הרב משה, הרב משה, אתה עולה להר הבית?

טבלת במקווה?

אפשר להצטרף אליך?

אני לא מכיר את הרב משה הזה. אבל ראיתי אותו על השביל העולה להר הבית. בגלל הכמות הגדולה של האנשים שהיו שם באותו הרגע, היה קשה להבחין בו. אבל בכל זאת, מראהו היה קצת חריג. לראשו כיפה שחורה, על פניו זקן מטופח, ועל חליפתו תגית בה כתוב באנגלית Rabbi Moshe.

אולי גם היה כתוב את שם המשפחה שלו, אבל אני לא זוכר מה הוא היה. הפנייה שלי אליו, היתה מאוד מביכה מבחינתו.

היה זה בשנת תש"ס. יהודים שעלו להר הבית, בדרך כלל לא הורשו להיכנס יותר מאשר בזוגות. ופתאום אני רואה את הקבוצה הגדולה הזו – ואת היהודי הזה באמצעה. אין לי מושג אם הוא היה אורתודוקסי או רפורמי. אבל הוא ממש לא רצה קשר איתנו, הקיצוניים של הר הבית.

הוא היה כנראה היהודי היחיד בקבוצה שלו. אבל הקבוצה שלו היתה קבוצה גדולה, והיתה לה מטרה שונה מאוד מאשר המטרה שלנו בעלייתנו. ולא לחינם אפשרו לקבוצה כזו גדולה להיכנס – אפילו שהיה בה יהודי חובש כיפה. זו היתה קבוצה שהגיעה במטרה מוצהרת, להביע תמיכה בעם "הפלסטיני", ובשלטונו בהר הבית.

האמת צריכה להיאמר, שגם אם יהודי זה לא נהג כהלכה בכניסתו ובניסיונו לחזק את שלטון האויב בהר הבית – הרי שקדמו לו רבנים נודעים, שעשו דברים דומים.

במהלך מלחמת ששת הימים, עם פרסום דבר כיבוש הר הבית בידי חיילי צה"ל, הביע רב נודע את זעזועו מכך, שיהודים עלולים להיכנס אל מקום המקדש ולהיכשל באיסורי כרת, והוא שלח מברק אל שר הביטחון, ודרש ממנו להעביר את השלטון במקום לידי הוואקף הירדני. תלמידיו מתגאים בזה, בספר שהם הוציאו לזכרו. לדעתם, הוא השכיל להבין את הסכנה הצפויה, וכך הוא הקדים להשפיע על המציאות לפני שמישהו אחר יעשה זאת.

למרבה הצער, עולם התורה באותו הזמן לא היה כל כך מוכן למציאות של "הר הבית בידינו". ההתנגדות הרבנית לפעולה זו, היתה מינורית ביותר. במקום לשמוח ממציאות של התקדמות להר ולבית, פורסם כרוז החתום על ידי רבנים נודעים, האוסר על כניסת יהודים להר הבית.

נכון הוא, שיש מהחתומים על הכרוז מי שהבהיר, שהם לא באמת התכוונו לאסור, ושאין סמכות לגזור גזרות חדשות, ושמי שרוצה לסמוך על רבותיו יכול לעלות. אבל הרוב הגדול לא פרסם הבהרות בנוגע לחתימותיהם ולכוונותיהם. ובין כך ובין כך, המשמעות הפוליטית היתה מאוד ברורה. היתה כאן הבעת תמיכה, במסירת המקום הקדוש בעולם, לשלטון זר.

מן הסתם רוב הרבנים לא התכוונו לכך. אולי הם אפילו לא העלו על דעתם איזה השלכות יכולות להיות מכך. אולם לא ברור עד כמה הם היו מעורים במציאות בהר הבית – ועד כמה היה חשוב להם להיות מעורים במציאות זו, בשביל להבין מה באמת קורה בשטח.

לא מעט שנים עברו מאז. נראה, כי הרבה דברים התבהרו במהלך השנים.

הן מבחינה הלכתית, והן מבחינה פוליטית.

העלייה להר הבית של אלפי עולים ובהם מאות תלמידי חכמים, בהחלט הוכיחה, שניתן להיכנס ולעלות על פי ההלכה, ולחזק את שלטוננו במקום. ההימנעות מעלייה הוכיחה את עצמה כמסייעת לאויב באופן חד משמעי, כאשר המאבק המרכזי של אויבינו מתמקד בנושא זה – למנוע מיהודים את הכניסה.

למרבה הצער, ישנם אשר אינם מבינים את גודל השעה, ומשום מה הם בוחרים – כנראה מתוך חוסר הבנה של המציאות – להיות בצד של האויב בנושא זה. לא זו בלבד, אלא שבניגוד לרבנים שהתנגדו בתחילה לעלייה להר הבית, שחששו מעלייה שלא כהלכה, ישנם המתמקדים במאבק דווקא בעולים להר הבית על פי ההלכה.

כמובן, שיש הרבה לדון אותם לכף זכות על טעות זו, שאינה נעשית במזיד. אפשר גם לדון לכף זכות את הרב משה שהזכרנו בתחילת דברינו, ואת הרב שפנה לשר הביטחון עם כיבוש הר הבית. מבחינתם הם רצו לעשות את מה שהם חושבים שהוא טוב. אבל אי אפשר להסתיר את האמת. ואנחנו יכולים להגיד היום באופן ברור, שמה שהם עשו היה רע. ומי שממשיך את הדרך הזו, ומנסה להילחם בעולים על פי ההלכה, אינו עושה טוב. הוא עושה רע. וחשוב שנדגיש את זה, כי לפעמים המציאות אינה מספיק ברורה, ולא הכל מבדילים בין הטוב לבין הרע. וכאוהבי ה' עלינו לדעת לשנוא את הרע.

כמובן, שמתוך הרע, יכול גם לצמוח הרבה טוב. והרבה פעמים הבאים לקלל - נמצאים מברכים.

ובאמת, העלאת הנושא לסדר היום, מסייעת לרבים להכיר את הנושא, ולהצטרף לזרם העולים ההולך ומתגבר. וכל אחד מאיתנו יכול לבחור אם הוא מסייע לקידום הגאולה – או לא. נקווה להתגברות הפעילויות החשובות לחיזוק של כולנו, וליציאה מתשעה באב זה, למציאות הולכת ומתקדמת לקראת הבניין בקרוב!