מנהגי ל"ג בעומר כוללים את הפסקת מנהגי האבלות של ימי העומר, את הילולת רבי שמעון בר יוחאי זיע"א, ואת מנהגי ה'חלקה' לילדים שהגיעו לגיל 3 שנים. לא רבים יודעים, אך ישנן עדויות כי בעבר היה יום זה יום צום, אך כיום, נחגג יום זה בשמחה רבתי.
הסיבה לשמחה זו כפי שמובאת בשולחן-ערוך היא משום שביום זה פסקו תלמידיו של רבי עקיבא למות. לא נאריך כאן בכל התמיהות על טעם זה, אך לבד מהילולת רבי שמעון בר יוחאי החלה בל"ג בעומר, מבואר בכתבי האר"י טעם נוסף שביום זה סמך רבי עקיבא את חמשת תלמידיו, ובהם רבי מאיר ורבי שמעון בר יוחאי.
לפי טעם זה מובן מדוע היו העולים מירונה, כפי שמתאר ה'בן איש חי' בקונטרס 'הלולא רבא', עוברים דרך ציוניהם של רבי מאיר בעל הנס ורבי עקיבא בטבריה, כמו גם את הערתו של הבן איש חי שצריכים גם לעלות לקברו של רבי יהודה בר אלעאי שאף הוא מחמשת התלמידים. מנהג נוסף שהתפתח בירושלים בעת שלא היה ניתן, או שטורח היה לנסוע עד למירון, לעלות לקברו של שמעון הצדיק ולחגוג שם את ההילולה.
הפסקת מנהגי האבלות:
הפסקת מנהגי האבלות של ימי העומר הכוללים איסור על מחולות וריקודים, חתנות ותספורת, מתרחשת כבר בל"ג בעומר עצמו למנהג האשכנזים, אך ישנה מחלוקת האם מותר כבר לאשכנזים, בליל ל"ג בעומר או דווקא ביום ל"ג בעומר. כמו כן, ישנה מחלוקת על מנהגי האבלות לאחר ל"ג בעומר ועד לחג השבועות.
לעומת זאת, מנהג הספרדים הוא להפסיק את איסור המחולות והריקודים בלבד בל"ג בעומר עצמו, אך איסור התספורת והחתנות עומד במקומו עד ליום ל"ד בעומר (בבוקר), אך אם ל"ג בעומר חל בערב שבת, הקילו גם הספרדים 'לקצר' את תקופת האבלות ולהסתפר לכבוד שבת כבר ביום ל"ג בעומר עצמו.
ל"ג בעומר:
רבות בשנים נהגו להדליק במירון מדורה גדולה לכבוד ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי, וממנהג זה נתפשט מנהג הילדים לעשות מדורה בכל אתר ואתר. חסידים נהגו להדליק מדורות בל"ג בעומר גם בשאר המקומות. אך יש שנהגו להדליק נר לכבוד רבי שמעון בר יוחאי בבית הכנסת או בבית אך להדליק מדורות.
מנהג נוסף, הנתון במחלוקת עזה, הוא המנהג שנהגו להשליך לתוך מדורת ל"ג בעומר במירון בגדים יקרי ערך. שניים מגדולי האחרונים – ה'חקרי לב' ו'שואל ומשיב' – יצאו בתקיפות כנגד המנהג וטענו כי העושים כך עוברים על איסור 'בל תשחית', אך יש שאמרו כי אם משליך הבגד לכבוד התנא רבי שמעון בר יוחאי אין בזה משום איסור 'בל תשחית'.
מנהג ה'חלקה':
מנהג זה התפתח ככל הנראה בירושלים שבה נהגו לספר את הילדים עם הגעתם לגיל שלוש שנים בקבר שמואל הנביא, והיו שוקלים את השיער ותורמים כמשקלו כמובא בתשובת הרדב"ז. לאחר מכן, עם ההגבלות שנעשו על היהודים על ידי השלטונות העות'מניים הועתק המנהג להר מירון ביום הילולת רבי שמעון בר יוחאי.
כיום, המנהג הרווח הוא לספר את הילדים בגיל שלוש, ורק הילדים שנולדו בשבועות הסמוכים ליום ל"ג בעומר, יש שנהגו להמתין מלספר אותם עד ליום ל"ג עצמו, ולגזוז את מחלפות ראשם ביום ל"ג עצמו על ציונו של רבי שמעון בר יוחאי.
