הכותל המערבי של הר הבית

פעם התעכבנו מספר חברים בשעת ערב מאוחרת בשכונת גבעת שאול, עיר הקודש ירושלים. לאחר שהתאספנו עשרה למנין באמצע הרחוב, התחיל הויכוח הבלתי נמנע מהו כיוון התפילה הרצוי. כאשר אתה לא בבית כנסת קבוע, וכאשר השמש לא נרתמת לסיוע בניווט ההלכתי המתבקש, לא נשאר אלא לשאול מי מעוברי האורח המזדמנים, וכך אכן עשינו.

יהודי שעבר במקום, חרדי למהדרין על פי לבושו, שמח לעזור. "הכותל זה שם" אמר והצביע לאן שהצביע.

"תודה לך, אבל אנחנו נוהגים להתפלל לכיוון הר הבית" עניתי. היהודי החביב הביט בי כהבט אדם שפוי בתמהוני, מלמל לעצמו משהו והמשיך לדרכו.

הוא הצביע לכיוון הנכון, כמובן. כשאתה בגבעת שאול, הר הבית והכותל המערבי זה בדיוק באותו אזימוט. אבל ניסיתי להסביר לו משהו קצת אחר, משהו לגבי האזימוט הפנימי...

נסו בעצמכם. לכו ברחוב ותשאלו אנשים באופן אקראי מה הביטוי "הר הבית" אומר להם, באסוציאציה הראשונה. כנראה תקבלו את אחת התשובות הבאות: מסגד מוסלמי, תפילות יום שישי, כיפת הזהב, התפרעויות ואבנים, ועוד.

"הר הבית" כמקום הקדוש ביותר לעם היהודי?, אה, נכון, אבל בוא נעביר נושא בבקשה..

"הר הבית" באסוציאציה הישראלית נשמע קודם כל משהו מאיים ברמה הכי קיומית, משהו שמזכיר את המתח הדתי והלאומי המודחק, משהו שעדיף לעבור לידו בשקט מבלי לעורר אותו.

בלקסיקון הישראלי ואף בזה של יהדות התפוצות, המקום הקדוש ביותר ליהודים הוא הכותל המערבי. בר מצוה, השבעה, או סתם ביקור בעל חוויה רוחנית עמוקה – זהו המקום של כל יהודי.

על כן "חונכנו" להפריד. הכותל המערבי הוא המקום הקדוש של היהודים, הר הבית זה "שם", מעבר לחומה, מחוץ לגבולות ההשגה.

עוד לפני המחלוקות ההלכתיות האם ניתן היום לעלות להר, ובכלל, מה ניתן לקדם בעניינו כיום, ודאי שמותר וצריך לדבר עליו, להזכיר אותו, להכניס אותו לשיח הציבורי כדבר שחפצים בו. "ציון היא דורש אין לה, מכלל דבעי דרישה".

לצד הפעולות המעשיות לחידוש הקשר בין עם ישראל להר הבית, אשרי הפועלים עם א–ל, אולי יש מקום גם להשפעות עקיפות, אשר תרומתן עשויה להיות משמעותית.

המציאות ובעיקר המודעות מאוד מושפעות מהצורה בה אנו מתבטאים. ידוע הדבר שכוחם של תומכי הנסיגות נבע הרבה מהצלחתם להטמיע ביטויים כגון "כיבוש", "גדה מערבית" ועוד. אם השקר מצליח, האמת לא כל שכן.

במסגרת זו, לצד כל הפעולות המעשיות החשובות, הנה הצעה קטנה: לחזור ולקרוא לכותל המערבי בשמו המקורי, בעצם, שם המבטא נכונה את המשקלים הראויים בינו ובין ההר: "הכותל המערבי של הר הבית".

המשפחה קופצת לירושלים לחגוג הנחת תפילין? בהזמנה מזכירים שמדובר בכותל המערבי של הר הבית. הילד חוזר מטיול בית ספר? שואלים אותו איך היה בכותל המערבי של הר הבית. סיור השתלמות או סתם קפיצה לתפילה? נו טוב, הבנתם..

שינוי קטן, לא דורש הרבה משאבים ומאמצים, אינו ממעיט מחשיבותו של המקום, ואפילו נכון לרגע זה עדיין לא חוקקו נגדו שום חוק..

ובכל זאת, אולי שינוי מהותי בכל היחס למה אנחנו רוצים ולאן אנו שואפים. מוזמנים לנסות.