דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי) עורר סערות בנושאים שונים, בין היתר, פרק נרחב בדו"ח השנתי עסק במערך הכשרות בישראל.
המבקר, יוסף שפירא, קובע כי משגיחי כשרות מועסקים בהיקף שעות עבודה בלתי סבירים, ישנה הקצאה כוזבת של שעות השגחה, אין פיקוח על שכר המשגיחים וקיים חשש כבד לניגוד עניינים כאשר משגיחי הכשרות מקבלים שכר במזומן מצדם של בעלי העסקים. כמו כן, בלא מעט פעמים, קיימת העסקת קרובי משפחה והעסקת משגיחים שאינם מוסמכים.
בדו"ח תוקף המבקר את המשרד לשירותי דת שלא מילא את תפקידו בניהול מערך הכשרות ולא פעל לניתוק הזיקה בין המשגיחים לבתי העסק. בין הרבנות הראשית לישראל לבין משרד לשירותי דת קיים חוסר תיאום, כך כתב המבקר. לדבריו, אין תכנית עבודה לאגף הכשרות, אין ביקורות כשרות על הרבנויות השונות בארץ והרבנות הראשית לא אוכפת את חוק איסור הונאה בכשרות.
אם נרד לפרטים, כפי שנכתב בדו"ח, נחשף לנתונים קשים. בישראל ישנם קרוב ל-3,900 משגיחי כשרות, כאשר כ-95% מהם מועסקים על ידי בעלי העסק. המשגיחים המועסקים בידי המועצות הדתיות בירושלים, נתניה ורחובות עובדים, בחלקם, בהיקף עבודה של 12-24 שעות השגחה ביממה.
"רק כ-35% מהמשגיחים מחזיקים בתעודת הסמכה מהרבנות", נכתב בדו"ח. נתון נוסף הוא, ש"ב-20 מועצות דתיות נמצאו מקרים של קרבה משפחתית אסורה על פי נוהל הכשרות בין בעלי תפקידים במועצה ובין משגיחים הפועלים בתחומה", דבר המעלה חשד לניגוד עניינים.
בסיום הפרק העוסק בכשרות כתב המבקר, כי "תמונת מצב זו מעוררת חשש כבד כי מדובר במצב נוח ומתאים לכל הצדדים. בתי העסק משלמים עבור שעות ההשגחה, אך היא נעשית באופן חלקי המאפשר להם גמישות ונוחות, והמשגיחים, האמורים לוודא כי בתי העסק מבטיחים את הכשרות הנדרשת, שותפים לרידוד היקף ההשגחה וזוכים להכנסה קבועה ושוטפת גם עבור שעות עבודה שלא בוצעו, על חשבון בתי העסק שבסופו של דבר "מגלגלים" את ההוצאה לפתחו של הציבור. זהו מצב בלתי נסבל שיש בו משום פגיעה באמון הציבור בכל הנוגע לרמת הכשרות ולתפקודן של המועצות הדתיות".
ברבנות הראשית לישראל הגיבו לפרסום הדו"ח ואמרו, כי יישום מסקנות הוועדה לבחינת מערך הכשרות בישראל, יוביל לפתרון מלא של הליקויים שהוצגו בדו"ח. ברבנות הראשית ביקשו להדגיש, כי במועד כתיבת הדו"ח, הוועדה לבחינת מערך הכשרות טרם סיימה את עבודתה.
בארגון חותם ל"יהדות על סדר היום", מגיבים גם הם לדו"ח מבקר המדינה בנושא הכשרות ואומרים, כי דווקא חיזוק מעמדה של הרבנות הראשית לישראל יוביל לפתרון הבעיות במערך הכשרות. "הכשלים החמורים העולים מדו"ח מבקר המדינה בנוגע למערך הכשרות, מעידים על כך שהפתרונות חייבים להיות עמוקים ושורשיים ולא פתרונות קוסמטיים. חשבון הנפש צריך לכלול את כל הארגונים שבמשך שנים במסווה של דאגה לכשרות מחלישים את כוחה של הרבנות ודוחפים את הרשויות השונות למנוע מהרבנות לקדם תהליכי התייעלות ותיקון המצב".
