כמו רבים אני משתדל מדי פעם לעקוב אחרי מצבו של החייל אלאור עזריה. עכשיו, בהיפתח משפטו, הדברים מתחילים להתבהר.
אני לא שופט ולא עו"ד, אבל כשאני שומע את העדויות ונחשף לראיות אני מבין את הפרקליטות הצבאית. יש להם ראיות לביצוע עבירה חמורה, לכאורה. כשאתה מסתכל על זה מזווית ראייה צרה של משפטן אתה נוטה להסכים איתם. במדינת חוק, כשיש ראיות לביצוע עבירה – יש כתב אישום.
ואז פתאום אתה נזכר שיש כאן משהו פסיכי לגמרי. צבא שמנהל מערכה שלמה כדי להכניס לכלא לשנים רבות, לוחם המואשם בחיסול מחבל שניסה לרצוח חייל רק כמה דקות קודם לכן.
אבל (אולי, לכאורה, וכו') חיסול המחבל היה באופן לא חוקי. אנחנו הרי לא רוצים צבא שמתנהל ללא סדר ומשמעת.
ומנגד, סדר ומשמעת הם כלים שנועדו להגביר את העוצמה הצבאית, לא להחליש אותה. אם הסדר והמשמעת משמשים להחלשת היכולת להילחם במחבלים, אז מה יצא לנו?
פרדוכס.
ועכשיו נקודה למחשבה.
נגיד, רק נגיד, שהיו מתקיימות היום בחירות בישראל, ונגיד, ששני המועמדים היחידים היו אלאור עזריה והתובע שלו בבית הדין הצבאי.
מה לדעתכם היו תוצאות הבחירות?
ומה זה אומר על המציאות ההזויה שלנו?
אשריך 6 כ"א סיון תשע"ו 17:03 יא
כותב ממש מהלב של העם 5 י"ד סיון תשע"ו 12:16 רונן
יפה מאוד בועז היקר והאהוב! אשריך! 4 י"ג סיון תשע"ו 19:49 יאיר בר-לוי
כמו תמיד - יש צורך עצום! בתמיכה במישפחות. (הקלגסים מפעילים כוחות למרמר להם את החיים) 3 י"ג סיון תשע"ו 18:45 רוני
ניפלא - פשוט וחד,האם נבחר בתובע.... או בעזריה! 2 י"ג סיון תשע"ו 12:51 יהודי אוהב,
חזק 1 י"ב סיון תשע"ו 23:31 חני