קטנתי מלהעריך את דמותו של רבי אברהם דוב אויערבך זכר צדיק לברכה, שהסתלק השבוע ב-א' אלול ונטמן בעיר הקדש טבריה בה שימש ברבנות יותר מששים שנה.
גדלות אמתית בתורה, בור סוד ומעין המתגבר, עמוד ההוראה בפסיקת הלכה למעשה, הנהגת הציבור בתוקף ובנעימות, עבודת ה' פנימית מקרב איש ולב עמוק, גמילות חסד ואהבת הבריות, חכמה ופקחות במילי דשמיא ובמילי דעלמא – על כל אלה ועוד יבואו ויעידו מי שזכו להיות קרובים אליו בחיים חיותו... אך כדי שלא נחטא בחכם שמת ולא נספד כהלכה, נספר כאן שלשה מעשים נאים.
נקדים ונאמר כי שאלות רבות בהלכות צבא ומלחמה הובאו בפני הרא"ד זצ"ל, על ידי רבנים מהשטח או סתם אנשים שפנו אליו. כמו אביו הגדול, רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, גם הוא ידע להבין היטב את הצדדים המעשיים של השאלה, איך המערכת עובדת, מהם השיקולים המבצעיים, ועוד.
במבצע הצבאי של 'מלחמת לבנון השניה' (תמוז תשס"ו) פנה מישהו אל הרא"ד ושאל אותו: מגייסים אנשים למבצע גם במהלך השבת, אך האם מותר לי לחלל שבת ולהתגייס או שעלי להמתין עד לאחר השבת? הרא"ד השיב: תלוי היכן אתה משרת. אם זה בחיל האויר או חיל תותחנים, תתגייס גם בשבת. אם זה בחיל הרגלים, אל תתגייס גם ביום חול! עד כאן דבריו.
ההסבר הוא כמובן שכניסה קרקעית לשטח כרוכה בסיכון חיי חיילינו, לעומת הפצצות מן האוויר. במצב העניינים אז, ההערכה היא שהכניסה הקרקעית, כפי שנעשתה בפועל, היתה בעיקר מטעמים פוליטיים.
אפשר לפתח דיון רחב בנושא, ואין כאן מקומו. נסתפק כאן בהתפעלות משיקול הדעת הרחב של הרא"ד.
פעם היה הרא"ד במקום אחר ולאחר התפילה ניגש אליו מאן-דהו וטען כלפיו: אתה לא מתפלל כמו אבא שלך! מה פתאום אתה מוחא-כפיים בתפילה? הרא"ד השיב שהוא כלל לא שם לב שמחא כפיים בתפילתו... אך כאשר חזר הרא"ד לטבריה, פנה אל אחד התלמידים ובקש ממנו: בבקשה תתפלל היום מוקדם יותר, וכאשר אני אתפלל תשב לידי ותבדוק האם אני מוחא כפיים בתפילה והיכן אני עושה זאת.
התלמיד עשה כדבריו, ולאחר התפילה פנה אליו הרא"ד ושאל: נו... אמר לו התלמיד, אכן מחאת כפיים בברכה פלונית ובעוד ברכה פלונית במהלך התפילה (ידוע שגם בתפלת שמונה עשרה בלחש היה ניתן לפעמים לשמוע את תפלת הרא"ד). כעבור זמן, הרא"ד עצמו סיפר את כל זה לרב שי דאום שליט"א שהיה אצלו. והוסיף הרא"ד להסביר מה הקשר בין שתי הברכות בהן הוא מחא כפיים.
ומכאן פרשנות: יהודי לא שם לב שהוא מוחא כפיים בתפילה, זה עוד נשמע אפשרי. אבל גם בפעם השניה, כשהוא יודע שעומדים ובוחנים את תפילתו (לפי בקשתו), הוא מתפלל בטבעיות בלי לדעת אם הוא מוחא כפיים! ואחרי כל זה, הוא מספר את הכל בפשטות למי שמגיע אליו, בלי לראות בכך דבר מוזר... זו דוגמה נפלאה לעבודת ה' (עבודה שבלב זו תפילה) מתוך "מודעות טבעית" לגמרי.
לפני עשרים שנה ומעלה, בתקופה שזכינו ללמוד בישיבת עוד יוסף חי בעיה"ק שכם ת"ו בציון יוסף הצדיק, שירת במשמר-הגבול באזור יהודי יקר תושב טבריה, נקרא לו חיים (השם האמתי שמור למכירים). חיים הוא יהודי פשוט, עם אמונה תמימה ויראת שמים עמוקה, ולפרנסתו היה איש קבע ותיק. בכל הזדמנות, היינו רואים אותו עם ספר תהלים וכדו', מנצל כל הזדמנות להיות בקבר יוסף, להתפלל וללמוד.
לאחר הפקרת קבר יוסף בתחילת שנת תשס"א, המשיך חיים לשרת במג"ב באזור. והנה, בשנת תשס"ג, היה פינוי אלים של מתיישבים יהודים בחוות גלעד. המפקד הורה לחיים להשתתף בפינוי, אבל חיים אמר בצורה פשוטה וברורה שהוא מסרב להשתתף במעשה כזה!
כתוצאה מכך, חיים פוטר ממשמר-הגבול, הוא הפסיד את מקום עבודתו הקבוע, וגם את כל הפנסיה וההטבות שהיה זכאי להן אילו המשיך לשרת עוד שנה אחת בלבד! חיים לא התחרט לרגע על מעשהו ולא התלונן כלל. "הכל מהקדוש ברוך הוא" – הוא אומר. הוא חזר לטבריה עירו ומצא עבודה בחברא קדישא.
רבי אברהם דוב זצ"ל אהב והעריך מאד את חיים שיבדל לחיים. פעם, כשהיו שני תלמידי חכמים אצל רבי אברהם דוב, הוא עצר לרגע מדיבורו, הצביע על חיים שנכנס לבית המדרש ואמר: אתם רואים אותו? הוא צדיק...
בראש חודש אלול, לאחר שהסתיימה ההלוויה של רבי אברהם דוב בבית העלמין בטבריה, והקהל הרב הלך והתפזר, התקרבתי למקום הקבורה, הנחתי אבן על קברו (כנהוג), ופניתי לצאת לדרכי. והנה אני רואה את חיים יושב בצד, עם חבריו מאנשי החברא-קדישא, נחים קמעא מעמלם (לאחר שעות בחום של טבריה ובדוחק הרב).
ניגשתי לחיים, ברכתי אותו לשלום ופתחתי בדברים על רבי אברהם דוב. פניו של חיים האירו לפגוש חבר מימי קבר יוסף, ובתוך הדברים הוא סיפר לי, בשיא הפשטות: אחרי שנפטר הרב אוירבך, באו אלי ואמרו לי, הרב כתב בצוואה שלו שאני אתעסק בקבורתו. לא יודע מה פתאום הוא בחר בי. הרי יש רבנים, יש צדיקים... אבל כך הוא כתב וכך עשיתי, בטהרה ובקבורה...
חיים לא יודע למה רבי אברהם דוב בחר בו. אבל אנחנו יודעים. החכם הגדול והצדיק ידע היטב להכיר במעלתו של יהודי פשוט שאינו פשוט כלל.
זכות רבי אברהם דוב זכר צדיק לברכה תעמוד לנו.
