אתה רואה עולם עב,
ואנשיו טמונים בצג,
מבלי הבט אל המרחב.
עולם של זרע רע,
של זימה מחרידה,
בשר ודם, ולקינוח גלידה.
מעולם שכזה תבוא בשורה?!
מחושך כפול תגיע אורה?!
מבטן שאול, משיח במהרה?!
ובשלהי מרחשוון,
אתה נושא עיניך אל עב,
המחשיך שמש זהב,
ורואה איך יורדות מענן,
מיליוני טיפות דקות,
חכמות כמו חוט השערה,
מזריעות את העולם,
מצמיחות תענוג מעומק נעלם,
מע"ב יוצא חס"ד המושלם.
תורתו של מורנו ורבנו,
איש הפלא שיורד למעננו,
פאר שמים תחת אפר דורנו.
דווקא בדור הכי מדורדר,
דור סתום של קוץ ודרדר,
מתגלה קוצו של יו"ד נהדר.
וכך צומחת גאולתנו.
שיר יפה. היטבת לתאר את דורנו הירוד ואיך שהרב ממתיק אותו בתורתו 2 כ"ט חשון תשע"ז 01:44 ימימה
אתה פשוט אלוף! 1 כ"ח חשון תשע"ז 22:48 שולם עלייכם