לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה:

שְׁנֵי בַּחוּרִים עוֹמְדִים בְּמֶרְכַּז אַחַת הֶעָרִים הַגְּדוֹלוֹת עִם דּוּכָן לְהַנָּחַת תְּפִלִּין וּמַצִּיעִים לָעוֹבְרִים וְשָָּׁׁבִים לִזְכּוֹת בַּמִּצְוָה. לְפֶתַע מַגִּיעַ לְמָקוֹם יְהוּדִי בַּעַל חָזוּת חֲרֵדִית וּפוֹנֶה אֶל הַבַּחוּרִים בְּכַעַס:

"שַׂמְתֶּם לֵב הֵיכָן אַתֶּם עוֹמְדִים? רְאִיתֶם אֵלּוּ תְּמוּנוֹת מֻצָּבוֹת בִּסְמִיכוּת אֲלֵיכֶם? אֵיךְ אַתֶּם לֹא מִתְבַּיְּשִׁים?"

"הָאֱמֶת", עוֹנִים לוֹ הַשְּׁנַיִם, "הָאֱמֶת הִיא שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא שָׁמְנוּ לֵב".

"כְּבָר חֳדָשִׁים אֲרֻכִּים שֶׁאֲנַחְנוּ מַגִּיעִים לְכָאן בִּימֵי שִׁשִּׁי וְאַף פַּעַם לֹא שַׂמְנוּ לֵב. אֲנַחְנוּ עֲסוּקִים בַּמַּטָּרָה הַקְּדוֹשָׁה".

"אֲבָל אַתָּה", פּוֹנִים אֵלָיו הַשְּׁנַיִם, "רַק הָרֶגַע הִגַּעְתָּ וּכְבָר שַׂמְתָּ לֵב??"

*  *  *  *  *

"עַיִן רָעָה" הִיא הַתְּכוּנָה הָרִאשׁוֹנָה הַמַּבְדִּילָה בֵּין תַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע לְתַלְמִידֵי אַבְרָהָם אָבִינוּ. חֲזַ"ל מְצַיְּנִים שֶׁה' יִתְבָּרֵךְ עָשָׂה עִמָּנוּ בַּמִּדְבָּר צְדָקָה וָחֶסֶד גְּדוֹלִים. בְּאוֹתָם יָמִים בָּהֶם פָּעַל בִּלְעָם בִּשְׁלִיחוּת בָּלָק בְּמַטָּרָה לְקַלֵּל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל פָּעַל ה' יִתְבָּרֵךְ בְּדֶרֶךְ בְּדִיּוּק הֲפוּכָה – הוּא לֹא כָּעַס עָלֵינוּ. אֲנִי מַנִּיחַ שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא עַל מָה. סַךְ הַכֹּל רֹב הָאֲנָשִׁים אֵינָם צַדִּיקִים גְּמוּרִים וְיֵשׁ לָהֶם מָה לְתַקֵּן, אֲבָל ה' בָּחַר שֶׁלֹּא לְהַבִּיט בַּחֶסְרוֹנוֹת וְלֹא לִכְעֹס. זוֹ הַסִּבָּה שֶׁבִּלְעָם נִכְשַׁל בִּמְשִׂימָתוֹ.

מַהִי אוֹתָהּ עַיִן רָעָה?

עַיִן רָעָה הִיא הַדְגָּשָׁה שֶׁל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ בַּזּוּלַת, בֶּחָבֵר. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאִם הָיִיתִי מִתְעַלֵּם מֵאוֹתוֹ הַחִסָּרוֹן שֶׁל הַשֵּׁנִי הָיָה הַחִסָּרוֹן חוֹלֵף וְנִשְׁכַּח מֵהַלֵּב. אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁאֲנִי מְסַמֵּן וּמַדְגִּישׁ אוֹתוֹ הוֹפֵךְ הַחִסָּרוֹן לְמַשֶּׁהוּ רְצִינִי וְגָדוֹל וְזוֹ פְּעֻלָּה שֶׁמְּעוֹרֶרֶת אֶת מִדַּת הַדִּין. כָּךְ נִסְלֶלֶת הַדֶּרֶךְ לִקְלָלָה, וְזוֹ הָיְתָה דַּרְכּוֹ שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע.

