בתקופה אחרת של לימודים אקדמאים וקורסי גאולוגיה למדתי כיצד שכבות קרקע אוצרות בתוכן מי נגר ויוצרות מעיינות, וכיצד מתאימים סוגי הקרקע השונים לעיבוד וחקלאות.
עת פסעתי אל תקופת ידיעת הארץ הבנתי כיצד אהבה מעצבת את פני המעיינות בבריכות מים נהדרות, פינות ישיבה ובוסתנים מלבלבים, וכיצד משתבחת לה תנובת הארץ בעיבוד יד אוהבת.
כך יצאנו בעקבות אהבת הארץ לתור את גבעות איתמר, בהן חוות יהודיות מפריחות בעבודה עברית את השממה, מעיינות נהדרים מעוצבים לפנינות חן, ואוהבי הארץ פורצים שבילים בין כל אלו.
את דרכנו אל חוות איתמר, נקודת המוצא של סיורנו אנו עושים מול הרי ארץ שכם השלובים להם בקשר בל יינתק בפסוקי דינקותא, ובין השלטים הרבים המפנים אל אתרי התיירות המשגשגים של רכס איתמר. לאחר פגישה מרגשת עם חברי לדרך, אותם לא ראיתי תקופה ארוכה בשל הסגרים למיניהם אנו מתקבצים סביב איתמר כהן בפתח חוותו, חלוץ ציוני ואיש מדהים ורב השראה החולק עימנו את הקשיים הרבים עימם התמודד במהלך ייסוד חוותו בלב השממה, ועל ההתמודדות המשפטית שנכפתה עליו בידי גורמים העוינים את שיבת עם ישראל לארצו, במימון רב של גופים זרים החולקים עוינות זו. איתמר מספר על ההתמדה, האמונה ואהבת הארץ שאפשרה לו להתמודד מול כל אלו להקים חווה משגשגת זו אשר מלבד חקלאות שורשית משמשת גם בית חם לנערים אשר איבדו את דרכם ומאפשרת להם למצוא אותה שוב, ולראיה כל הנערים אשר גרו ועבדו בחווה התגייסו בהצלחה לצה"ל וממשיכים חייהם על דרך המלך.
איתמר מסיים באומרו כי מלבד הקמת משפחה גם האדמה היא זוגיות וקשר עמוק בין האדם לארצו וההתיישבות כאן הינה אהבה גדולה והגשמה.
באומרו זאת מעביר איתמר את הובלת הסיור לדוד חי מהישוב איתמר, הפועל בין השאר בהובלת טיולי אופניים ורגליים באזור. דוד מספר כי חווה זו הינה הראשונה שהוקמה ביהודה ושומרון, וכי בעקבותיה כבר קמו ומשגשגות להן כמאה חוות אשר שבח תוצרתן נודע למרחוק: הגבינות, היין, הביצים והבשר המיוצרים כאן זוכים לביקוש גדול בארץ ומחוצה לה.
דוד פורש בפנינו את סיפור הדרך בה נפסע, סימון שבילים ירוק המוביל אל ואדי אל אחמר, נחל מדברי מרשים המנקז את רכס איתמר לכיוון הר הסרטבא ואל הבקעה, ביקור בשתי מעיינות נפלאים, עין אדווה - ביר א-דווא ומעין יאיר - עין ג'יהיר וחזרה לחווה על סימון השבילים האדום המטפס אל רכס איתמר.
עמית אררט יו"ר 'עמיתים לטיולים' מוסיף כי תכנון העיר איתמר הסתיים לו בשנות השמונים, וכולל שטח נרחב הדומה בגודלו לזה של העיר נתניה הממוקמת כשעה נסיעה ממערב לנו, שטח הגובל ביישוב מעלה אפרים ובציר אלון, בו קמה התיישבות משגשגת וכל ביקור כאן מגלה את היופי והפיתוח של המקום המואץ והולך.
העינים נשואות להן אל הרי מדבר-שומרון החומים המבצבצים בין ערפילי הבוקר, והרגליים אחריהן מובילות במורד הרכס. לאחר הליכה קצרה עוצר דוד מול בור מים מתוחזק היטב, אשר גם כעת בסוף הקיץ מלא כמעט עד גדותיו, וכמוהו ישנם עוד רבים באזור זה.
