מתרבים בשמחה: ז' אדר, משה רבינו, ושמחה

סודות החודש

כמו דגים במים

בחודש אדר יש כמה דמויות מרכזיות: משה רבינו שנולד ומת בז' אדר, ומרדכי ואסתר גיבורי פורים. את משה פגשנו כבר בחודש הקודם, כשהתחיל לומר את ספר דברים בראש-חודש שבט, ועכשיו משה מסיים, עולה להר נבו ומסתלק... מסתלק אמרנו? לא בדיוק. משה חוזר בכל דור ודור, בדמות של נשמת הצדיק המנהיג את הדור, כמו מרדכי היהודי – "מרדכי בדורו כמשה בדורו".

כאשר הגורל של המן הרשע נפל על חודש אדר הוא שמח, כיון שבחודש זה מת משה. אבל הוא לא ידע שמשה גם נולד באדר. יום הולדת הוא "יום המזל" – יום שבו מזלו של אדם גובר, וכיון שמשה שקול כנגד כל ישראל זהו יום המזל וחודש המזל שלנו. אמנם חז"ל אומרים "אין מזל לישראל", אבל הכוונה שהמזל שלנו מגיע ממקום מאד גבוה, מהאַיִן הנעלם, המקום שהמן הרשע לא יכל לראות.

איך אומרים דג בארמית

הולדת משה בז' אדר מתקשרת למזל דגים של חודש אדר, שהרי דג = ז. יום ברית המילה של משה הוא י"ד אדר – פורים – והנה לנו מזל דגים, שהרי יד = פעמיים דג (משה אמנם נולד מהול, אבל גם למי שנולד כך מטיפים דם ברית).

משה באמת דומה לדג, הוא נקרא כך כיון שנמשה מהיאור, כדג היוצא ליבשה. יותר בעומק: יש שני סוגים של נשמות בחכמי התורה הגדולים: יש אנשי יבשה הנמשלים ל"שור הבר", ויש אנשי ים הנמשלים ללויתן, הדג הגדול. שור הבר עוסק בהלכות המתייחסות לעולם הזה, ואילו הדג עוסק בעיקר בעולם הנסתר, צולל בשקט למעמקים ושוחה למרחקים עצומים, וגם כשהוא נמצא אתנו הוא נראה כמישהו מעולם אחר...

דג בארמית הוא נוּן (וגם דג גדול בגימטריא נ), והנה עוד קשר למשה רבינו: הממשיך של משה הוא יהושע בן נון, רמז שהוא בנו-תלמידו של הדג הגדול, משה. נון מכוון גם למספר חמשים (נ = 50), כמו הביטוי הידוע "נון שערי בינה" – חמשים שערי בינה יש בעולם ומשה זכה כמעט לכולם מלבד שער החמשים עצמו. אכן, כאשר משה מת הוא זכה להשיג גם את שער הנון, להיות דג גדול לגמרי. לא לחנם נאמר שמשה עלה לפני מותו מערבות מואב אל הר נבו – מואב בגימטריא 49 שערי-בינה שהיו למשה, והר נ-בו רומז לשער הנון שהשיג כעת.

המן הכין עץ גבוה 50 אמה לתלות את מרדכי, הוא חשב שמרדכי לא מגיע לשער החמשים, אבל טעה בגדול. מרדכי ממשיך את משה שהגיע במותו לשער ה-50, ולכן הוא קשור למקום המופלא הזה. כך הכל התהפך לטובה, המן ובניו נתלו על העץ כמו "מחרוזת דגים" (כמו שאומרים בסליחות של תענית אסתר) וכולנו שמחים (אותיות חמשים).

מרבים בשמחה

הדגים הם סמל הפריון. הברכה הראשונה במעשה בראשית היא לדגים, "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים", וכן אומרת הגמרא שיש עניין להתחיל את חיי הנישואין ביום חמישי בשבוע כיון שבו נאמרה הברכה לדגים. לאחר הדגים, נאמרה ברכה כזו לאדם ואשתו, "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם [שוב דגים]", בקיצור – שתפרו ותרבו כדגים.

כעת שימו לב לקשר בין "פרו ורבו" לפורים – בשיאו של מזל דגים אנו מקבלים את הברכה להיות כמו דגים, פרים ורבים עוד ועוד. ובזכות מה מקבלים את הברכה הזו? הסוד הוא בהלכה הידועה "משנכנס אדר מרבין בשמחה" – השמחה פורצת את הגדרות והגבולות, וגם מי שהתקשה להביא ילדים לעולם יכול בעזרת ה' לשבור את המחסומים בעזרת השמחה. אם כך, נפרש "מרבים בשמחה" – מתרבים, פרים ורבים, על ידי השמחה. פורים שמח!

מתוך עלון התחדשות מתורתו של הרב יצחק גינזבורג