התכנסות באיתמר
יגאל אלון, מאוהבי הארץ הגדולים נהג לומר כי "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל, ועתידו לוט בערפל". ועתה לנוכח עברנו המושמד ונימחה בידי ברברים חסרי מצפון יצאנו לצעוק את זעקת ארץ התנ"ך להשמיע את צעקת החשמונאים, ולדרוש מממשלת ישראל להגן על מורשת הנצח שלנו!
לסיור חשוב זה אנו מתכנסים ביישוב הקסום איתמר, אל מול מעיין אירוס השומרון, בלב רכס הגדעונים הקרוי על שם השופט גדעון ושופע בעונה זו פריחה עונתית.
קשה להתיק את העיניים מנופיה התנ"כיים של ארץ שכם, הר גריזים ועיבל והעיר שכם המשתרעת ביניהם, הר כביר המיתמר מולם ואינסוף האתרים אשר מספרים בעצם קיומם את סיפורי התנ"ך. אך היום אנו נושאים מבטנו צפונה אל הר ארומה ואל דגל החורבן וההשחתה של הערבים שהונף מעליו.
מאוד מרגש לראות כיצד עוד ועוד רכבים של אוהבי הארץ גודשים כל חלקה פנויה סביבנו, ועם הגעת הארכיאולוג ד"ר דביר רביב אנו מתכנסים סביבו ומביטים אל הר ארומה המתנשא מצפון לרכס איתמר גבוה מעל לקו הרכס ושולט על השטח סביבו. דביר מודה לגופים הרבים אשר חברו יחד למען סיור חשוב זה, וחיש אנו יוצאים לדרך כדי לנצל עד תום את היום האביבי הנהדר.
עולים אל ארומה
הירידה במורד מדרון רכס איתמר חושפת שלל פריחה נהדרת, חרציות צהובות, סחלבים וציפורן מצרית סגולים, מרבדי כלניות אדומים ואף מספר רב של דבורניות. לכל השפע הזה מתווסף ריחו העז של זעתר הנדרס ברגלי המסיירים ומפזר את ניחוחו המשכר.
המוני המטיילים חושפים ברגליהם דרך שסומנה לפני שנים המובילה אל הר ארומה, וכמו חיכתה לנו שנשוב ללכת בה. ההתרגשות גוברת תוך שאנו הולכים על אותם רגבי קרקע עליהם פסעו השופט גדעון ובניו אבימלך ויותם!
דביר נעצר בשום שכל בלב מרבדי הפריחה ומבאר כי אנו נמצאים בואדי ינון המפלס דרכו בין רכס איתמר לרכס ארומה. אנו ממערב לקו פרשת המים ונחל זה זורם לנחל קנה וממנו אל הירקון ולים. כאן עברה דרך עתיקה שהובילה משכם אל בקעת הירדן תוך שהיא חולפת בעקרבה, יישוב יהודי חשוב מימי הבית השני ששמו השתמר בכפר ערבי בעל שם זהה, ועל דרך חשובה זו שולט בבירור מבצר ארומה המתנשא מעלינו.
על דרך זו בה הלכו אבותינו אנו יוצאים מבין מרבדי כלניות אדומים לריכוזי סחלבי סגולים כאשר צבעוניות הפריחה מתערבת בחדוות פסוקים מימי דינקותא, ואנו עולים בשמחה במעלה הקשוח אל הר ארומה.
דביר כהרגלו נעצר בחן בלב מרבד פריחה של ציפורן מצרית וחרצית בצבעי סגול צהבהב ומגלה כי היום אנו סוגרים בעצם מעגל. לפני תשע שנים לאחר הרצח האכזרי של משפחת פוגל באיתמר יצא בשושן פורים מסע לארומה לעידוד תושבי איתמר ולחיזוק האחיזה בארץ, ושנה לפני מכן יצא סיור ענק שנקרא מפגש פסגה במבצר ארומה, בו יצאו בו זמנית שבעה סיורים מכל עברי המבצר ונפגשו בראשו. מאז אותם ימים התאום עם הצבא השתפר מאוד וגוף כמו 'עמיתים לטיולים' קידם רבות את מסורת ידיעת הארץ ביהודה ושומרון תוך חבירה עם צה"ל וחיבוק אמיץ של חיילנו למטיילים הרבים ביהודה ושומרון. היום החיילים המספקים לנו ביטחון זוכים להצטרף לסיורים ייחודים ולהכיר את ארצנו ואת ההיסטוריה העשירה שלה יחד עימנו.
