זוהתה והושבה גופתו של זכריה באומל הי"ד

37 שנים אחרי, בצה"ל מכריזים היום (רביעי) כי הצליחו לזהות ולהשיב ארצה את גופתו של רב-סמל זכריה באומל הי"ד, מעדרי קרב סולטן יעקב בתחילת מלחמת לבנון הראשונה.

באומל, לוחם שריון, זוהה באופן וודאי במכון לרפואה משפטית באבו כביר וכן בידי הרב הצבאי הראשי תא"ל הרב אייל גרים. צוות מיוחד של צה"ל בישר היום למשפחתו של באומל כי גופת בנם זוהתה והובאה ארצה.

טרם נקבעו פרטי הלוויתו של רב-סמל זכריה באומל הי"ד, והן יפורסמו לכשיקבעו.

בצה"ל מרוצים מתוצאות המבצע שכונה 'זמר נוגה', אשר במסגרתו פעל אגף המודיעין בצה"ל משך מספר חודשים ובסיומו אותרה וזוהתה גופתו של זכריה באומל הי"ד והובאה ארצה.

   | קרב סולטן יעקב, השבויים והמידע החלקי

בהודעה לתקשורת, פרס דובר צה"ל את שאירע באותו קרב לפני כמעט ארבעה עשורים.

בלילה שבין י"ט-כ' סיוון ה'תשמ"ב (10-11 ביוני 1982) נכנס גדוד שריון 362 לבקאע המזרחי בגזרת סולטן יעקב (בין הכפרים מזרעת ע'זי לחמרה) בכדי להציב חסימות על צירי "מיכה" ו-"טובלנו". הגדוד נקלע לשטח טופוגרפי נחות מול כוחות צבא סוריה מדיביזיה משוריינת 1, שהיו פרוסים בשטחים השולטים בחמרה, רכס סולטן יעקב וג'בל עותפי, לצד כוחות מארגוני טרור פלסטיניים.

אור ליום שישי, כ' סיוון, החל הגדוד לנהל חילופי אש עם האויב. סמוך לשעה 09:00 בערך, החל הגדוד לעזוב את השטח בתנועה דרומה על מנת לחבור לכוחותינו. הכוח נע מצומת בידאר אלעדס על ציר "מיכה" וחבר לכוחותינו שהיו ממוקמים על רכסי ג'בל ערבה ותלת אבו-עמר. בשל המצב בשטח, הגדוד הותיר אחריו בגזרה שמונה טנקים, שנלקחו שלל על ידי צבא סוריה וארגוני טרור ערביים.

בתום הקרב, היו לגדוד ולכוחות הנוספים 20 הרוגים ויותר מ-30 פצועים. שלושת הנעדרים, אנשי צוות בשני טנקים, היו מעורבים בשני אירועים שונים בריחוק של כשלושה ק"מ זה מזה: מאירוע אחד, נעדר הלוחם רב-סמל יהודה כץ, תותחן בצוות טנק צ-817688. מהאירוע השני נעדרים שניים, הלוחם רב-סמל צביקה פלדמן, טען–קשר, והלוחם רב-סמל זכריה באומל הי"ד, נהג לוחמי צוות בטנק צ-817885.

 שני חיילים נפלו בשבי: התותחן סמל אריאל ליברמן בידי הצבא הסורי והוחזר שנתיים לאחר מכן, ומפקד הטנק סמל-ראשון חזי שי בידי ארגון ג'בריל והוחזר כמעט שנה נוספת לאחר מכן (ה'תשד"מ-1984). בנוסף, מפקד הטנק, סרן זהר ליפשיץ הי"ד שנהרג בקרב, הוחזר ארצה באותה השנה על-ידי הסורים.

 ריבוי הנעדרים וממצאי הקרב הקשים, לצד הכאוס בזירה, הובילו לדיסאינפורמציה ביחס למקום החזקתם של הנעדרים, גורלם ומצבם ולתמונת מודיעין חלקית ביחס לכך, לאורך שנים רבות. ממידע מודיעיני מהימן לאותה העת, עלה כי האחריות להחזקת הנעדרים, הייתה בידי גורמי טרור ערביים בזירה הסורית, בהכוונה ובניצוח של צמרת ארגון הטרור אש"פ דאז, בראשות ערפאת ואבו ג'יהאד. האחרון הוביל מאמץ הסתרה והונאה מתמשך בעניינם, באופן שהכביד על איתור הנעדרים לאורך שנים רבות.

