מה זאת אומרת להאיר פנים?
סתם ככה כשאומרים 'להאיר פנים' זה לחייך למי שמולך, לאשתך, לילדך, לחברים ולקרובים שלך. אך בִּפְנים, בתוך הארת-הפנים, מתגלים פנים הרבה יותר משמעותיות החוצה – הארת-הפנים היא לא רק החיוך החיצוני, זה ממש טוב לחייך, זה מצוין, אבל לאו דוקא שזה ירים וישמח את מי שמולך, לאו דוקא שזה מה שיעודד אותו. בסופו של דבר, חיוך זה הבעה חיצונית – אנשים יכולים לראות מישהו מחייך, זה יהיה להם נחמד, אבל הם מרגישים שהחיוך נשאר אצל מי שמחייך, רק הוא מחייך כי טוב לו בחיים – הוא לא חודר ללבם ומקשיב לצעקת נשמתם ולבעיותיהם האישיות.
יש בינינו הרבה יהודים מסכנים שהחיים לא האירו להם פנים, ואנו רוצים לשמח אותם לעזור להם. אבל נעצור רגע לחשוב – לא רק הם עצובים, כמעט לכל אדם יש הרבה בעיות שקשה לו להתמודד איתן, שהוא לא תמיד מצליח לגבור עליהם ולצלוח את הדרך קדימה. גם אם האדם שמולי לא עצוב, עוד קורטוב ברור שיעזרו, תמיד עוד חיוך ישפיע! השאלה האם זה קידם אותו ונתן לו כחות נפש להתמודד, או שזהו הרהור חולף שנתן לו זיק, אך לא חדר אל נבכי לבו.
הארת הפנים היא יותר מחיוך, היא מגלה את השמחה הפנימית שבי החוצה אל הזולת, מי שמולי, ומצד שני היא נוסכת על הזולת עידוד ותקווה שבכל מצב שהוא נמצא הוא לא לבד, וישנם אנשים החושבים עליו ורוצים בטובתו – בכך הוא יוכל להתמודד עם כל בעיה ומכשול שינסו להפילו. באמת, כזאת פניה דורשת הרבה מסירות ונתינה לזולת, והרבה תשומת לב לאנשים שסביבי.
)חשוב להדגיש, שהרבה פעמים גם מי שקרוב אליך מאוד ואתה נותן לו הרבה יחס, ואין שום הרגשה ביניכם של ניתוק ובודדות - יכול להיות שבדבר מסוים האדם שאיתך נתקל בקושי שהוא לא יודע איך לנתמודד איתו, ומכיוון שאין לו את המילים לספר ולהוציא מעצמו את הקושי בו הוא נמצא, הוא נשאר תקוע לבד מול הקושי בלי סיוע מבחוץ, כי אין לו את הכלים לשתף את הסובבים אותו בבעיה הספציפית בה הוא נמצא. ובבעיה זו הוא גם יכול להרגיש בודד, וגם לכך, כשהזולת נמצא בבעיה פנימית שלא נראית לעין, צריך לעזור ולעודד(.
אך זה אפשרי אם רק נרצה – אם נעצור שניה את שתף החיים, ונחשוב רגע:
החסידות מלמדת אותנו שבשביל להוציא לפועל דבר ממשי ויציב – שלא יחלוף ויכבה במהרה – אלא יותיר רושם וחוזק בנפש, נדרשת התבוננות. לשם כך, נחשוב רגע על אותם רבבות יהודים שמסביבנו, נחשוב על כך שאנו מאד רוצים לעזור ולעודד כל אחד מהם. אבל רגע... איך אני מצליח לעזור לכל כך הרבה יהודים, ובכלל לחשוב על כולם?! רגע... לא סיימתי להסביר: קודם כל, יכולת התמסרות האמתית מתחילה מהרצון העז לעזור לכל יהודי ויהודי בעולם, מה שנקרא בחסידות 'להגביר את מדת החסד בנפש' – להכיל בתוכי את מדת החסד ללא גבול.
כעת, כשאנחנו מלאי התמסרות ונתינה, אנו מבינים שאי אפשר (לפחות לא כעת, במצב הנוכחי) לעזור לכל היהודים כולם, אך משהו אני כן יכול לעשות, נכון? אז בא נחשוב מה אני יכול לעשות יחסית להרבה אנשים ובלא הרבה מאמץ נפשי כבד:
התשובה פשוטה – להאיר פנים! וואי, איך לא חשבתי על זה? זה דבר כל כך פשוט. כשאני הולך ברחוב אני באמת אוהב את כל היהודים, מתוך זה שהתבוננתי עד כמה אני מרחם על כל יהודי ויהודי באשר הוא ורוצה לעזור לו.
וכעת, אני הולך ברחוב ורואה יהודי – יש לי כמה אפשרויות:
ובנוסף, תמיד עוד מילת עידוד-שמֵחה בסוף שיחה נותנת ומשפיעה מאד!
נקודה למחשבה – עד כמה חשוב להאיר פנים, ובמיוחד בימים אלו, כאשר לא חסר לסובבים אותנו בעיות מבעיות שונות – מי בסתם שעמום, מי בלחץ מהמצב ומי באיבוד מקום עבודה או הפסד כספי.
אם רק נחשוב על אותם יהודים, ונהיה מוכנים לצאת מעצמנו אליהם ונאיר להם פנים – נאיר להם את החיים! נקים אותם לתחיה נפשית! נתן למציאות שלהם עוד קצת יותר משמעות! ונביא גאולה לעולם!!