לִרְאוֹת בִּשְׁתֵּי עֵינַיִם

שָׁאַל פַּעַם הָרַבִּי הָרָיָ"צ, שֶׁהַיּוֹם יוֹם גְּאֻלָּתוֹ וְשִׁחְרוּרוֹ מֵהַמַּאֲסָר הַבּוֹלְשֵׁבִיקִי, אֶת אָבִיו, הָרַבִּי הָרָשָׁ"ב, בְּעוֹדוֹ יֶלֶד: "לָמָּה יֵשׁ לָנוּ אַף אֶחָד וּפֶה אֶחָד, וְאִלּוּ עֵינַיִם יֵשׁ לָנוּ זוּג?". עָנָה לוֹ אָבִיו: "כְּדֵי שֶׁנֵּדַע כֵּיצַד לְהַבִּיט בְּצוּרָה נְכוֹנָה. אֶת עַיִן שְׂמֹאל, הַמִּצְטַיֶּנֶת בְּבִקֹּרֶת נוֹקֶבֶת, נִשְׁמֹר לְעַצְמֵנוּ וְנַפְנֶה אוֹתָהּ פְּנִימָה, לְתוֹכֵנוּ, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְתַקֵּן אֶת דַּרְכֵּנוּ וְלַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה. אֶת עַיִן יָמִין נַפְנֶה הַחוּצָה, אֶל הַזּוּלָת, כְּדֵי לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא בּוֹ תָּמִיד רַק אֶת הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים שֶׁלּוֹ".

עֶקְרוֹנִית, אֶפְשָׁר הָיָה לַחֲשֹׁב שֶׁנִּתָּן לְהִסְתַּדֵּר רַק עִם עַיִן אַחַת. אַחֲרֵי הַכֹּל, הַמַּרְאֶה הַנִּשְׁקָף כַּאֲשֶׁר אָנוּ עוֹצְמִים עַיִן אַחַת וּמִשְׁתַּמְּשִׁים רַק בַּשְּׁנִיָּה זֵהֶה לִכְאוֹרָה לַמַּרְאֶה הַנִּשְׁקָף מִשְּׁתֵּי הָעֵינַיִם יַחַד. מָה בְּכָל זֹאת הַהֶבְדֵּל הַבּוֹלֵט? אַתֶּם מֻזְמָנִים לַעֲרֹךְ נִסּוּי קָצָר וְלִבְדֹּק בְּעַצְמְכֶם אֶת הַהֶבְדֵּל: הָעֹמֶק. הַבִּיטוּ סְבִיבְכֶם וְנַסּוּ לֶאֱמֹד אֶת הַמֶּרְחַקִּים בֵּין הַפְּרִיטִים שֶׁאַתֶּם רוֹאִים. נַסּוּ גַּם לִקְבֹּעַ מָה רָחוֹק מִמָּה וּבְכַמָּה גָּדוֹל הַמֶּרְחָק בֵּינֵיהֶם וּמִיָּד תַּבְחִינוּ בַּקֹּשִׁי. מַרְאֵה הָעַיִן הָאַחַת הוּא שָׁטוּחַ, כְּמוֹ צִיּוּר עַל דַּף. רַק בִּגְלַל שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל אָנוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בִּשְׁתֵּי הָעֵינַיִם אָנוּ 'מְתַרְגְּמִים' אֶת הָעֹמֶק גַּם לָרְאִיָּה הַשִּׁטְחִית שֶׁל עַיִן אַחַת.

מָה מְלַמֵּד אוֹתִי הַנִּסּוּי הַזֶּה עַל הַתְּשׁוּבָה שֶׁנָּתַן הָרַבִּי הָרָשָׁ"ב? שֶׁגַּם עַיִן טוֹבָה וְגַם בִּקֹּרֶת עַצְמִית הֵן תְּכוּנוֹת מְעֻלּוֹת, אֲבָל הָעֹמֶק שֶׁלָּהֶן יִתְגַּלֶּה רַק כְּשֶׁנֶּאֱחֹז בִּשְׁתֵּיהֶן יַחַד. כְּכָל שֶׁאֶתְמַלֵּא בְּעַיִן אוֹהֶבֶת עַל הֶחָבֵר כָּךְ אֶעֱשֶׂה רָגִישׁ יוֹתֵר לַדְּבָרִים הַדּוֹרְשִׁים מִמֶּנִּי תִּקּוּן וְשִׁפּוּר. כְּכָל שֶׁלֹּא אֲוַתֵּר לְעַצְמִי וְאֶתְעַקֵּשׁ לְהִשְׁתַּנּוֹת וּלְהִשְׁתַּפֵּר כָּךְ אוּכַל לְהִתְמַלֵּא הַעֲרָכָה אֲמִתִּית לַזּוּלַת וּלְהַבְחִין בְּמַעֲלוֹתָיו.

עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ

זוֹ הַסִּבָּה שֶׁכְּדֵי לִהְיוֹת תַּלְמִיד אֲמִתִּי שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא דַּי לְהִסְתַּפֵּק בְּעַיִן טוֹבָה עַל הַזּוּלָת, אֶלָּא עָלַי לֶאֱחֹז בְּעוֹד שְׁתֵּי מִדּוֹת חֲשׁוּבוֹת – "רוּחַ נְמוּכָה" וְ"נֶפֶשׁ שְׁפָלָה". לֹא רַק שֶׁהַשֵּׁנִי טוֹב, אֶלָּא לְהַכִּיר בְּכָךְ שֶׁהַשֵּׁנִי טוֹב מִמֶּנִּי, שֶׁאֲנִי נָמוּךְ וְשָׁפֵל בְּיַחַס אֵלָיו.

