חיפשתם פעם 'אושר' בגוגל?
כשמחפשים בגוגל תמונות את המילה 'אושר' – התמונות הראשונות שמופיעות מכילות בעיקר אנשים קופצים:
רובם נמצאים בחוף הים, בשדה פרחים, או בנוף אינסופי כזה או אחר, כשהם קופצים באוויר בידיים פרושות.
ומה המשותף לכל התמונות הללו? שהן מסמלות את זה שבעוד רגע ננחת חזרה לקרקע, נשוב הביתה, וניאלץ לחזור אל החיים המשעממים, האפורים, והמעצבנים שלנו.
בלי לשים לב הפכנו את המילה 'אושר' למייצגת משהו שהוא מחוץ ליום-יום שלנו. שצריך לצאת בשבילו מן הבית, מן השגרה. למשהו שאפשר לצלם אותו. למשהו יוצא דופן.
וזו טעות.
אז מה זה אושר?
האם הילדים שלכם גורמים לכם אושר?
סקרים שנעשו בתחום מוכיחים באופן ברור שאנשים פחות מאושרים מרגע שנולד הילד הראשון שלהם ועד שהאחרון יוצא מהבית…
אפשר גם להבין את זה, לא?
הם הרי גוזלים לנו את שעות השינה (בבכי כשהם קטנים ובדאגות כשהם גדלים), הם מפריעים לנו בעבודה, הם לא מאפשרים לנו לשבת בערב בנחת ולשתות כוס קפה, או לצאת לחופשה של כמה ימים כשאנחנו ממש צריכים אותה.
בקיצור, לא פלא שהסקרים מראים ששנות גידול הילדים בבית הן פחות מאושרות.
אבל גם זו טעות.
אני מניח שכשקראתם את השורות האחרונות קפצתם מהכיסא ואמרתם לעצמכם: "לא נכון, הילדים כן עושים אותנו מאושרים!", למרות שמן הסתם תזדהו גם עם תיאור הקשיים שמלווים את גידול הילדים.
אז מה האמת? ילדים הם שמחה או לא?
בין 'הנאה' ל'אושר'.
האמת היא שתוצאות הסקר שמראות שאנשים פחות מאושרים בשנים בהן הילדים בבית הן לא מדוייקות.
אנשים אמנם ענו כך, אבל מה שהם בעצם התכוונו לומר זה שבשנים הללו הם פחות נהנים.
אבל אושר והנאה הם שני דברים שונים לחלוטין.
הנאה = אירוע רגעי, מקומי, חד פעמי.
תמונות שמייצגות הנאה = תמונות של אנשים קופצים בידים פרושות…
אושר = אירוע מתמשך, שכולל גם קשיים מרובים (והתגברות עליהם!), שמביא לתחושה מתמדת של משמעות והגשמה.
תמונות שמייצגות אושר = תמונה שלכם משחקים עם הילדים על השטיח בבית.
עכשיו אפשר להבין טוב יותר את היחס שלנו לילדים: נכון, הילדים שלנו לא תמיד מספקים לנו 'הנאות מיידיות'. ברמה היומיומית הם יוצרים לנו לא מעט רעש והפרעות.
אבל! מכיוון שאנחנו יודעים שזו השליחות שלנו, שזו המטרה והתכלית שלנו – לכן כל הקשיים הללו מתגמדים ואנו מתמלאים באושר מתהליך גידול הילדים הקשה.
וכך זה גם בכל תחום אחר של חיינו.
האושר מגיע מתוך תהליכים ארוכים ולאו דווקא קלים, הקשורים למשמעות ולשליחות שלנו. זהו אושר!
ועכשיו נעשה סדר…
אם נפנים היטב את התובנה ש'אושר' לא מורכב מ'הרבה הנאות' אלא הוא תהליך, שקשור לדברים החשובים לנו ביותר בחיים, נוכל גם לגזור מההחלטה הזו המון תובנות מעשיות.
מי שחושב ש'אושר' זה הרגע הזה בו נגיע לפסגת ההר, נחייך כולנו, ונצטלם שם – עלול להקריב לטובת היעד הזה את ההנאה מכל היום כולו.
לעומת זאת, מי שמפנים שאושר זה תהליך יסתכל שונה לחלוטין על כל היום. אם זה כך אז הטיול לא מתחיל ונגמר בהגעה על הפיסגה אלא מורכב מכל השלבים השונים: איך אורזים את התיק, מה עושים בנסיעה, איך מתמודדים עם החום והקשיים בדרך, מה עושים בראש ההר, וגם מה עושים בירידה.
כשמבינים שהעיקר הוא התהליך – אז כל הדרך הופכת להיות חשובה באותה מידה, והדבר החשוב ביותר הוא האתגר המשפחתי ולא כיבוש פסגת ההר.
לא מחפשים כל הזמן את 'רגע ההנאה' אלא נהנים כל הזמן מהרגע בו נמצאים.
כך זה כמובן בסיטואציות חיים רבות.
[הקרדיט לחלק ניכר מהרעיונות במאמר זה מגיע לספר המוצלח 'החיים בלונה פארק' של אייל דורון]
*הכותב הוא שותף בחברת ברק הס - יעוץ והשקעות נדל"ן