 מצעד הטנק

עוד באותו היום בו התרחש הקרב (כ' סיוון ה'תשמ"ב – 11 ביוני 1982), הוסע ברחובות דמשק, ובין השאר ברחוב הנציגויות הזרות, שדרות אלמאט'ה – אחד מטנקי השלל הצה"ליים שנפל בקרב. טנק זה הוסע בשטח על-ידי בכירי המיליציות הערביות בסוריה בשדה הקרב, ובהן אלצאעקה, פת"ח הלבנוני ומחבלים הפועלים בשירות צבא סוריה.

טנק זה, שתמונותיו התפרסמו במערב לאורך השנים, אינו קשור לשלושת הנעדרים, אך היווה אחת הסיבות לכך שהערכת המודיעין בשנים הראשונות ביחס למיקום הנעדרים וקורותיהם לאחר הקרב לא היתה מבוססת דיו.

בחודש סיוון ה'תשע"ו (יוני 2016) הוחזר ארצה מרוסיה טנק שנלקח שלל בקרבות סולטן יעקב.

בית הקברות היהודי בדמשק

מספר שבועות לאחר קרב סולטן יעקב הוטמנו ארבעה ארונות ובהם לכאורה ארבעה חללי צה"ל בבית הקברות היהודי בדמשק (לכל ארון הוצמדה תעודה המצביעה על זהותו הישראלית של החייל שלכאורה נקבר).

כשנה לאחר מכן, נענו הסורים לבקשה לאפשר את הוצאת הארונות מהקברים ולאפשר לצלב האדום הבינלאומי לערוך בדיקה האם הגופות שייכות לחיילים ישראלים. ממצאי בדיקות הצלב האדום, הצביעו כי רק אחד מבין הארבעה הוא חלל צה"ל – סרן זהר ליפשיץ הי"'ד, מפקד הטנק של רב-סמל יהודה כץ. שלוש הגופות הנוספות שנמצאו בארונות היו של מחבלים ערבים.

העובדה, כי בבית הקברות היהודי אותר חלל צה"ל אחד בלבד (סרן ליפשיץ הי"ד), הביאה למיקוד המאמץ במחקר המודיעיני לאחריות ארגוני טרור ערביים בסוריה והנהגת אש"פ באותה העת, בראשות ערפאת אבו ג'יהאד, סגנו לעניינים צבאיים.

 הפשרת המאמצים המודיעיניים והשלמתם

 תהליך המשא ומתן בין ישראל לאש"פ בשנה שלאחר הקרב היוו בסיס לפריצת דרך מודיעינית באשר למקום קבורתם של שלושת נעדרי הקרב בסולטן יעקב.

מספר חודשים לאחר המשא ומתן שהחל, נמסרה חצי דיסקית של החיל הנעדר, רב-סמל זכריה באומל ז"ל, על ידי ערפאת לשליחו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. ממצא זה היווה, לצד מידע חלקי שמסר ערפאת, קצה חוט ממשי וראשוני להתקדמות ביחס לאיתור מקום קבורתם של הנעדרים.

תהליך זה הגיע לכדי הבשלה במהלך השנים שלאחר מכן, בעבודת צוות מאומצת ומשותפת של צוות חקירה מיוחד (צח"מ) שהוקם בענף אית"ן (באגף כוח האדם), מחלקת שו"ן באגף המודיעין, שב"כ והמוסד. מאמצים אלו הביאו להשגת מידע מהימן ועדכני שאפשר להתקדם בגיבוש הערכת המודיעין ביחס למקום הימצאותו של רב-סמל זכריה באומל ז"ל.

 שיא המאמצים במבצע "זמר נוגה" - פעילות מבצעית בהובלת אגף המודיעין של צה"ל, שהביא להשבתו ארצה של לוחם השריון הנעדר, רב-סמל זכריה באומל ז"ל.