אנו ממשיכים בעליה הקשה החושפת נוף תנכ"י שופע של הרים ירוקים המנוקדים בשלל צבעי העונה, ואף פוגשים עדר כבשים גדול שהגיע מאיתמר לחדש ימי קדם בארץ זבת חלב ודבש.
פסגת ארומה
השקעת המאמץ משתלמת ואנו מעפילים אל פסגת מבצר ארומה, וזוכים בתצפית היקפית ממעוף הציפור אל ליבו הפועם של השומרון. הסיור על פסגת התל החושף חומות מהתקופות החשמונאית וההרודיאנית המקיפות את פסגתו, אך בעיקר הרס רב אותה גרמה דרך לכלי רכב שנחצבה בין שרידי נצח מורשתנו ללא התחשבות והבנה של השרידים החשובים המכסים את האתר. פסגת ההר מכוסה זבל רב, וחפירות שוד המכלות את דברי ימי השופטים והחשמונאים בולטות להן מכל עבר. ממש על פסגת ההר נטוע לו לתועבה דגלה של הרשות הפלסטינית הנטוי מתוך יציקת בטון שהושמה אל תוך אחת מחפירות השוד, ומעליה תורן פלדה משוריין בלוחות מתכת הנושא את דגלם של משחיתי האתר.
דביר מתמקם בראש שרידים נהדרים של מגדל מגן חשמונאי שהגן על מפתנו הדרומי של ההר ופותח בתצפית מודרכת אל ארץ התנ"ך. אנו נמצאים בגובה של 843 מטר, בנקודה השולטת היטב על השטח, ומכאן ביום בהיר ניתן לראות את החרמון, הרי בית אל, הים התיכון ואף את פסגות עבר הירדן המזרחי.
מצפון מערב משתרעת העיר שכם בין הר עיבל וגריזים, ממערבנו היישוב המתפתח יצהר, ומעט מדרומו תל אבו זרד אשר הוא תפוח המקראית ובסמוך אליו הישוב תפוח המחדש ימי קדם. מדרום לנו כביש חוצה שומרון ומעברו חדי העין יכולים לאתר את עלי ומעלה לבונה על פסגות דרום השומרון. ממזרח לנו הכפר עקרבה המשמר את שמה של העיר היהודית עקרבה מימי בית שני, ומצפון הר כביר עליו מאדימים גגות בתי אלון מורה והר גדעון והישוב איתמר ממנו יצאנו הבוקר.
הזמן שימר היטב את נוף הקדומים מעורר ההשראה, ואף את המבנים אשר הוקמו על ידי אבותינו על פסגת ההר, עד שבאו ברברים חסרי תרבות להחריב את המקום, אך עדיין בולט לו מעל פני השטח כאמור מגדל שמירה רבוע חשמונאי-הרודיאני הנסמך על חומה בעלת סגנון בניה הלניסטי מובהק - אבני גזית, סיתות שוליים וזיז בולט. קטע מן החומה ששרד עד לפני שנתיים, נבזז והוסר על ידי מחריבי האתר.
את הביצור מצדו הדרומי והפחות תלול של האתר משלים בסלע הגיר קו חציבה ממנו נלקחו אבני הבניין לחומה תוך הותרת מישור חציבה תלול המוסיף בחוכמה נידבך נוסף להגנת המקום -כחפיר.דביר מוביל אותנו בביטחון אל צלעו המערבית של ההר ואל פתחו של בור מים עצום החצוב עמוק אל אבן הקירטון ששימש כחלק ממערכת אספקת המים של המבצר. בעוד אנו תרים את פרויקט הבניה המרשים מגלה דביר כי בתל זה לא נערכה מעולם חפירה ארכיאולוגית מסודרת אלא רק סקרים במהלך שנות השישים, השבעים והשמונים שעמדו על חשיבותו של האתר ושל מערכת אספקת המים המרשימה שלו. בשנים האחרונות דביר רביב ושותפיו מאוניברסיטת בר אילן ממשיכים בסקרי שטח התורמים רבות לתיעוד והבנת האתר.
מהמחקר עולה כי מדובר באתר מבוצר ושוקק שראשיתו בתקופת הברונזה הקדומה, המשכו בתקופת הברונזה התיכונה (תקופת האבות), המשכו בתקופת השופטים, ושיאו בתקופה החשמונאית-הרודיאנית עת שכן במקום מבצר מלכותי!.
