שיטה חדשה שהעלה הרב אהרן בוטבול חתנו של הרב עובדיה יוסף מסעירה את הרשתות החברתיות לאחר שמכון צומת, שפיתח את מכשיר ה'חגז', פרסם גילוי דעת בו הוא אוסר את השימוש בשיטה החדשה הן מבחינה הלכתית והן מבחינה בטיחותית.
לעומת זאת הרב רצון ערוסי רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית נדרש לשאלה ולאחר פולמוס הלכתי מקיף מתיר את השיטה אך רק לאחר שיתברר כי אין בזה סכנת נפשות.
במכון צמת הזהירו כי השיטה אסורה הן מהצד ההלכתי והן מהצד הבטיחותי. "בימים האחרונים פורסם כי מותר ע"פ ההלכה לכבות את להבת הגז באמצעות חציצה בעזרת כף וכד', בין להבת הגז ובין החיישן למניעת דליפת הגז", כתבו במכתב שהוציאו במכון.
"כיבוי הלהבה ביו"ט באמצעות חציצה בין החיישן ללהבה אסור לדעתנו משתי סיבות. א. הלכתית – חציצה בין החיישן ללהבה דולקת מנתקת את המעגל החשמלי שיצר מתח, על כך המשתמע מכך.
ב. בטיחותית – שסתום הבטיחות המופעל באמצעות הצמד התרמי, לא מיועד לסגירה הרמטית של הגז. במידה ויש מעט לכלוך, קורוזיה, חומרי ניקוי וכד', הגז עלול להמשיך לדלוף והדבר עלול לסכן חיי אדם", אמרו בצומת.
צפו: שיטת הכיבוי המוצעת
אולם הרב רצון ערוסי, רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית הציג עמדה שלישית. לדבריו, אין בעיה הלכתית להשתמש בשיטה, אלא אם יוכח שהיא מהווה סכנת חיים.
"עם תחילת השימוש בכירות הגז הביתיות התחבטו הפוסקים מאוד איך ניתן לכבות את הגז ביום טוב", פתח הרב ערוסי.
"הרב עובדיה יוסף זצ"ל הציע שיטה לשים פינג'ן עם מים ולהרתיח בפנים ביצה עד שיגלשו המים ויכבו את הגז, ולאחר מכן יסגרו את הברז.
נחלקו הדעות על שיטה זו של הרב עובדיה אם מותר או אסור, כי לכאורה זה נקרא ע"פ ההלכה גרמא בכיבוי (פעולה שאינה ישירה אלא עקיפה). אבל וכיבוי ביום טוב כשהוא נעשה שלא לצורך אוכל נפש הוא דבר אסור ביום טוב. כיוון שהוא מחמם ביצה או מחמם מים הרב עובדיה יוסף התיר שיטה זו.
על מנת לפתור בעיה זו של כיבוי המציאו מהנדסים את ה"חג-גז" אשר משמש כטיימר מכני אותו מרכיבים בברז הגז ומסובבים ומגדירים כמה זמן רוצים שהלהבה תדלק, כמו שעון שבת. לאחר שהטיימר מתאפס הגז נכבה ואז גם סוגרים את ברז הגז הביתי.
תקנה חדשה של המשרדים הממשלתיים הממונים על כך אסרה להשתמש בכיריים גז רגילות בגלל בעיה בטיחותית, כי קרה, לא אחת, שהלהבה כבתה מחמת רוח או מסיבות אחרות ובעל הכיריים לא הבחין בכך ואז היתה דליפת גז והיה בכך סכנת נפשות.
בכיריים החדשות חייבו להתקין חיישן שנמצא מול הלהבה וכל עוד הלהבה דולקת ויש חום החיישן פועל ומן הרגע שהלהבה איננה דולקת וכבר אין חום, החיישן מפסיק לפעול ומכבה את זרימת הגז. באופן כזה נמנעת דליפת גז ויש בטיחות.
