במאמרים הקודמים הבאנו שלש רמות של השתדלות להעשיר, ושמנו לב גם לתהליך הנפשי שנבנה כתוצאה משילוב שלשת הרמות ביחד. במאמר הזה נמשיך את ההתבוננות על ידי הקבלה לשני מודלים מתורת החסידות, שאת שניהם לימד הבעש"ט. ההקבלה הזו תוסיף עוד רובד של הסתכלות על ניהול עסקים ועל התעשרות.
הבעש"ט לימד, שבכל דבר יש בחינת עולמות, נשמות ואלוקות. בהסבר פשוט נאמר שעל כל דבר אפשר להסתכל בשלש זוויות: המציאות שלו – איך שהוא קורה בפועל בעולם, הזווית האנושית – מי עושה אותו, איפה הוא פוגש את האנשים, והזווית האלוקית – מה ה' רוצה בו, או איך ה' מופיע בתוכו.
שלשת הרמות שהזכרנו מתאימות בדיוק לכך. ברמה המציאותית, ה"עולמות", צריך להרבות בסחורה. ברמה האנושית, "נשמות", צריך לעשות זאת באמונה, מתוך יחס נכון בין אדם לחברו. ברמה האלוקית, "אלוקות", צריך לזכור שהכל תלוי בבחירתו של ה', וממילא – כאשר זוכים להתעשר אין כאן "כוחי ועוצם ידי", אלא רחמנות של ה' שהחליט להיענות לבקשתי ולשכון בכלים שהכנתי.
בציור הזה, הרמה הגבוהה ביותר היא בקשת הרחמים, אחריה הנשיאה ונתינה באמונה, ולמטה – ריבוי הסחורה.
אבל אפשר להסתכל על כל המערכת גם בציור אחר, כמעט הפוך, ולצורך כך נשתמש במודל אחר שגם אותו לימד הבעש"ט.
המבנה של אלוקות, נשמות ועולמות מתייחס למציאות הכללית. אבל בתוך הנפש שלנו, כשאנו באים להתייחס למציאות שסביבנו, גם כאן יש שלשה חלקים של התייחסות. בהסבר פשוט נאמר שבהכנעה אנו שמים לב לכך שלא אנחנו "בעלי הבית", ויש מישהו אחר מעלינו שאליו אנו נכנעים; בהבדלה אנחנו מחליטים להדבק בו בלבד, ולוותר על מה שלא מתאים אליו, גם אם לנו זה נראה מושך; ובהמתקה אנו שבים חזרה וכוללים את כל המציאות, גם מה שקודם לכן נראה זר ו"מר", בתוך העולם המתוקן וה"מתוק" החוסה תחת כנפיו של בעל הבית האמיתי. למרות שההמתקה נראית מושכת, וההבדלה וההכנעה נראות פחות משמחות, לימד הבעש"ט שלא ניתן להגיע ישירות לשלב השלישי, אלא צריך להסכים לעבור את שני השלבים הקודמים לפני שמשלימים את התהליך כולו.
לענייננו, אם ניקח את שלשת הרמות של ההשתדלות – ריבוי סחורה, מו"מ באמונה ובקשת רחמים, נראה שבקשת הרחמים שייכת דווקא לשלב ההכנעה, שכן אז אני בעצם מחליט שלא אני הקובע אם אתעשר או לא אלא הקב"ה. המו"מ באמונה שייך לשלב ההבדלה – לאור ההבנה שה' קובע, אני עושה רק מה שה' רוצה, ומתרחק ומבדיל את עצמי ממה שלא מתאים לו, וריבוי הסחורה שייך דווקא לשלב ההמתקה – אחרי שעברתי את התהליך הקודם, כעת אני יכול להרבות בסחורה בלי לחשוש שאפול למחשבות של "כוחי ועוצם ידי" או למעשים שאינם באמונה.
התהליך שעברנו כאן באמצעות שני המודלים הוא בעצם תהליך של עליה ואחריה ירידה – "רצוא ושוב". התחלנו במציאות, כאשר חשבנו שהתנאי לעושר הוא ריבוי סחורה. העמקנו להתבונן, שבעצם אנחנו רוצים לשאת ולתת באמונה, ולא להרבות בסחורה ללא תנאי. המשכנו שלב נוסף וגילינו שבעצם מי שמחליט כאן זה רבש"ע ולא אנחנו.
כעת היינו בשלים להשלים את התנועה הנפשית, ולרדת חזרה לתוך המציאות: לקבל בהכנעה את עמדתנו כמבקשי רחמים מה', לצאת אל העולם באמונה – כשליחים שלו, ולהצליח להרבות בסחורה ולהתעשר במציאות בפועל, מכוחו של ה'.
כך בעצם מתברר שהתהליך הנפשי הנכון שנעבור עם עצמנו הוא דווקא זה שיאפשר לנו את ההתגלות החוצה, להצליח באופן מעשי בעולם החומר, בלי ליפול ולשקוע בתוכו.
