יש למה לצאת מהבית

עוד פיגוע. עוד יהודי נרצח.

שמענו על הפיגוע, מיהרנו להתעדכן באתרי החדשות, לאט לאט התבהרה התמונה, קראנו פרק תהלים, ניצחו אראלים את המצוקים, השם יקום דמו. עכשיו מה עושים?

מצד אחד הלב רותח, ברור שאי אפשר להמשיך לסדר היום, לחזור לשגרה וכל כך מהר לשכוח. ומצד שני, מה אפשר לעשות??? מסתובבים מתוסכלים מקיר לקיר בבית, ושוב מחפשים להתעדכן בחדשות, כאילו שמשהו יכול לקרות. הלב מתפוצץ.

כשקורה פיגוע זה תמיד מאוחר מדי, את העבודה היינו צריכים לעשות בימי השגרה, שהרי עם המדיניות הרופסת של צה"ל וכוחות הביטחון, אירועים כאלו לדאבוננו הם רק עניין של זמן. אבל אנחנו בני אדם, ותמיד מתעוררים מאוחר מדי, כשהלב שותת ודורש נקמה, וסביר להניח שאם לא ננצל את ההתעוררות, מהר מאד נשקע שוב בשגרה, ונשכח, עד הפיגוע הבא.

מאז הפיגוע הנורא – צה"ל חסר הכיוון איבד עוד ועוד את הבלמים, בניסיון להשתיק את המחאה, ולהחזיר את השגרה. צה"ל שמבין שאין בידיו כלים למנוע פיגועים כאלו, הפך את התושבים היהודיים למחבלים, ומשתמש בנשקו שלא ידע לעצור את המחבל הנתעב, כנגד היהודים.

אי אפשר לסמוך על צה"ל שילחם בטרור, אי אפשר לסמוך על הממשלה שעסוקה בהישרדות שתנצח את האויב.

לא יעזרו לנו עוד מאות יחידות דיור, או רכיבי ביטחון. אם רוצים שינוי במצב הביטחוני, אם רוצים פתרון יסודי – זה יקרה רק עם דרישה מהעם, עם תסיסה בעם.

מוכרחים לצאת מהבית. אם אנחנו רוצים שינוי מוכרחים לצאת מהבית. השנים האחרונות מתאפיינים במהלכים פוליטיים מבריקים, במסעות פרסום לא שגרתיים שהעלו מפלגות והורידו מפלגות, אבל המדיניות תמיד נשארה אותה המדיניות. עד כמה שזה נשמע ארכאי ומיושן, רק על מה שיוצאים מהבית מתחולל שינוי.

שיהיה ברור, מהממשלה לא תבוא ישועה – מאף ממשלה. כשהיה כאן את ברק אמרו שכשבוגי יגיע אז הוא ינצח את הטרור, ואז בוגי הגיע והכיל את הטרור (בעצם לא, הכיל את הטרור הערבי ונכנס בכל הכוח ביהודים). ואז אמרו שליברמן יטפל בהם, וליברמן הגיע והמשיך לדבר, אפשר להמשיך לחשוב שכשבנט יגיע אז הכל יסתדר, אבל אנחנו יודעים שכלום לא יקרה, כי מערכת שלא פועלת על פי התורה לא מסוגלת ולא רוצה לנצח את הטרור.

אם רוצים שינוי צריך לצאת מהבית. נכון, כדי לשנות באמת צריך לשנות את ההנהגה, להציע פתרון אמתי, ולקחת אחריות. אך לקיחת האחריות מתחילה מלצאת אל הרחוב.

רק אם נצליח לעורר את הרצון לשינוי, רק אם נצליח לעורר את העם, שמוכרחים לשנות, ולהזכיר שהממשלה הנוכחית, וזו הקודמת וזו שתבוא הם שאחראיות לפיגוע.

יוצאים לרחוב כדי להשמיע דרישה – דרישה לנצח את הטרור, ואנחנו יודעים שאפשר ויודעים שמוכרחים, ורק צריך לרצות. וההנהגה תרצה רק אם העם ירצה, וההנהגה תשתנה רק אם העם ידרוש. אז לא צריך להתבייש להפגין ולצאת לרחוב – עם מסרים ברורים, ודרישה ברורה – לנצח את הטרור ולגרש את האויב.