עכשיו עלה רעיון שבכל עת שרוצים לכבות את הגז ביום טוב יניחו סכין או כף בין החיישן ובין הלהבה ואז אחרי זמן מסויים כיוון שכבר לא מוקרן חום מן הלהבה לחיישן, החיישן ינוטרל ואיתו תפסיק זרימת הגז. והתעוררה השאלה, האם באופן הזה מותר או אסור?
"כיוון שהגרמא שעליה אנחנו מדברים ועליה נחלקו מרן ומהרי"ץ היא מסוג אחר.בשולחן ערוך בסימן תקי"ד סעיף ג', אומר מרן נר של שעוה שרוצה להדליקו ביום טוב וחס עליו שלא ישרף כולו יכול ליתן סביבו קודם שידליקנו, דבר המונע מלהישרף בעניין שיכבה כשיגיע לשם.
כלומר, במקרה ויש לנו נר דולק וחבל לי שידלק הכל כי אני צריך אותו לחצי שעה ולא יותר. אז משחילים בתוך הנר הזה לימון וכשהלהבה מגיעה אל הלימון, הלימון מכבה את הנר והרווחנו את יתרת נר השעווה.
אומר מרן שמותר לעשות כן לפני ההדלקה. אם אתה שם את הלימון לפני שתדליק את הנר. כמו שאנחנו מתכננים את הגז לפני ההדלקה. אבל יהיה אסור לעשות זאת לאחר ההדלקה.
מהרי"ץ גדול רבני תימן מיקל יותר ממרן וכותב בשו"ת פעולת צדיק שמותר לעשות זאת גם לאחר שנדלק הנר כי מאחר וזה גרם של כיבוי גם כשזה להבה, אש אמיתית, לא כמו של גז הוא מתיר.
הרב בוטבול הורה להיתר בכיריים עם חיישן בטענה שהלהבה של הגז היא לא להבה רגילה כמו של אש רגילה כי היא תלויה בהספקת הגז ולכן כל איסור כיבויה, אפילו כשעושה מעשה בידיים זה רק מדרבנן ולא איסור תורה. ולכן כיבוי עדיף באופן ששמים חוצץ לחיישן יהיה מותר.
מבחינה זו זה דבר נכון. וזה הרבה יותר מאשר היתר של גרמא. למה?
החיישן לא מזרים שמן או משהו לדלקה אלא מטרתו לכבות במקרה שאין חום וכששמים את החייץ הזה הוא מונע מהחום להגיע לחיישן, ואז החיישן מכבה לאחר מספר שניות. בזה הפעולה לא נעשית ישירות נגד הלהבה אלא מול החיישן על ידי מניעת זרימת חום. ולמעשה יש כאן גרמא הרבה יותר קלה להיתר.
החיישן שאנו דנים בו מייצר חשמל ע"י חום הגז והוא פועל ומשפיע על החיישן. כששמים את החיץ מחום הלהבה אז זה מונע את המשך ייצור החשמל. במניעת ייצור חשמל, לא נעשה שום דבר שהוא אסור..
קמו חברים ואמרו, זה מסוכן, וידוע הכלל חמירא סכנתא מאיסורא (חמורה סכנה מאיסור).
טענו שאם ישימו את החיץ הזה וינטרלו את החיישן, יעקפו למעשה את אמצעי הבטיחות שמשרד המסחר והתעשייה חייב להתקין.
התייעצתי עם טכנאי מקצועי מורשה. והוא אמר זה לא נכון. כיוון שעל ידי שאנחנו שמים חיץ והחיישן מכבה, אז הוא סוגר את זרימת הגז ואין שום סכנה. לא כמו שהיה פעם שהלהבה נכבית והגז ממשיך לזרום אלא הוא סוגר את זרימת גז ואז אין סכנה".
"לסיכום", אומר הרב ערוסי, "ברמה העקרונית שימוש בפטנט כזה ביום טוב מותר. ברמה המעשית, אם יתברר שיש סכנה אם משתמשים בדבר כזה, אז נחזור לכלל "חמירא סכנתא מאיסורא" ויהיה אסור".
