עבודת המידות נדירה

אנחנו נמצאים עכשיו בתקופה מיוחדת ביותר, לא פשוטה, שמורכבת מצירוף של כמה מרכיבים:

א. בכל העולם יש מגיפה, דווקא הקידמה שמאפשרת טיסות ישירות ומהירות, איפשרה הדבקה מסין לכל העולם בתקופה קצרצרה. מן הסתם מעולם עוד לא היתה מגיפה בכזה סדר גודל, מבחינת היקף המדינות. ולצערנו בכל עולם נפטרים גם יהודים, הרבה מהם יראי שמים, יש רבנים גדולים שנפטרו. כידוע מציאות כזו אמורה לעורר אותנו, לעשות חשבון נפש, להתעורר בתשובה.

ב. אנחנו נמצאים בתקופה של ספירת העומר. ימים קדושים, הרמב"ן ורבנו בחיי כותבים שהימים האלו הם כמו חול המועד שבין פסח לשבועות. וזה זמן שמיועד לתיקון המידות כהכנה לקבלת התורה, ויש גם סייעתא דשמיא מיוחדת לתיקון המידות.

ג. ברמה האישית, אנחנו כמעט כולנו בהסגר, יחד עם כל המשפחה. הרבה התמודדויות בכלל לא שגרתיות מתעוררות במציאות הזו. בהרבה בתים הילדים מטפסים על הקירות, וזה גורם גם להורים לטפס על הקירות יחד איתם (בהנחה שאין להם קושי משמעותי מצד עצמם). אצל הרבה קושי מצד הפרנסה, ויתור על תפילה בציבור ועוד מצות. אצל הרבה ההכנות לפסח היו שונות מבכל שנה אחרת.

בדרך כלל אנחנו מכירים טוב את התחומים שבהם אנחנו מנסים להשתפר, ואת המידות שאיתן אנחנו מתמודדים. אבל כעת ההתמודדויות שונות ומאתגרות מאוד, איך ניגשים לכל זה?

נתחיל בסיפור מופלא. כשר' אלימלך ור' זושא בצעירותם עשו גלות, הם נתפסו פעם ע"י גוים שכלאו אותם. ולא רק שכלאו אותם, אלא בחדר שבו הם היו, היה עביט של מי רגלים, כלי בשביל הצרכים שלהם, ואי אפשר היה ללמוד ולהתפלל. ר' אלימלך התחיל להצטער, ור' זושא שאל אותו למה הוא מצטער, ואמר לו שאם הקב"ה הכניס אותם למצב הזה, אז הוא רוצה שהם לא ילמדו ולא יתפללו, והם זוכים במצווה נדירה. ושניהם רקדו מסביב לעביט. הסוף של הסיפור היה שהשומר ראה שהם שמחים מהענין אז כדי לצער אותם הוא הוציא את העביט...

בספירת העומר כל שבוע הוא כנגד ספירה מסוימת – שבוע ראשון כנגד חסד, שני כנגד גבורה וכן הלאה. וכל יום הוא כנגד ספירה שבתוך הספירה – יום ראשון חסד שבחסד, שני גבורה שבחסד וכן הלאה. החוזה מלובלין (זכרון זאת, בהר) מבאר שאנחנו צריכים להשתדל לתקן את כל המידות בצורה הכי שלימה שאפשר.

בדרך כלל אנחנו ניגשים לעבודת המידות מהמקום שאנחנו מכירים, ובגישה שאנחנו מעדיפים ובוחרים, וזה מצוין. אבל השנה, הקב"ה מראה לנו בצורה בולטת שבאופן אוניברסלי הוא מעוניין במשהו אחר. בשונה מתמיד הקב"ה נתן לנו מציאות לא שגרתית והתמודדויות שאנחנו לא רגילים אליהן. ובעצם אם ר' זושא דיבר על מצוה נדירה, אנחנו יכולים לומר שיש לנו עבודת המידות נדירה!

לדוגמה, אברך אמור לעבוד על ההתמדה שלו. ונניח שבתקופה הזו הוא הרבה משעות היום שומר על הילדים ולא מסוגל ללמוד, וזה באמת קשה לו והוא לא כל כך בנוי לזה. בימים רגילים יכול להיות שזה באמת לא התפקיד שלו, אבל בתקופה שלנו – עכשיו זה כן התפקיד שלו, לתקופה הקרובה. ועכשיו יש לו עבודת מידות לא שגרתית. עבודת מידות נדירה! באופן הזה אנחנו יכולים לזכות לתקן את המידות באופן כולל ושלם יותר ולהגיע לנקודות שבדרך כלל אנחנו לא מתקנים אותן.

נעבור לפסים מעשיים ונראה איך מתרגמים את הדברים בפועל:

אם ניקח את הדוגמה של האברך שצריך לשמור על הילדים שעות רבות, יש כאלה שיכולים די בקלות לעשות 'סוויצ' בראש' ולהבין שעכשיו התפקיד שלהם זה לא ללמוד אלא להיות עם הילדים. אבל יש כאלה שלא בנויים לזה. הם יכולים לומר לעצמם: "הקב"ה רוצה ממני עכשיו עבודת המידות נדירה. הוא רוצה שבשונה מכרגיל אני אעבוד על היכולת שלי להיות עם הילדים הרבה זמן, להפעיל אותם ולהנות איתם". וזו הזדמנות לשפר את עצמם באופן שונה מהרגיל.

אם יש לנו התמודדות כלכלית ואף פעם לא היינו במצב הזה קודם לכן (וזו אכן התמודדות מאוד לא פשוטה), מעבר להשתדלות המעשית שאולי צריך לעשות, יש כאן בעצם התמודדות באמונה שלא הכרנו. ברור שחיזוק אמונה היא אחד הדברים החשובים ביותר שיש לנו לעשות כאן בעולם, אז בעצם הקב"ה זימן לנו התמודדות נדירה.

ובאמת, כשבאה מצוה נדירה זה שונה ממצוה רגילה. זה סיבה לרקוד! כי יש לנו הזדמנות מיוחדת לרכוש קניינים חדשים ומיוחדים הן מבחינה נפשית והן מבחינה רוחנית. גם מבחינת השכר הרוחני וגם מבחינת השמחה המיוחדת שאנחנו גורמים לקב"ה.
עם המשקפים האלה אפשר להתייחס לכל התקופה הזו באופן שונה. הקב"ה מעורר אותנו מצד אחד, ונותן לנו עבודה מיוחדת, לתקופת זמן מיוחדת. אנחנו יכולים לתפוס עכשיו את ההזדמנות הזו ולהגיע בסוף התקופה של ספירת העומר מוכנים אחרת לגמרי לקבל את התורה בחג שבועות.

*********

שימו לב: תחת תמונתו של כותב הבלוג, ניתן להירשם לקבלת עדכון לדוא"ל האישי על פרסום רשומות חדשות של כותב זה.