התחלנו ללמוד את איגרת כ"ו באגרת הקודש מספר התניא, בה מתמודד בעל התניא עם הטענה שביקשה לומר כי לעתיד לבוא תילמד רק פנימיות התורה ולא יילמדו עוד את תורת הנגלה. בעל התניא שולל את הטענה הזו, המסתמכת לכאורה על דברי הזהר הקדוש.
אתמול הבאנו קטע מהזוהר שמדבר על הגאולה. הזוהר אומר שבזמן הגאולה לא תהיה אחיזה לחיצונים, ואין מקום לאיסור והיתר, טומאה וטהרה. במבט ראשון היה אפשר להבין מהזוהר, שסדר טהרות וכל מקום בתורה שמדבר על חילוקים בין איסור והיתר ובין טומאה לטהרה (הווי אומר – הנגלה שבתורה), הוא מ'עץ הדעת' שיש בו גם רע, וממילא הוא לא שייך לגאולה.
אך וודאי שאי אפשר לומר כך. מוזר מאוד לקרוא לחלק מהתורה בשם 'רע'. בנוסף, מדברי חז"ל משמע הפוך: חז"ל אומרים שכל התורה שיש לנו נקראת "עץ חיים היא למחזיקים בה" ולא רק הזוהר. יותר מכך, באותו זמן שנאמרו דברים אלו, ספר הזוהר כלל לא היה גלוי, וידעו עליו רק יחידי סגולה. כפי שאמר רשב"י שלא ניתנה רשות לגלות את חכמת הקבלה לאף אחד חוץ ממנו ומחביריו. גם האריז"ל אמר שדווקא בדורות שלנו מצווה לפרסם את חכמת הקבלה, אך בדורות הקודמים היה אסור לפרסמה.
אם כך, יוצא בבירור שכאשר חז"ל אמרו שהתורה נקראת 'עץ חיים למחזיקים בה', הם דיברו על 'נגלה' ובתוכם גם ספר טהרות וכל המקומות בהם דנים על דברים אסורים וטמאים.
עוד הוכחה לכך שכל המשניות הם חלק מהקדושה לגמרי: אם נאמר שלימוד איסור והיתר הוא מ'עץ הדעת', יוצא שהתפילה שמיוסדת על סודות הקבלה ועל ייחודים עליונים, הרבה יותר גבוהה מהמשניות. אם כן, לא מובן הדין לפי מי ש'תורתו אומנתו' כמו רשב"י שלומד כל היום, לא צריך להפסיק את לימודו באיסור והיתר בשביל תפילה, הרי התפילה קדושה יותר?! אלא שמובן מדין זה שהלימוד בהלכות אלו יותר חשוב מהתפילה, וברור שהלימוד בדיני איסור והיתר הוא קדוש לגמרי ולא כלול ב'עץ הדעת' שהינו חלק מהקליפה.
גם הקושיות והמחלוקות שיש בדינים אלו הם חלק מהקדושה, למרות שבאופן פשוט (וכך משמע מהזוהר שם) לא טוב שיהיו מחלוקות וקושיות. אולם גם פה ברור שכחלק מהתורה הכל קדוש, ואם חולקים ומקשים בתוך דברי התורה הדברים הם קדושים. רשב"י בעצמו מרבה מחלוקות במשנה. מסופר על בן יוחאי, שבזכות הצער שהיה לו כאשר היה במערה הוא זכה להקשות יותר קושיות ממה שידע להקשות לפני כן. מכאן מוכח שטוב שיש קושיות בתוך התורה.
חז"ל אמרו שמיום שחרב בית המקדש 'אין לקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה'. יוצא מכך שכל ההלכות שמתעסקות בדברים המותרים והאסורים שיש בעולם הם דברים קדושים שה' רוצה אותם.
מחר נלמד עוד הוכחות לכך שגם בימות המשיח ילמדו הלכות איסור והיתר.
