איך זה שכהנא צדק?

הערב ומחר נציין 27 שנים להירצחו של מנהיג ישראל, הרב מאיר כהנא הי"ד. את הסיסמא "כהנא צדק", כנראה שאין יהודי שלא מכיר, ובצדק. כולם יודעים שכהנא צדק, כשהזהיר שוב ושוב מפני איוולת ה'דו קיום' המדומה.

כולם יודעים שכהנא צדק כשקרא שכל מנהיג ימני, שאינו פועל מתוך התורה, יביא לבוחריו מפח נפש ואבדון. וכולם יודעים שכהנא צדק כשהודיע שהבחירה איננה בין כהנא לליכוד, אלא בין כהנא לערפאת, כשאיש לא חשב אז, שגם בנימין נתניהו כעבור עשור יצטלם עם רב המרצחים, וימסור לו יותר שטחים ממה שנתנו רבין ופרס ביחד.

27 שנים הם פרק זמן מכובד, דור שלם שלא הכיר את הרב כהנא, ולא זכה לשמוע את דבריו הצלולים, דור שלם של צעירים כמוני, שנולדו אחרי הרצח הנורא, שנולדו לדור ללא מנהיג. אמנם, שמענו סיפורים, פגשנו מאות ואלפי אנשים שבעיניים בורקות סיפרו לנו שהיה היה איש שהיה אכפת לו מעם ישראל. אבל לנו, לבני הדור שאחרי הרב כהנא, קשה לפעמים ללמוד מדרכיו, אנחנו אפילו לא יודעים לשאול מה הוא היה אומר, ואיך הוא היה נוהג.

אנחנו לא נולדנו לכהנא, אנחנו נולדנו לערפאת, נולדנו לדור של אוטובוסים מתפוצצים או של סכינים ננעצים. לדור של עקירת יישובים ושופלים שועטים. כשאנחנו נולדנו ערפאת היה כבר כאן, ואיתו הפיגועים, הנסיגות והחרפה, אנחנו התרגלנו לחילול ה', ולאוזלת היד.

כאילו, אפשר לחשוב לפעמים, שנולדנו לדור ללא תקווה. הרבה פעמים אנשים מצפים שיבוא 'עוד הרב כהנא', מנהיג שיסחוף את ההמונים, שיעורר את הלב של כולם. יכול להיות שזה יקרה יום אחד, כל יהודי מאמין בביאת המשיח, שיבוא מנהיג שיושיע את ישראל, אבל הרב כהנא לימד אותנו שאסור לסמוך על הנס. האחריות היא עלינו לעשות ככל יכולתנו במצב הנתון, ולא לחכות שיבוא מישהו אחר ויציל את המצב.

כדי לענות על השאלה, איך ממשיכים את הדרך של הרב כהנא, צריך לשאול איך הרב כהנא צדק. כיצד זה שהוא ידע את העתיד נכון יותר מכל מומחי הביטחון. לאחרונה, התפרסם סרט בכלי תקשורת שבו מתראיינים כל ראשי השב"כ בעבר, ומספרים כיצד פרצה האינתיפאדה הראשונה בהפתעה גמורה מבחינתם. איך זה שהרב כהנא, ללא מידע מודיעיני, ידע לחזות את העתיד טוב יותר מאשר ראשי הצבא וגופי הביטחון שהיה להם ניסיון ועבר בטחוני עשיר?

אפשר לחשוב שהרב כהנא היה נביא, שקיבל רוח הקודש, או גילוי אלוקי. אבל כנראה שזה לא היה העניין, הסוד של הרב כהנא לא היה רוח הקודש. הסוד שלו לעניות דעתי הייתה האמונה, הוא האמין באמת בה', והאמין בתורה ללא פקפוק. היה ברור לו שאם בתורה כתוב "לשיכים בעיניכם ולצנינים בצידכם", הרי שזה מה שיקרה, לא תחזיות וחישובים ריאליים, כמו שמוכרים בימין החילוני, הניעו את הרב כהנא, אלא אמונה פשוטה, אמונה בתורה.