הַאִם זוֹהִי מְלָאכָה קַלָּה? בְּהֶחְלֵט לֹא. מָה לַעֲשׂוֹת? לִפְעָמִים אֲנִי מִתְבּוֹנֵן בְּחָבֵר וְלֹא מַצְלִיחַ לִרְאוֹת אֶת מַעֲלוֹתָיו. לְמָשָׁל: לִי מְאוֹד מַפְרִיעַ לִרְאוֹת יֶלֶד שֶׁסְּתָם כָּךְ מִתְעַלֵּל בֶּחָתוּל. זוֹ הִתְנַהֲגוּת שֶׁמַּמָּשׁ זוֹעֶקֶת לִי וַאֲנִי מַמָּשׁ לֹא מֵבִין אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִתְנַהֵג כָּךְ. אֵיךְ אוּכַל לְהַבִּיט בּוֹ בְּעַיִן טוֹבָה?

מֵילָא עַיִן טוֹבָה. נַנִּיחַ שֶׁאֲנִי יָכוֹל לְהַסְבִּיר לְעַצְמִי שֶׁהַבָּחוּר לֹא כָּל כָּךְ אָשֵׁם. אֲנַסֶּה לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת. אוּלַי לֹא נָתְנוּ לוֹ חִנּוּךְ טוֹב? אוּלַי לֹא הִדְרִיכוּ אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ? אֲבָל הַהֶמְשֵׁךְ יוֹתֵר מְאַתְגֵּר. כֵּיצַד אֶפְשָׁר לַעֲמֹד מוּלוֹ וּלְהַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי גָּרוּעַ מִמֶּנּוּ? אֵיךְ נִתָּן לְיַשֵּׂם אֶת הַתְּכוּנָה "נֶפֶשׁ שְׁפָלָה" בְּיַחַס אֵלָיו? הֲרֵי לְמַעֲשֶׂה בְּפֹעַל אֲנִי חָשׁ נִדְחֶה מִכָּזוֹ הִתְנַהֲגוּת?

מַסְבִּיר אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן: "אַל תָּדוּן אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ". מַדּוּעַ? בִּגְלַל שֶׁ'מְקוֹמוֹ'. הַמָּקוֹם הָרוּחָנִי שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם שׁוֹנֶה מִשֶּׁלְּךָ. אֵין אָדָם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ. כָּל אֶחָד גָּדֵל בִּסְבִיבָה שׁוֹנָה, לְהוֹרִים אֲחֵרִים, וּמְקַבֵּל חִנּוּךְ וְהֶרְגֵּלִים שׁוֹנִים. יוֹתֵר מִזֶּה: לְכָל אָדָם תְּכוּנוֹת נֶפֶשׁ שׁוֹנוֹת וּמִמֵּילָא הָאֶתְגָּרִים הָעוֹמְדִים בְּפָנָיו שׁוֹנִים. לְמָשָׁל, יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁנּוֹטִים לְהִתְרַגֵּז בְּקַלּוּת מִכָּל דָּבָר וּלְעֻמָּתָם יֵשׁ כָּאֵלּוּ שֶׁאֲפִלּוּ טְרַקְטוֹר לֹא מֵזִיז לָהֶם... יִתָּכֵן מְאוֹד שֶׁמָּה שֶׁבְּעֵינֶיךָ נִדְמֶה כְּדָבָר קַל וּפָשׁוּט יִהְיֶה אֵצֶל הַשֵּׁנִי אֶתְגָּר רְצִינִי בְּיוֹתֵר.

אָז נָכוֹן, הַמַּעֲשֶׂה הַמְּכֹעָר שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתוֹ יֶלֶד מַמָּשׁ דּוֹחֶה אוֹתְךָ. אַתָּה לֹא הָיִיתָ נוֹהֵג כָּךְ בַּחַיִּים. אֲבָל תַּחֲשֹׁב רֶגַע: כַּמָּה מַאֲמָץ צָרִיךְ אוֹתוֹ יֶלֶד לְהַפְעִיל כְּדֵי לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ וְלֹא לִנְהֹג כָּךְ? הַאִם אַתָּה יָכוֹל לוֹמַר בְּבִטְחָה שֶׁאִם בְּפָנֶיךָ הָיוּ עוֹמְדִים נִסְיוֹנוֹת אֲחֵרִים שֶׁלְּךָ קָשִׁים – הָיִיתָ עוֹמֵד בָּהֶם? הָיִיתָ מַפְעִיל אֶת אוֹתָם הַמַּאֲמַצִּים?

וְאִם קָשֶׁה לָנוּ לַחֲשֹׁב כָּךְ, בּוֹאוּ נִזָּכֵר בַּנֶּאֱמָר עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ: "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה".

שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת לְהַבִּיט בְּעַיִן טוֹבָה וְלִהְיוֹת מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ!

שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

רָזִי