הבן שלי שאל אותי אתמול: איך נקבע המחיר של המניות? הבנתי שזה ביקוש והיצע, אבל איך יודעים כמה ביקוש יש וכמה היצע? ומי קובע את המחיר?
הבורסה היא שוק, שבו אפשר לקנות ולמכור מניות (וגם דברים נוספים). אם אני רוצה לקנות מניה של בנק הפועלים, אני יכול לראות בכל רגע מה המחיר של מניית בנק פועלים עכשיו (אפשר לראות את זה באתרים הכלכליים, או באתר הבנק). אבל איך נקבע מחיר המניה? למה אם אני רוצה לקנות את המניה היום המחיר הוא 100 ₪, ולפני חודש המחיר היה 90 ₪? ולפי מה יקבע המחיר בעוד חודש או חודשיים כשארצה למכור?
למניות, כמו המחיר של כל מוצר אחר (שאינו מפוקח ע"י הממשלה), נקבע ע"י ביקוש והיצע.
מה זה אומר? נניח שבשוק מחנה יהודה יש 10 דוכנים של ירקות, ולכל אחד מהמוכרים יש 100 ק"ג של עגבניות למכור. המוכרים מגיעים בבוקר, ומציעים למכירה קילו עגבניות ב-4 שקלים.
באותו יום שישי הגיעו לשוק מעט קונים, ואחרי שעה-שעתיים המוכרים רואים שהם נשארו עם רוב הסחורה. מה הם עושים? מורידים את מחיר העגבניות ל-2 שקלים לקילו. חדווה שהגיעה לשוק וראתה את המחיר הזול של העגבניות החליטה לעשות מטבוחה, לכבוד האורחים שמגיעים לשבת, ולכן קנתה 3 ק"ג עגבניות במקום קילו אחד שהיא תכננה. חדווה לא לבד, ברוב הבתים בירושלים אכלו באותה שבת מטבוחה... וכך נגמרו העגבניות בסוף היום.
שבוע אח"כ, היה מזג אוויר בעייתי, ואין מספיק עגבניות כדי לתת לכל מוכר 100 ק"ג כרגיל. המוכר בשוק, שרוצה לוודא שיהיה לו סחורה למכור, מציע למגדל העגבניות – תן לי 100 ק"ג כרגיל, ואני אשלם לך השבוע 3 ₪ לקילו, במקום שקל אחד לקילו. המגדל מסכים, והמוכר שקנה את העגבניות במחיר יקר מהרגיל, מוכר אותם בשוק במחיר יקר מהרגיל – 6 ₪ לקילו. מה התוצאה? כולם קונים עגבניות בודדות לסלט, ואוכלים את המטבוחה משבוע שעבר...
במקרה הראשון – היו מעט קונים, מה שהוביל לירידה במחיר של העגבניות. במחיר הנמוך יש הרבה אנשים שמוכנים לקנות, אבל במחיר הרגיל – היו מעט.
במקרה השני – יש מעט עגבניות, לכן אנשים נדרשים לשלם יותר עבור העגבניות. (וכמובן הצד השני של זה: כאשר אנשים נדרשים לשלם יותר, הם קונים פחות).
כמות העגבניות נקבעת לפי מזג האוויר, כמה מגדלים יש, ועוד. איך זה עובד במניות? הרי לימדו אותנו שכסף (ומניות) לא גדל על העצים...
כדי להבין איך זה עובד צריך להבין קודם כל מה זו מניה:
מניה היא שותפות בחברה. אם לחברה יש 100 מניות, ואני מחזיק 10 מניות מתוכם, אז אני הבעלים של 10% מהחברה. זה אומר שכאשר החברה תרוויח כסף, ותחלק אותו לבעלי המניות, אני אקבל 10% מהרווח שיחולק ("דיבידנד"). אם אני רוצה למכור את החלק שלי בחברה – אני יכול למכור אותו למישהו אחר. אבל איך נקבע המחיר?
המחיר נקבע לפי הצפי – כמה כסף החברה תרוויח בעתיד, וכמה מתוך זה אני אקבל? ככל שמעריכים שהחברה תרוויח יותר, כך המחיר שאני אדרוש על המניות יהיה גבוה יותר. הצפי מבוסס על הרווחים של החברה בשנים האחרונות, וגם – על השינויים הצפויים.
למשל: חברה שמפתחת תרופה נגד הסרטן מודיעה על הצלחה בניסוי התרופה. כתוצאה מזה המשקיעים חושבים שהרווחים של החברה יהיו גבוהים מאוד, והם ממהרים לקנות את המניה. כשיש הרבה קונים, המחיר יעלה. למשקיעים גם כדאי לשלם יותר, כי הם חושבים שהחברה תרוויח הרבה בעתיד. כמה המחיר יעלה? עד שיגיע למחיר שבו המשקיעים יחשבו שכבר לא כדאי לקנות. המחיר גבוה מדי, והרווחים העתידיים לא יצדיקו קניה במחיר גבוה כל כך.
ככל שהמחיר גבוה יותר – כך יש יותר אנשים שימכרו. למשל: אם יציעו לקנות מכם את הבית שלכם ב-10 מיליון ₪, האם תסכימו? סביר להניח שכן. ב-100 אלף ₪? סביר להניח שלא. כך גם בבורסה – אם אתם מוכנים לקנות את המניות במחיר גבוה – יהיו הרבה אנשים שימכרו לכם, ואכן המחיר יעלה. מתי תרצו לקנות במחיר גבוה? כשאתם חושבים שהמחיר יעלה בעתיד, כי החברה תרוויח, או כי אנשים אחרים יחשבו שהחברה עתידה להרוויח...
לסיכום
המחירים בבורסה נקבעים לפי ביקוש והיצע, והם נקבעים לפי הציפיות לרווחים העתידיים של החברה, או הציפיות מה יחשבו המשקיעים על הרווחים העתידיים של החברה.