לצד האמונה, הרב כהנא הדגיש את חשיבות מידת הביטחון. שוב ושוב הוא חוזר בכתביו על הנקודה הזו, שמה שנדרש מעם ישראל יותר מכל עכשיו היא מידת הביטחון, הישענות על ה', והשלכת כל החשבונות הפוליטיים או הבינלאומיים.

אפשר לטעות במידת הביטחון, שפירושה שה' יחלץ אותנו מכל צרה שלא תבוא, מסתבר שלא זהו הפירוש הנכון. הרב כהנא בעצמו נרצח, מסתבר שכך היו מחשבותיו של הקב"ה – "כי גבהו דרכי מדרככם, ומחשבותי ממחשבותיכם".

ראיה לכך נלמד מהמדרש בפרשת השבוע שעברה, כאשר ראה הרן אחיו של אברהם שאברהם הושלך לתוך כבשן האש וניצל, האמין שה' יציל גם אותו, וכאשר נמרוד הרשע שאל אותו בצד של מי הוא, ענה שהוא בצד של אברם כאשר הוא בטוח שיינצל כמו שניצל אברהם. הרן נשרף, ומכאן למדנו הלכה שמי שמוסר נפשו על מנת שה' יציל אותו לא יינצל. אם כן מהי מידת הביטחון?

התשובה היא שמידת הביטחון, היא שעל האדם להאמין בה', שמסירות נפשו וההשתדלות שהוא פועל יועילו ויישאו פרי. בכך היה שונה הרב כהנא, מכל שאר מנהיגי הימין. אלו גם אם ידעו את האמת, לא האמינו שבכוחם לשנות, לא האמינו בכך שננצח.

הרב כהנא לא היה מומחה בביטחון יותר מראשי השב"כ, הוא גם לא הבין במדיניות חוץ יותר מאשר דיפלומטים מנוסים, ובכל זאת, כולם הרי יודעים שכהנא צדק. כהנא צדק, כי הוא האמין בתורה, והיה בטוח שהתורה תנצח בסוף.

למה זה חשוב לנו לדעת? כי זה המפתח להמשיך את הדרך של הרב כהנא. לא צריך לצפות למנהיג בסדר גודל דומה שיקום. יותר מזה אסור לנו לחכות. הזרעים שהרב כהנא זרע, ממשיכים לפעול ולהפיץ, בגלל שהוא האמין וחי בביטחון שהוא אכן ינצח. הוא אמנם אולי יפגע במערכה, אבל התורה שאותה הוא הנחיל – תורה של אמונה וביטחון – בטוח תנצח לבסוף.

אדם כזה הוא חי באמת, הוא אדם שתורתו לא מפסיקה גם שנים רבות אחרי שהוא לא איתנו כאן, כי התורה שעליה הוא נאבק גם תשאר כאן לנצח. הרבה פעמים, גם במאבקים של היום, מכרסם הייאוש. לפעמים הוא נעשה הסטוריון ויודע להזכיר לפרטי פרטים כמה פעמים כבר ניסו באותה הדרך, וכמה פעמים נכשלו.

סרטון לזכרו של הרב כהנא:

מהרב כהנא אפשר ללמוד, איך הוא היה מתחיל בכל פעם מחדש, פשוט כי הוא היה בטוח שהוא ינצח, כמו אברהם אבינו שידע שאולי הוא יישרף שם באור כשדים, אבל היה ברור לו במאת האחוזים שגם אם הוא יישרף, מפעל חייו לא ילך לטמיון, שהאש תמשיך לבעור.

ואם נזכור כולנו את שני הכללים האלו: הראשון להאמין בתורה, בפתרונות שהתורה מציעה, להאמין שהדרך שהתורה מתווה היא הטובה ביותר לעם ישראל. והשני לבטוח בה', שבסופו של דבר האור יתגבר, שיהיה סוף לרדיפות והם רק יעצימו אותנו ושאנחנו ננצח. אז במקום כהנא אחד שהם רצחו, הם יקבלו עשרות ומאות כהנא. וכולנו נראה איך שכהנא צדק בזה שהוא היה בטוח כל כך שהוא ינצח.