ד"ר מואב וד"ר מדן

מר ישראל ישראלי התעורר בוקר אחד עם כאבים עזים בקרסול ימין. כשהביט על קרסולו ראה לתדהמתו את הקרסול נפוח ואדום כמו עגבנייה. הוא ניסה להיזכר אם עשה איזו תנועה פתאומית, או שמא נפל לאחרונה, אך לא הצליח לזכור שום דבר שעלול היה לגרום לקרסולו להתנפח.

מר ישראלי אינו אדם דאגן מטבעו, ולכן החליט לנוח יום אחד במיטה, עד שיירגעו העניינים. למחרת באמת חל שיפור, אבל כעבור שבוע שוב חזרה הנפיחות, והפעם בשני הקרסוליים ובברך ימין. זה כבר היה מוגזם, וישראל מיהר לרופא המשפחה. הרופא המסור שלח את מר ישראלי לבצע בדיקות דם מקיפות, ולאחר מכן לפנות לרופא ראומטולוג.

למר ישראלי יש קשרים בקופת חולים, וכך במקום לחכות חודשיים ויותר, הוא קיבל תור למחרת. הראומטולוג, ד"ר מואב, הביט ברגליים שלו ובבדיקות הדם, וקבע נחרצות : "יש לך ראומטיזם". מר ישראלי הביט ברופא בעיניים שואלות. הוא כלל לא ידע איך אפילו מאייתים ראומטיזם...

הרופא רשם למר ישראלי מרשם לתרופות, ואמר לו: "התרופות האלה עולות הון עתק. מזלך שהן בסל הבריאות". מר ישראלי נשם לרווחה. "בסך הכל לקחת איזה כדור כמה ימים, והכל יהיה מאחוריי", הוא חשב.

כשהגיע הביתה, פתח מר ישראלי גוגל, והצליח בקושי לאיית ראומטיזם. מיד חשכו עיניו. מדובר בדלקת מפרקים כרונית שאין לה מרפא, ונגזר עליו לקחת תרופות כל חייו. מר ישראלי מיהר להביט במרשם שקיבל מהרופא והקליד את שם התרופה. מדובר בתרופה כימותרפית! התרופה בעצם מדכאת באופן אגרסיבי את מערכת החיסון כדי שלא תיווצר דלקת. הוא התחיל לקרוא את רשימת תופעות הלוואי של התרופה ודמעות הציפו את עיניו. "את זה אצטרך ליטול כל חיי"?

לפתע צדה את עיניו מודעה בהמשך התוצאות בחיפוש גוגל שעשה. "ד"ר מדן. פתרון קל ומהיר לראומטיזם, באופן טבעי לחלוטין!". לא היה גבול לאושר של מר ישראלי. מיד הרים טלפון למזכירה של ד"ר מדן, ולהפתעתו קיבל תור באותו היום, אפילו שאין לו קשרים...

ד"ר מדן שלף מטוטלת מכיסו ואמר למר ישראלי להביט בה היטב. לאחר מספר שניות הוא אמר: בגיל 6 או 7 חווית אירוע קשה שהשאיר בגופך רושם. כעת זה מתפרץ. עליך להפסיק לחלוטין לצרוך חלב ומוצריו, סוכר, קמח חיטה, בשר אדום, ופירות. מר ישראלי חשב לעצמו "מה כבר נשאר לי לאכול?", אבל ד"ר מדן שהתנהג כמו קוסם מפורסם, כאילו קרא את מחשבותיו. "עליך לאכול חצי קילו נבטים ביום, קילו קינואה, ורכז גודגדנים". מר ישראלי הרגיש לפתע געגוע לכימותרפיה...

מר ישראלי נשכב על מיטתו עייף ועצוב. במוחו התרוצצו אינספור מחשבות, ולפתע הוא נזכר שבשבת האחרונה הוא קרא את פרק ששי במסכת אבות ושם נאמר על התורה "חיים הם למצאיהם ולכל בשרו מרפא". מיד הוא נזכר שחזקיהו גנז ספר רפואות והודו לו חכמים, כי שכחו לבקש רפואה מהקב"ה, ו"גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם" , ו"בזמן שישראל משעבדים את לבם לאביהם שבשמים מיד מתרפאים". מר ישראלי הרגיש שהוא מתמלא בכוחות מחודשים, ואז צלצל הטלפון.

היתה זו שיחת ועידה ועל הקו היו ד"ר מואב וד"ר מדן יחדיו. מר ישראלי חשב לעצמו שזה דבר משונה מאוד, שהרי ידוע שישנה טינה רבת שנים ביניהם. הם ניסו לברר מדוע מר ישראלי אינו משתף פעולה עם הטיפול שהציעו, והוא ענה להם שיש לו ירושה מאבותיו, שאין כוחו אלא בפיו, ואין לו חפץ לא בחרבות ולא בקסמים.

בשבת מר ישראלי למד פרשת השבוע בספר 'מעין גנים'. מבואר שם שמואב ומדין הם שני עמים המייצגים את הקליפה שכנגד כח החכמה בנפש. מואב כנגד חיצוניות החכמה ומדין כנגד פנימיותה. הקליפה שכנגד החכמה מייצגת התנגדות לכללות הגילוי האלוקי בעולם, וכך אדם יכול ליפול לתחושה שישנה מציאות (למשל של מחלה) שהיא נפרדת מהקב"ה.

מר ישראלי היה מאושר.