בימים הקודמים למדנו על כך ש"עשר הספירות" שבנפש הם משל לאלוקות.
האמת היא שמה שכתוב "מבשרי אחזה אלוק" ושהספירות שבנפש הם משל לאלוקות, נאמר על המדות של נפש האלוקית ולא על המדות של נפש הבהמית. לכן צריך להסביר מחדש את המערכת של הנפש האלוקית.
בנפש האלוקית כל המדות הם בקשר לה':
חסד – להשפיע לכל הסובב אותו. נובע מאהבה לה', האדם רוצה לעשות חסד כדי להדמות לה' וללכת בדרכיו.
גבורה – להפרע מהרשעים ולהעניש אותם, להתגבר על היצר ולעשות גדרים וסייגים לתורה. מגיע בגלל פחד ויראה מה' שלא לבוא לידי חטא ח"ו.
תפארת – לפאר את ה' ואת התורה, כל הזמן לדבר ולחשוב בשבחיו של ה'.
נצח – לנצח כל דבר שמפריע לדבוק בה' ולגילוי האלוקות בעולם.
הוד – להשתחוות ולהודות לה' על כל הטוב שהוא נותן לנו, שלא להיות כפוי טובה. להודות בכך שהכל בטל לה' ואין שום מציאות חוץ מה'.
יסוד – לדבוק בה' בחשק ותענוג גדול.
מלכות – לקבל עול מלכות שמים ולעבוד אותו כעבודת העבד באימה ויראה.
עכשיו נחזור למוחין שהם מקור המדות:
חכמה – מקור השכל, והכח להשיג את ה' ואת מדותיו הקדושות שבהם הוא מנהיג את כל העולמות.
בינה – פיתוח השכל על ידי התבוננות. לקחת את נקודת החכמה ולפתח אותה לאורך, רוחב ועומק, ולהוליד ממנה את מדות הלב על ידי מחשבה מעמיקה. לפי ההתבוננות נולדת מדה מסוימת בלב, יש התבוננות שתביא ליראה מה' ויש שתביא לאהבה, יש התבוננות שתביא למדה של העולם ויש התבוננות שתביא למדה נעלית למעלה מהעולם.
דעת – התקשרות הנפש, לתקוע את המחשבה בחוזק בגדולת ה'. מדות לא יוולדו בהיסח הדעת, ברגע של היסח הדעת גם המדה שבלב תסתלק לה. לכן הזיווג נקרא – דעת, כי הוא ההתקשרות הכי חזקה. בחינה זה היא 'דעת תחתון', אך יש גם 'דעת עליון' שמחבר בין מקור השכל להבנה, לחבר בין ההברקות שמגיעות ממקור השכל (חכמה) ובין ההבנה והרחבת הביאור (בינה).
שאלה 1 י"ט אלול תשע"ו 19:45 משה