולם העלייה המתמשכת בשנים האחרונות במספר אירועי הירי מעידה על הקושי של המשטרה להתמודד באופן אפקטיבי עם סוגיה זו", כתב המבקר.

בניסיון להתמודד עם התופעה המשטרה הקימה לפני שלוש שנים את "מינהלת המגזר הערבי" שנועדה ליישם את תכנית החומש בנושא. המינהלת הייתה אמורה לסייע בהקמת 11 תחנות משטרה חדשות ביישובים ערביים, לחזק 10 תחנות קיימות ולהוסיף 600 תקנים המיועדים לשוטרים מוסלמים.

המבקר מצא שעד סוף השנה הלועזית 2017 הוקמו רק שתי תחנות במבנים זמניים, בכפר כנא ובג'יסר א-זרקא. בימים האחרונים ניסה משרד המבקר לברר אם הוקמו תחנות משטרה נוספות. במינהלת הבהירו כי בכפר קאסם הוקמה תחנה במבנה זמני ושיש כוונה לפתוח תחנה במג'ד אל כרום. "עומסי העבודה המוטלים על תחנות המשרתות בעיקר אוכלוסייה ערבית אינם מקבלים ביטוי במספר החוקרים בתקן ובמצבה של התחנות, והדבר פוגע ביכולתן להתמודד עם תופעות הפשיעה שבשטחן", נכתב בדו"ח.