בעוד חלקנו טובלים במים הקרירים, השאר רווים דעת מפי מדריכנו האומר כי ישנם המצאות בסיסיות אשר להן מודע כל ילד כמו הגלגל או האש, אך משום מה המצאה אדירה שליוותה את תולדות עם ישראל בארצו נשכחה - המצאת הטיח!
המצאה זו לפי מחקרים ארכיאולוגיים הגיעה למקומותינו עם בני ישראל השבים לא"י ממצרים, ואיפשרה לחצוב בורות מים ולטייח אותם על מנת למנוע את איבוד המים דרך חריצים זעירים באבן הגיר. בורות אלו התמלאו מי נגר בעונה הגשומה ואצרו את מימיהם עד סוף תקופת הקיץ השחונה. בורות שכאלו איפשרו ליישב מרחבים אדירים בארץ אשר עמי כנען שהסתמכו אך ורק על מקורות מים טבעיים לא יכלו ליישב וככל הנראה תרמו רבות ליישוב רוב הארץ בתקופת ההתנחלות.
העמיתים שבים לדרך וממלאים בטורים ארוכים את השבילים המוליכים במורד ההר בין שלפי שיבולים מצהיבים הממתינים לשוב הגשמים. נוף הקדומים המצהיב, לפתע מפנה מקום לפיסת ירוק בולט אשר מתגלה כבוסתן רחב ידיים המסגיר בעצם קיומו את נוכחותו של מקור מים בין שפע הירק.
ואכן בתוך הבוסתן מלבד ריחות פרי מתקתקים מתגלה לה הבריכה הצלולה ורחבת הידיים של עין אדווה, בריכה בגודל של כשש על שבע מטרים המלאה מים קרירים ונעימים בגובה של כחצי מטר, המתאימים כמובן לרחצה מפיגת חום והתרעננות רטובה.
דוד איש השטח מבטיח כי בהמשך הדרך ממתינה לנו בריכה טובה מזו, ולאחר התרעננות אנו שבים אל הסימפוניה החומה - צהובה של ואדי אחמר בניצוחה של הסרטבה החרוטית הבולטת לה מעל הבקעה במורד הנחל.
הסימפוניה בין חום לצהוב מגיעה לסיום מהדהד בכתם ירוק נוסף, אשר כקודמו מגלה בוסתן רחב ידיים ובריכה יפה האוגמת את מימיו של עין יאיר.
בעוד אנו משתובבים בבריכה רחבת הידיים מתאר דוד כי בחורף האזור כולו ירוק ומלא פריחה בה שולט אירוס השומרון, וממשיך ומתאר את הדרך חזרה בה יחזרו מי שסיימו לחגוג בבריכה, אך החגיגה לא תסתיים כאן שכן ברכס איתמר ממתין לנו שפע הארץ הטובה בדמות יקבים זוכי פרסים, גבינות ששמען וטעמן נישא למרחוק, ביצי חופש של תרנגולות שחיות בחצרות רחבות ידיים, ואפילו צימרים בהן ניתן לנפוש ולהנות מאוירת הקסם והשלווה של ארץ האבות.
ובנוסף לכל אלו חולק עמנו דוד תקווה על כביש חדש שבע"ה יפתח ויחבר את רכס איתמר לכביש אלון ויהפוך את המקום לצומת דרכים נגיש ודרך חשובה בין הבקעה ליישובי גב ההר שתנגיש בקלות את כל הטוב הזה לעם ישראל.
אל דוד מצטרף עמית אררט המודה לקבוצת 'טיולים וחוויות' שחברה אלינו, ומוסיפה ומרחיבה את חווית אהבת הארץ למעגלים מתרחבים והולכים.
רטובים ומאושרים אנו יוצאים במעלה צלע הואדי להדרן אחרון של הסימפוניה הצהובה בואדי אחמר, אך עדיין לא תם סיורנו שכן עדיין נכון לנו בדרכנו חזרה שופינג של יין טוב ביקבים המפארים את הרכס, ביקור במצפה שלושת הימים על נופיו המופלאים, בריכת אירוס השומרון הצופה אל המבצר החשמונאי - ארומה, ואף תצפית אל להקת עגורים גדולה החגה מעלינו ונהנית גם היא מכל הטוב הזה.
צילום כל התמונות: ירון בוצר.
