לטוטפת בין עיניך

הנחתי תפילין של יד, כרכתי את הרצועה שבע פעמים, ולאחר מכן הנחתי תפילין של ראש. בטרם הספקתי לסיים את הקשירה על כף ידי, צץ מתפלל עטוף בטלית ועטור בתפילין וסימן לי בבוהן ידו להזיז את התפילין שעל ראשי לצד ימין.

הזזתי כדברי המתפלל התמים, והרהרתי בלבי כי כל ישראל ערבים זה לזה.

בסיום התפילה מיהר אותו מתפלל לצאת מבית הכנסת, כפי הנראה לעמל יומו. שאר המתפללים ישבו עם כוסות תה אדומות כהות ועוגיות תמרים ולמדו עם זקן מופלג "חוק לישראל" היומי. שמחתי שעברתי להתגורר במחיצת יהודים תמימים של פעם ויצאתי לדרכי.

למחרת, לאחר שהנחתי תפילין, שוב ניגש אותו מתפלל, ושוב סימן לי כמו שוטר תנועה להזיז את התפילין של ראש, והפעם לצד שמאל. עשיתי כדבריו וחשתי בקרבי עקצוץ נפשי. התפילה נמשכה, כאשר מודעותי למיקום התפילין שעל ראשי לא מרפה ממני.

למחרת שוב התבונן המתפלל בתפילין שלי וסימן בבוהן ידו לאות שהכול בסדר, כמו טכנאי המסמן לטייס שהוא יכול להמריא. שמחתי שהפעם התפילין בדיוק באמצע, אבל חשתי בנדנוד כעס. אין לבנאדם הזה מה לעשות בחיים חוץ מלעקוב אחרי מיקומן של התפילין שלי?! החלטתי שזו תהיה הפעם האחרונה.

ביום חמישי בבוקר, כמה דקות לאחר שהייתי עטור בתפילין, שוב ניגש לעברי המתפלל, וסימן לי שהתפילין נמצאים למטה ממקומן הראוי.

"חביבי", אמרתי מיד, "אין לך מה לעשות חוץ מלבדוק אם התפילין שלי נמצאים באמצע הראש?!"

"האדם כל כך רוחני ומורכב", המשכתי בנימה חב"דית, יש בו עשר ספירות: מכתר ועד מלכות, כאשר כול ספירה מבטאת מידה אחרת בנפש מאמונה ועד שפלות..."

המתפללים הביטו בי בהשתאות. עד כה שתקתי ולא החלפתי מילה עם אף אחד, וכעת אני נותן שיעור פרטי בתורת הנפש לפני התפילה?!

"חוץ מזה עובר על האדם מה שעובר", המשכתי בכיוון ברסלבי, "יש לו עליות וירידות, ציפיות ואכזבות, הוא נלחם כל הזמן כדי לשמור על איזונו, ולמרות כול מורכבותו ומאבקיו אתה מעיר לו על הבוקר על מיקום התפילין?! תגיד 'בוקר טוב', תשאל 'מה שלומך?'...".

"אתה צודק", הודה בכובד ראש, "יש עשר ספירות והנפש מורכבת מאוד, אבל בסך הכול רציתי לאזן אותך קצת...", סיים בחיוך קל.

לא ידעתי מה לומר, הרי אני בעצמי סובר ומשנן לעצמי כול הזמן שהעיקר בחיים זה האיזון, וכול בעיה נובעת מהפרתו.

"אני מודה לך", אמרתי, "אבל אני מעדיף לאזן את התפילין שלי בעצמי..."

החזן הגיע ל"ברוך שאמר" ושיחתנו נקטעה.

למחרת נתן לי אותו מתפלל לפני התפילה במתנה מראה קטנה ועגולה כדי שאסדר בעצמי את התפילין. הודיתי לו, הבטחתי שאביא לו את הספר "נפש בריאה", ונעזרתי במראה לאחר הנחת תפילין של ראש. ומאז אני מקפיד על מיקום התפילין שעל ראשי, מתבונן במראה לראות שהן בדיוק באמצע ומוודא אגב אורחא שאני מחייך.