ממערכת המים של המבצר נחשפו עד כה עשרה בורות מים מרשימים מאוד, שאחד מהם כבר נהרס ונסתם על ידי מחריבי מורשתנו. להמחשת עוצמת הבניה מבאר דביר כי בור המים מולנו משתרע כ-25 מטר מפתחו ועד קצהו, רוחבו 12 מטר, גובהו 10 מטר וקיבולתו יותר משלושת אלפי קוב מים. לצורך הבנת המידות, מערכת המים האגדית של מצדה מסוגלת לאגור בדומה לזאת שכאן כחמישים אלפי קוב מים. בורות המים התמלאו ממי נגר שהובלו באמצעות אמה הנשחקת לה תחת עבודות ההרס הנרחבות.
אנו עוברים בהשתאות אל מול פתחי מאגרי המים המרשימים, בואכה המדרון הצפוני בו בולט בור חסר סיתות הנראה עתיק מכולם אשר מעליו נעצר מדריכנו בדרמטיות. בור זה הפחות מרשים מכולם אך אולי החשוב מביניהם מתוארך לתקופת השופטים וכנראה הינו שריד מהעיר ארומה אליה נמלט אבימלך, כאן נתגלתה חרפושית מתקופת השופטים, מספר שברי כלי חרס בעלי עיטורי נקבים בעלי משמעות פולחנית הדומים לאלו שנחשפו בהר עיבל ובשילה וכן בורות אחסון הדומים לאלו שנתגלו בגבעון שם הוצע לזהותם כיקבים לאחסון תירוש.
בנקודה זו הצופה היישר אל ספר שופטים מן הראוי לחזור בקצרה על סיפור אבימלך תוך זיהוי האתרים המתוארים בסיפור המקראי. אבימלך אחד מ70 בני השופט גדעון, רצח את כל אחיו מלבד יותם בניסיון מחריד לתפוס את המלוכה ואת השלטון בבירת השומרון העיר שכם השוכנת בתווך בין הר גריזים ועיבל הבולטים להם מצפון מערב לנו. יותם עולה על הר גריזים ומוכיח את בעלי שכם במשל העצים, תוך ניצול האקוסטיקה המופלאה שכל מי שביקר במצפה יוסף אשר על הר גריזים יכול להבין.
לאחר שאנשי שכם מואסים באבימלך הוא נמלט לכאן לתל ארומה הנזכרת בשמה זה בספר שופטים - "וַיֵּשֶׁב אֲבִימֶלֶךְ בָּארוּמָה" - שופטים ט' פסוק מא', כובש את שכם וזורע אותה במלח, ולבסוף מוצא את מותו בתבץ המזוהה עם טובאס צפון מזרחית לשכם.
בתקופה החשמונאית יהודה, הגליל ועבר הירדן אוכלסו ביהודים, אך כאן עבר גבול מחוזי בין נפת יהודה לאזור שומרוני, אשר המבצר החשמונאי המרשים שהוקם כאן, יחד עם סדרת מבצרים נוספים חלשו על גבולו והגנו מפני התנכלות שומרונית.
יוסי דגן ראש המועצה האזורית שומרון
לאחר שהתעמקנו בעבר המרשים דביר מעביר את המיקרופון לראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, איש חדור ציונות ואהבת הארץ הפועל ללא לאות למען ארצנו.
יוסי מתקבל על ידי הקהל הרב בשירי פורים, ובדגלי ישראל מונפים, ופותח באומרו כי באנו לדרוש "ונהפוך הוא"!
יוסי ממשיך ואומר כי מולנו משתרע אתר היסטורי החשוב לא רק לעם היהודי, אלא לכל בן תרבות באשר הוא, אתר החווה מעשה הרס ברברי שאינו נופל מאלו של ארגון דאע"ש הרצחני אשר החריב בברבריות אתרי תרבות ברחבי המזרח התיכון.
קיימת כאן כוונת מכוון אשר בה הרשות הפלסטינית הורסת ומשחיתה את נצח מורשתנו, הרס בעל חיבור ישיר לשרפת קבר יוסף והחרבת אתרי מורשת היסטוריים רבים במרחב יהודה ושומרון!
אל מול החומה החשמונאית השבורה, ובורות המים הנחסמים בזוהמה אנו תוהים לאוזלת היד של ממשלת ישראל, הרי זו ארצנו וכור מחצבתנו!
