אתמול למדנו מה 'בעל נפש' עושה עם שלש הסדרות שצריך (לפי הדעה המקובלת) לצום על העוונות החמורים שעשה.
מה אותו אחד יעשה עם שאר הצומות, שלפי הדעה המחמירה היה צריך לצום (כי סוברים שצריך לצום סדרה על כל פעם שחטא)?
את זה בעל נפש פודה בצדקה, וכמו שאמרנו, בעד כל יום נותן 18 'גדולים פויליש' (בערך 30 שקל היום).
גם על העוונות הקלים שלא חייבים עליהם מיתה וממילא לא צם עליהם, הוא נותן צדקה במקום התענית.
בחשבון פשוט, יוצא שרוב ככל האנשים צריכים לתת סכומים גדולים מאוד של צדקה. וכאן באה השאלה - הרי לכאורה אסור לתת כל כך הרבה צדקה, כי כתוב שאסור לתת יותר מ'חומש' מהנכסים?
התשובה היא שבאמת, בנושא הזה זה לא נכון. כי כאן נותנים בשביל תיקון הנפש, שתהיה נקיה ומזוככת, וזה כמו להוציא הרבה כסף על רפואה גשמית, שברור שמותר למרות שזה יותר מחומש, אז גם ברפואה רוחנית שהנפש תהיה שלמה - מותר לבזבז יותר מחומש.
מהטעם הזה (שזה יוצא המון כסף), נהגו כל המהדרים להרבות המון המון בצדקה. וידועים הרבה סיפורים על צדיקים, שהיו נותנים את כל כספם לצדקה, עד שלהם עצמם לא נשאר כמעט מה לאכול.
