להגיע לירח

בס"ד ערב שבת הגדול תשע"ט

הנסיון להגיע לירח מזכיר לי משהו קצת שונה.

במסורת ישראל, הירח הוא סמל למלכות ישראל – "ישראל נמשלו ללבנה".

"ישראל מונים ללבנה" – כלומר, הלוח העברי נקבע לפי הירח, עם התאמה ללוח השמשי (בעבור השנה) – לעומת הלוח הלועזי שהוא לוח שמשי בלבד.

למה אנחנו אוהבים את הירח? למה נמשלנו לירח ולא לשמש המאירה ומחממת?

מחזור הלבנה

חז"ל במדרש עורכים השוואה מאלפת בין הירח למלכות ישראל: הירח מתחיל להאיר בתחילת החודש ומגיע לשיאו בי"ד-ט"ו בחודש, מאז הוא חסר והולך עד שנעלם בסוף החודש, וחוזר חלילה.

כך היא מלכות ישראל: אברהם אבינו התחיל להאיר, האור הלך וגבר עד הדור הארבעה-עשר לאברהם, הוא דוד המלך (דוד בגימטריא 14), והדור ה-15 הוא שלמה המלך שבנה את המקדש, ואז הגיעה הלבנה לשלימותה ("סיהרא באשלמותא").

מאז, הלכה המלכות וחסרה עד הדור השלושים, כאשר נחרב המקדש ופסקה מלכות בית דוד.

ומאז ואילך, אנו מצפים ומתפללים לחידוש המלכות, התחדשות הלבנה.

סימנים בדרך

לכן בברכת הלבנה, מדי חודש בחודשו, אנו אומרים "וְלַלְּבָנָה אָמַר שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ. עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת לַעֲמוּסֵי בָטֶן שֶׁהֵם עֲתִידִים לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ" – התחדשות הלבנה היא סמל להתחדשות ישראל.

וממשיכים בברכת הלבנה להכריז "דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם"!

ועוד אומרים "וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ... לְמַלֹּאת פְּגִימַת הַלְּבָנָה וְלֹא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם מִעוּט... וְיִתְקַיֶם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב וּבִקְשׁוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִיד מַלְכָּם אָמֵן".

הגמרא (ר"ה כה, א) מספרת שרבי יהודה הנשיא שלח את רבי חייא לקדש את החודש, וקבע אתו שישלח לו סימן – מעין קוד סודי או סיסמא – להודיע על קידוש החודש, ומהו הסימן? "דוד מלך ישראל חי וקים".

למה זהו הסימן? כי מלכות בית דוד נמשלה לירח, ההולך ומתמלא, וחסר, ושוב מתמלא – בלי יאוש כלל! ממילא, כמו שהירח הוא סימן למלכות בית דוד, כך דוד המלך מתאים להיות סימן לחידוש הירח. ועוד אמרו בעלי הרמז: ראש חודש בגימטריא דוד מלך ישראל חי וקים.

מקור האור

יותר עמוק: למה דוקא הלבנה היא הסימן שלנו?

לא רק מפני שהלבנה נחסרת ושוב מתמלאת, אלא דווקא מכיון שאין ללבנה אור עצמי משלה. היא תלויה כולה באור השמש, ואותו היא משקפת לנו. "לית לה מגרמה כלום".

"שמש ומגן ה' אלקים" – אור השמש נמשל לאור ה', ואנחנו הלבנה. זו התודעה המתוקנת של מלכות ישראל ומלך ישראל: להיות ככלי המקבל את אור ה'.

הישגים טכנולוגיים בהחלט מרשימים (ובוודאי מעידים על "הראש היהודי"), אבל אסור לראות בהם חזות הכל. העיקר הוא שמלכות ישראל צריכה בעצמה להיות כמו הירח, ובראשה צריכים לעמוד אנשים שהם, בראש ובראשונה, יראי שמים והולכים בדרך ה', מלך עניו היודע שאין לו מעצמו טיפת אור.

אנו מצפים ל'איש ירח', נצר למלכות בית דוד שימלוך עלינו.

בפעם הקודמת הבאנו את דברי חז"ל על הפסוק "ובקשו את ה' אלהיהם ואת דויד מלכם" – "אין מראים סימן טוב לישראל" עד שיבקשו את מלכות שמים, מלכות בית דוד ובניין המקדש.

שימו לב למושג החוזר "סימן טוב": בקשת המלכות היא סימן טוב לישראל. ההכרזה "דוד מלך ישראל חי וקים" היא סימן טוב על קידוש החודש. והנה גם בברכת הלבנה, לאחר "דוד מלך ישראל חי וקים", אנו אומרים – "סימן טוב ומזל טוב יהא לנו ולכל ישראל, אמן".