הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה

לפני שנה קיבלתי מייל מנציג של אחד מעלוני השבת ובו בקשה: אולי תכתוב מאמר על העסק בתורה? לא, לא על עסקים בתורה. על העסק בתורה עצמה. כמו בנוסח הברכה [לפי חלק מהנוסחים]: "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לעסוק בדברי תורה".

האמת, הופתעתי. לא התבלבלתם? אני עוסק בעסקים, אולי תחפשו מישהו שבאמת עוסק בתורה? בכל זאת, ניסיתי לכתוב משהו בנאלי על העסק בתורה. אחרי הכל גם אני יהודי, והתורה של כולנו.  אבל הוא חזר אלי והתעקש. לא, הוא אמר. אנחנו מחפשים דווקא אנשים שהמילה "עסק" אומרת להם משהו. מה קושר את העסק לתורה אצלך, דווקא מהזווית שלך כאיש עסקים?

באמת, שאלה טובה. מה הקשר בעצם בין תורה לעסק? למה לא פשוט אומרים "וציוונו ללמוד תורה"? למה לעסוק?

השאלה הזו רק מתעצמת, כשמגיעים לפרקי אבות [ד,י] ומגלים את המשנה שאותה ציטטנו בכותרת המאמר: "הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה". יש סתם עסק, שהוא לא תורני, ובו צריך למעט, ויש עסק בתורה שבו צריך להרבות. זה ממש כמו בשפה שלנו: מה זה איש עסקים? מי שעוסק ב"עסק", לא בתורה. את מי שעוסק בתורה מגדירים דווקא בתור לומד – "תלמיד חכם".

אז מה באמת המקום של העסק – בתורה?

תהיתי בעניין הזה כמה זמן, ואז הלכתי לשאול את הרב שלי, הרב איציק שפירא, מה הוא אומר. תראה, הוא אמר לי: כשאנחנו אומרים שמישהו עסוק במשהו, מה הכוונה? הכוונה היא בדרך כלל שהוא טרוד בו. "אני לא יכול עכשיו, אני עסוק". אז השאלה היא בעצם, במה אתה טרוד? מה מעסיק אותך? הפועל "ללמוד" לא משקף את הטרדה של מי שלומד. אני יכול ללמוד משהו, אבל לא להיות עסוק בו. וכאן אנחנו רוצים שתהיה טרוד בדווקא.

ועדיין, הקשיתי לו, זה לא פותר לי את הבעיה. כי אני, מה לעשות, טרוד בדרך כלל דווקא בעסק – ולא בתורה? וכמוני רוב האנשים, שעוסקים לפרנסתם במגוון תחומי החיים. אז איך אני יכול לקיים את המשנה הזו, למעט בעסק ולעסוק בתורה?

יותר מזה: אני הרי יועץ עסקי. מילא אם תגיד למישהו אחר שהוא צריך לחשוב כמה שפחות על העסק שלו, ולהיות עסוק בתורה. אבל אצלי, כל העבודה זה לעזור לאנשים לחשוב על העסק שלהם? אז יוצא לפי זה שאני ח"ו גם חוטא, וגם מחטיא... אז ממני מבקשים לכתוב על זה?

אתה מפספס את הנקודה, הוא השיב. כשאתה יועץ לעסק, או לבעל עסק, מה אתה מייעץ לו? אתה מייעץ לו איך להצליח לקדם את העסק כמה שיותר – בכמה שפחות מאמץ, נכון? אז בעצם מה שאתה מציע לו זה בדיוק למעט בעסק. ולעומת זאת, מה לגבי התורה? בתורה – המשימה שלך היא דווקא כן למצוא דרכים להיות עסוק בה. לקחת סוגיה ולברר אותה, להתחייב לתת שיעור – או למשל, להסכים לכתוב מאמר על העיסוק בתורה... אז אתה בעצם מחייב את עצמך לעסוק בתורה יותר ממה שהיית עסוק בה קודם. תראה מה קרה לך, קיבלת טלפון – ובמקום להגיד שאתה עסוק בעסק שלך אמרת כן, וכבר יומיים אתה עסוק בשאלה תורנית...

יוצא, שגם מי שעסוק רוב היום בעסק שלו או בעבודה שלו, יכול לקיים את דברי המשנה, למעט בעסק ולעסוק בתורה. איך? על ידי שכאשר הוא עוסק בעסק יחשוב איך להגיע לתוצאות הכי טובות – בפחות מאמץ, ואילו בנוגע לתורה – יחשוב כל הזמן איך לגרום לעצמו להיות עסוק בה יותר. וכמובן, "כל חד לפום שיעורא דיליה, לפום מה דמשער בליביה" [פירוש הזוהר לפסוק "נודע בשערים בעלה"].

שנזכה לקבל את התורה בשמחה ובפנימיות, ולהרבות בעסק בה כל השנה!