"יעקב חבל נחלתו"

אתמול למדנו שנשמת היהודי מגיעה מההבל העליון שה' נופח שרמוז באות ה' תתאה של שם הוי'.

אבל מה קורה כשיהודי חוטא? הוא פוגם בקשר, כמו אחד שעושה 'פוווו' אבל יש קיר שחוסם את הרוח מלהגיע, ככה ה', כביכול, עושה 'פווו'... ומנסה לנפוח בנו את הנשמה שתחיה אותנו, אבל אנחנו -בגלל החטאים שאנחנו עושים -חוסמים אותה, והנשמה לא מצליחה להגיע אלינו.

כאן נשאלת השאלה - הרי לכאורה, אין שום דבר שיכול לחסום את ה', לא גשמי ולא רוחני, אז איך העוונות כן חוסמים אותו? עונה אדמו"ר הזקן שכיוון שבכך שה' נתן מצוות הוא החליט שבעוונות הוא לא רוצה להיכנס והוא לא מתלבש בתוכם, אז כשאני עשיתי עבירה ה' אומר 'פה אני לא נכנס ולא נותן חיות'[1].

כזכור, בסיכום של התניא לי"ח תמוז שאלנו על ענין הכרת. עכשיו הסברנו מה זה כרת ולמה חייבים מיתה - פשוט כי העוון עוצר את החיות שה' נותן והיא לא מצליחה להגיע.

אבל רגע, לפי מה שאמרנו פה על כל חטא צריך לקבל כרת ומדוע זה לא כך?! בשביל להסביר את זה נאמר משל אחר:

במשל, נצייר את השפע כמו חבל עבה עשוי מתרי"ג חבלים קטנים שיורד מה' אלינו, ובו עוברת החיות. יש חבלים עיקריים שאם יחתכו אותם החבל יקרע, ויש חבלים שלא ממש קריטיים והחבל רק יפגם אם יחתכו אותם. כך ההשפעה מה' אלינו - יש מצוות שה' אמר שהם קריטיות ואם עוברים עליהם החבל נפסק ועליהם חייבים כרת, ויש מצוות שרק פוגמות את ההשפעה ולא חייבים עליהם כרת.

גם אחרי שעוברים עבירה שחייבים עליה כרת והנפש נכרתת לא מתים מיד כי נשארות עקבות של חיות ולכן אפשר לחיות עד גיל 50(כרת) או 60(מיתה בידי שמים).

(במאמר מוסגר, מקשה אדמוה"ז מהאר"י הקדוש. האר"י כותב שגם בחייבי כרת נשאר האור המקיף, אז איך חייבי כרת מתים בגיל 50? התשובה היא שזה לא קשור לענייננו, מכיוון שהאור המקיף לא יכול להחיות מישהו, והוא מועיל רק למי שכבר חי).

בפרק הבא נסביר מה קרה להשפעה האלוקית בחורבן הבית ולמה היום לא מתים על עבירה שחייבים עליה כרת.